התרבות המוסטרית – מערת כבארה בפארק הטבע רמת הנדיב | -70000
במערת כבארה הממוקמת בפארק טבע רמת הנדיב מופיעה עדות לנוכחות אדם בשנים -70,000 ועד -45,000 מן התרבות המוסטרית המאוחרת.
תרבות זו מוכרת גם ממערת טבון בכרמל וממערת עמוד וכן ממעט אתרים קטורים, רובם בהר הנגב וברמת הגולן. במערות השתמרו בדרך כלל מספר שכבות המייצגות פעילות שהתקיימה במקום עשרות אלפי שנים.
מתוך הממצאים אפשר ללמוד כי בני התקופה היו ציידים ולקטים.
התקופה הכלקוליתית – חורבת עלק ברמת הנדיב | -4500
בחפירות שנערכו בחורבת עלק ברמת הנדיב אמנם לא נמצאו עד כה שרידי מבנים מתקופה זו, אך נתגלה כילף צור (בתמונה המצורפת) ששימש את תושבי האתר ככלי עבודה בפעילותם החקלאית
ושֶבר מַחבֵּצה ששימשה להכנת מוצרי חלב. ממצא זה רומז על נוכחות אדם ועל פעילות אנושית שהתקיימה בחורבת עלק כבר בעת ההיא.
תקופת הברונזה הקדומה‑ שדה הרגמים | -3600
רפי גרינברג
שדה הרגמים ברמת הנדיב המתוארך לתקופת הברונזה הקדומה, 2000-3600 לפנה"ס, שוכן על מדרון דרומי טרשי מעל לנחל חוטם.
קצהו המערבי נוגע במצוק הכרמל, ונשקף ממנו נוף מרהיב לעבר רצועת החוף ובקעת הנדיב.
חורבת עלק – תקופת הברונזה התיכונה | -2000
חרסים מתקופת הברונזה נמצאו בחורשת עלק שברמת הנדיב. תקופת הברונזה מתחלקת לארבע תקופות משנה: הברונזה הקדומה, הברונזה הביניימית, הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת.
בתקופה זו משתמש האדם בברונזה, סגסוגת המשלבת נחושת ובדיל. הברונזה חזקה מהנחושת ולכן אפשרה ליצור כלי עבודה וכלי נשק יעילים יותר.
בתקופה זו חוזרים בארץ ישראל אל ישיבה ביישובי קבע, שחזרו להיות מבוצרים בעיקר לקראת שלהי התקופה.
חורבת עלק – תקופת הברזל | -1200
ממצאים מתקופת הברזל נמצאו בחפירות שנערכו בחורבת עלק ברמת הנדיב. תקופה זו נחלקת לשתיים: תקופת הברזל הראשונה – מ-1150-1200 לפנה"ס עד 1000 לפנה"ס, ותקופת הברזל השנייה – מ-1000 לפנה"ס עד 586 לפנה"ס.
תחילת התקופה עומדת בסימן של ירידת קרנן של המעצמות הגדולות מתקופת הברונזה המאוחרת – המצרית, החִתית והמקנית, וסופה בעליית כוחה של אשור, בחורבן בית ראשון ובגלות בבל.
התקופה הפרסית | -586
עדויות להתיישבות מהתקופה הפרסית באזור רמת הנדיב התגלו בחורבת עקב ובחורבת עלק. בחפירות בחורבת עקב נמצאו כלי חרס וסיכת רכיסה ממתכת (פיבולה) המתוארכות לתקופה הפרסית וכן מספר שברי צלמיות בהם שני שברים של צלמית מטיפוס "סוס ורוכב". הממצאים מלמדים על קיומו של ישוב ואתר פולחן בסמוך לו.
למידע נוסף >>חורבת עלק – התקופה ההלניסטית | -332
בחפירות שנערכו בחורבת עלק שברמת-הנדיב נחשף אתר מוקף חומה ובו מגדלים רבועים בארבע פינותיה ומגדלים נוספים במרכז הצלעות בצפון, במזרח ובמערב. האתר, שבחלקו העליון הוקם מגדל מרכזי, נבנה בנקודה שלטת מעל מעיין עין צור ושטחו בגבול החומות הוא כ-5,000 מ"ר. על גבי הרצפות שנחשפו לצד החומה ובמילויים שנחפרו תחתיהן נמצאו כלי חרס רבים, כולל מטבעות תלמים המעידים כי החומה עמדה על תִלה כבר בראשית התקופה ההלניסטית.
למידע נוסף >>חורבת עקב וחורבת עלק – התקופה הרומית | -37
בחורבת עקב ברמת-הנדיב נחשפו שרידי מבנה ובו רובע מגורים ומתקני תעשייה שתוארכו לתקופה ההרודיאנית. בחפירות נמצאו מטבעות, כלי חרס רבים, נרות שמן, וממצא נוסף המעיד כי המקום שימש חווה חקלאית. מתקן מטויח ומדורג זוהה כמקווה טהרה.
בחורבת עלק נמצאו שרידי מבנים וחדרים לצד קו החומה ההלניסטית ומחוצה לה.
חורבת עקב – התקופה הביזאנטית | 324
בחפירות חורבת עקב נחשף בית חווה, שבמרכזו חצר פתוחה, בחלקו הדרום מזרחי אורוות ומחסנים, בצדו הצפון-מערבי אגפי המגורים, ולצדו גת להפקת יין. הממצאים כוללים מטבעות, שברי כלי חרס, זכוכית, מתכת ואבן. החווה מתוארכת למאות החמישית והשישית לספירה, ונטישתה – לאמצע המאה השביעית.
התקופה מכונה בשם התקופה הביזנטית.
מעיין עין צור – התקופה הביזאנטית | 333
מטמון של 2,100 מטבעות מהתקופה הביזאנטית נמצא במעיין עין צור. נראה כי המטבעות נזרקו למעיין כחלק ממנהג עתיק יומין המייחס סגולות מרפא למימיו. השתמר בידינו תיאור מסע מבורדו, שבדרום צרפת, אל ארץ הקודש וירושלים וחזרה לבורדו.
השם של הנוסע, או אולי הנוסעת, אינו ידוע לנו. המסע מבורדו הוא אחד התיאורים הראשונים של נוסעים ותיירים שפקדו את הארץ בתקופה הביזנטית
חורבת עקב וחורבת עלק – התקופה הצלבנית | 1099
בחפירות חורבת עקב נמצאו שרידים של יישוב ארעי ממלוכי שנבנה על גבי הריסות החווה מהתקופה הביזאנטית. ממצא כלי החרס תוארך בחפירה למאות ה-13–16 לספירה ונמצאו שם גם ממצאים מהתקופות האומאית, העבאסית והפאטימית, המתוארכות לתקופה קדומה יותר, אולי עדות ליישוב ערבי קדום שהייה במקום ושרידיו הארכיטקטונים לא נחשפו בחפירות הארכיאולוגיות.
למידע נוסף >>מאיר אמשל – מייסד שושלת רוטשילד | 1744
משפחת רוטשילד ידועה בתרומתה החשובה להיסטוריה הכלכלית, הפוליטית והחברתית של מדינות רבות ברחבי העולם. בישראל נקשר השם רוטשילד לנדיב הידוע, הברון אדמונד דה רוטשילד, אשר למעורבותו ולתמיכתו בהתפתחות היישוב העברי המתחדש בארץ אין אח ורע. מייסד שושלת רוטשילד היה מאיר אמשל (1743–1812), סבו של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד. הוא היה סוחר מטבעות מפרנקפורט שהתמחה במטבעות עתיקים ולימים הפך לבנקאי הראשון במשפחה
למידע נוסף >>הברון רוטשילד | 1845
הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד (1845–1934) היה דמות משמעותית בעיצוב גורלו של העם היהודי ובהיסטוריה של היישוב העברי המתחדש בארץ. הוא היה בנם השלישי של יעקב-ג'יימס ובתיה-בטי רוטשילד, ראשי הענף הפריזאי של המשפחה.
לצד השכלה כללית אוניברסלית קיבל בנימין אדמונד חינוך יהודי מסורתי. הוא נודע כחובב אומנות, ובין היתר אצר אוסף ייחודי של ציורים ותחריטים שלימים הוריש אותו למוזיאון הלובר.
ראשית הסיוע של משפחת רוטשילד ליישוב העברי | 1854
זה עובר בגֵנים או בחינוך? כך או כך, הנדיבות של משפחת רוטשילד עברה מדור לדור. כבר בשנת 1854, כשהברון היה בגיל תשע, החל אביו, יעקב-ג'יימס, לסייע ליישוב העברי בארץ. בעיצומו של משבר כלכלי חמור בירושלים שלח האב את ד"ר אלברט כהן, איש אמונו, מחנך ילדיו ומנהל מפעלי הצדקה שלו, לירושלים כדי לסייע לקהילה היהודית בעיר בהתנהלות עצמאית.
למידע נוסף >>ראשית פועלו של הברון בארץ | 1882
בסוף ספטמבר 1882 פגש הברון רוטשילד את הרב שמואל מוהליבר, מראשי תנועת "חיבת ציון" בפריז, שהגה תוכנית עם יחיאל ברי"ל, העורך והמו"ל של העיתון העברי "הלבנון", להקמת מושבה חקלאית בארץ ישראל.
בהתאם לתוכנית נבחרו עשרה עובדי אדמה מנוסים מהכפר פבלוקה שברוסיה במטרה להוציאם להכשרה במקווה-ישראל, ורק לאחר שיוכיחו את עצמם – יבנו מושבת קבע.
הברון מגיע לבקר בארץ | 1887
חמש פעמים בחייו ביקר הברון רוטשילד בארץ ישראל. את ביקורו הראשון ערך לאחר חמש שנים של מעורבות מרחוק. ביום 2.4.1887 הוא הגיע לארץ בחשאי, הפליג עם רעייתו מצרפת לאלכסנדריה, שם השאירו את היאכטה הפרטית והפליגו ליפו בספינת הלוֹיְד האוסטרי ככל האדם.
הגעתם של הברון ורעייתו לנמל יפו תוארה בעיתון 'המֵליץ': "בין המון הנוסעים האחרים נראה איש גבה קומה ודל בשר, לבוש בגדי הדר ועל ראשו מגבעת אנגלית.
המזגגה | 1892
בעקבות הקמת היקבים מחליט הברון להקים בית חרושת לבקבוקי זכוכית. את תהליך ההקמה והניהול הוא מפקיד בידי הכימאי ד"ר מאיר דיזנגוף, ושולח אותו להשתלם בתחום תעשיית הזכוכית בצרפת ובאנגליה. עם שובו ארצה החליט דיזנגוף, בעצתו של הברון, כי המפעל יוקם בחולות טנטורה בשל חומרי הגלם המצויים במקום, שיווק המוצרים מהנמל העתידי שיוקם במפרץ דור והקִרבה לזכרון יעקב ולפקידיה.
למידע נוסף >>1913‑1946 ראשית ההתיישבות היהודית ברמת הנדיב | 1913
המטייל כיום בשבילי רמת הנדיב יתקשה מאוד להעלות בדמיונו את מראה האזור לפני כמאה שנה, בשלהי תקופת השלטון העות'מאני. פני הנוף והתנאים הפיזיים היו אז שונים לחלוטין. נראו פה שטחים טרשיים, עם חלקות עיבוד מועטות, עצים בודדים, כמה כפרים ערביים דלים וקטנים בשולי הרמה, שני בתי חווה חקלאיים ובהם מעט אריסים עניים.
למידע נוסף >>הקמת מפעל המלח בעתלית | 1921
חברת המלח בארץ ישראל" נוסדה בשנת 1921 במסגרת שיתוף פעולה בין הברון ובין האגודה הארץ-הישראלית על קרקע המדינה שהוחכרה לפיק"א. בהקמת המפעל הושגו שתי מטרות: ייצור מצרך חיוני עבור תושבי הארץ ומניעת התפשטות הביצות כדי למגר את סכנת הקדחת במקום באמצעות הקמת בריכות אידוי על שפת הים.
למידע נוסף >>ייסוד חברת פיק”א וייבוש ביצות הכבארה | 1924
עם התבססות השלטון הבריטי בארץ הבין הברון שיש צורך לדאוג, נוסף על הקמת יישובים, לפיתוחם. בשנת 1924 הוא הקים את חברת פיק"א ומינה את בנו ג'יימס דה רוטשילד, שהוכיח את כישוריו ואת אהבתו לארץ, לנשיאה הראשון.
חברת פיק"א עסקה בפיתוח תשתיות, אמצעי ייצור, חקלאות ותעשייה, מתוך הבנה שהחדרת טכנולוגיות חדישות מאפשרת פיתוח תעשייתי תוך ניצול משאבים מקומיים והפחתת התלות במשאבי חוץ.
פטירתו של הברון | 1934
הברון רוטשילד האריך שנים. הוא נפטר בגיל 89, ב-2 בנובמבר 1934. עד ימיו האחרונים התעניין בכל הנעשה בארץ-ישראל, ביישוב היהודי ובמושבות "שלו".
בשבת, 3 בנובמבר 1934, פשטה בארץ הידיעה על מותו. אבל כבד השתרר בכל המושבות, היישובים והערים. ביום ראשון, 4 בנובמבר, פרסמו שלושת העיתונים הגדולים את דבר מותו בכותרות הראשיות.
הוא הובא למנוחות בפריז.
פתיחת רמת הנדיב וחנוכת הגנים | 1954
כ-20 שנה אחרי מותם, ב-6 באפריל 1954, הועלו עצמותיהם של הברון והברונית דה רוטשילד ארצה בספינת חיל הים של צבא מדינת ישראל הצעירה, ונטמנו בטקס קבורה ממלכתי ברמת הנדיב.
הרקע לבחירת רמת הנדיב כאתר הנצחה נוצר באחד מביקוריו של הברון, בעת שסייר בצלעות הדרומיות של הרי הכרמל והביע את רצונו להיטמן למנוחת עולם "בסלע", דהיינו באדמה הסלעית של הכרמל.
הקמת יד הנדיב | 1958
יד הנדיב היא קרן הממשיכה את המסורת הפילנתרופית של משפחת רוטשילד בארץ. היא הוקמה ב-1958 ושואפת לתת מענה לצורכי החברה הישראלית בדרכים חדשניות. הקרן מקדמת מסורת של תמיכה בהתחדשות יהודית בארץ ישראל שהחלה במחצית השנייה של המאה ה-19 על ידי הברון רוטשילד. מיזמים נבחרים של הקרן לאורך השנים כוללים את בניית משכן כנסת ישראל ובית המשפט העליון, הקמת המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)
למידע נוסף >>השריפה הגדולה | 1980
בחודש מאי 1980 פרצה שריפה באזור הלולים של קיבוץ מעיין צבי שמצפון לפארק הטבע רמת הנדיב. האש התפשטה במהירות וכילתה חלקים ניכרים משטחי הפארק. אירוע זה נחשב אירוע מכונן ברמת הנדיב בכל הקשור לתפיסת הניהול של פארק הטבע, וכיום מניעת שריפות היא מרכיב חשוב בממשק הצומח בו.
למידע נוסף >>תחילת החפירות הארכאולוגיות | 1984
רמת הנדיב, בהגדרתה הגיאוגרפית כתא שטח בחלקו הדרומי של רכס הכרמל, מאופיינת ברמה מתונה ונוחה מצד מזרח ומצוק תלול מצד מערב. מיקומה במפגש בין מישור החוף הצפוני לעמקים, לצד צומת דרכים מרכזי בצפונה של הארץ, בקרבה למקורות מים זמינים, טופוגרפיה ואקלים ים-תיכוניים נוחים אפשרו לרמת הנדיב להיות אתר מיושב שבו פעל האדם במשך אלפי שנים.
למידע נוסף >>תחילת המחקר | 1985
פארק הטבע רמת הנדיב התעורר לחיים במחצית שנות ה-80, כשהוחלט לייעדו לשטח פארק שיעמוד לרשות הציבור למגוון שימושים. בשנת 1985 החל שיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע במטרה להפוך את רמת הנדיב לפארק עשיר ומגוון, לשימוש הציבור ולקידום הידע המדעי בתחומי האקולוגיה המעשית לטובת שמירת טבע, ניהול שטחים פתוחים וחינוך. עד אז לא זכה השטח לתשומת לב מיוחדת מצד מבקרים, חוקרים או בעלי עניין אחרים.
למידע נוסף >>השבת עופות דורסים לטבע | 1990
בקיץ 1990 הצטרפה רמת הנדיב למאמצי השיקום הארציים של חלק ממינים אלו באמצעות מיזמי רבייה, השבה ואישוש אוכלוסיות של מיני עופות דורסים נדירים.
מינים רבים של עופות דורסים בישראל נפגעו קשות לאורך שנותיה של המדינה. חלקם, כמו הפרס, הקטופה והעזנייה, נעלמו לגמרי מנוף הארץ. מינים אחרים, כמו הנשר, עיט השמש, בז הצוקים והבז האדום, הפכו לנדירים ואף נעלמו כליל מהאזור הים-תיכוני בישראל, או שהפסיקו לקנן בארץ.
השבת איילי הכרמל לטבע | 1997
במסגרת מאמצי ההשבה של בעלי חיים לטבע, שוחררו ב-10 במרץ 1997 ברמת הנדיב שבעה איילי כרמל מגרעין הרבייה בחי בר כרמל. השחרור לווה במעקב מְמוּשְדָר לאפיון תנועת האיילים ולניטור הישרדותם.
איילי הכרמל הושמדו בהדרגה בכל אזור הים התיכון, שבו היו נפוצים. ציידים מכרו את בשר האיילים ואת קרניהם, ששימשו לסירוק צמר וכקולבים דקורטיביים בבתי עשירים באותה תקופה.
הגינון הטיפולי | 2000
ידוע כי גינון, צמחים וסביבה טבעית מיטיבים עם בריאות האדם מבחינה פיזית, נפשית וקוגניטיבית. מתוך תפיסה זו הוחלט לפתוח ברמת הנדיב תוכנית של גינון טיפולי, אשר בזמן קצר הפכה את רמת הנדיב לאחד המקומות הראשונים והמובילים בישראל בתחום.
למידע נוסף >>פרפרים בשירות המחקר | 2002
בשנת 2002 הושק ברמת הנדיב מחקר על פרפרים. המחקר נועד ללמוד מהפרפרים על המערכת האקולוגית בפארק הטבע ולקבל אינדיקציה על השפעות האדם בפארק. הפרפרים נחשבים לבִּיו-אינדיקטורים: הם מהווים סמן ביולוגי המעיד על שינויים החלים במערכות אקולוגיות ובאוכלוסיות המינים הקיימים בהן.
למידע נוסף >>הקמת דיר העיזים | 2002
כחלק מגישת ניהול המיישמת תפיסת עולם אקולוגית ומשתמשת בכלי ממשק מתקדמים, הוחלט לבחון שימוש ברעיית עיזים להפחתת צפיפות השיחים בפארק שתאפשר למנוע שריפות ולהגדיל את מגוון בתי הגידול בפארק. לצורך כך הוקם בשנת 2002 דיר עיזים ברמת הנדיב
למידע נוסף >>תכנית אב | 2007
בשנת 2007 הוחל ביצירתה של תוכנית אב לרמת הנדיב. לראשונה מאז הוקמה נוסחו חזון, מטרות ורעיונות המכוונים את העשייה במקום.
תפיסת החזון צמחה מתוך ההקשר ההיסטורי של רמת הנדיב, המבוטא ב"חוק רמת הנדיב" מ-1958. לפי חוק זה, שטחי רמת הנדיב מיועדים לשמש גן ציבורי ופארק המוקדשים להנצחת זכרו של הברון רוטשילד.
המבנה הירוק הראשון בישראל | 2008
מרכז המבקרים נחנך בשנת 2008 וזכה להיות המבנה הראשון בישראל שהוסמך על ידי מכון התקנים הישראלי כ”מבנה ירוק” ועל ידי ארגון LEED האמריקני.
הגישה המערכתית בתכנון המבנה, בנייתו ותפעולו היתה ליצור סביבת שהייה בריאה ונוחה במבנה תוך צמצום השפעות סביבתיות.
הבנייה הירוקה יושמה במרכז המבקרים משלב התכנון שלו ועד לשימוש בו והיא באה לידי ביטוי בשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה,
הקמת גן טביעת כף הרגל | 2009
סמוך למרכז המבקרים הוקמה גינה שצורתה צורת כף רגל ונשתלה בה צמחייה המושכת פרפרים. היא מסמלת השתתפות בדאגה הכלל-עולמית מפני הידלדלות משאביו הטבעיים של כדור הארץ עקב צריכת האדם. החשש ההולך וגובר היום הוא שאם לא יחול שינוי, צמצום המשאבים ימנע את התחדשותם.
למידע נוסף >>הקמת גן האיריסים | 2010
גן האיריסים ברמת הנדיב מכיל את המקבץ הגדול ביותר בעולם של מיני איריס השושן, ומאפשר לציבור הרחב היכרות עם קבוצת הצמחים הייחודית ועם המאמצים המושקעים בשימורה. הגן הוקם בשנת 2010 במטרה לייסד אוסף חי של מיני איריס השושן הגדלים בישראל, והוא מהווה אוסף של כל המינים מקבוצה זו הגדלים בארץ.
למידע נוסף >>אנרגיה סולארית | 2010
חשיבות האנרגיה הסולרית היא בהיותה אנרגיה מתחדשת הנוצרת ללא הרף על-ידי קרני השמש. בארצות שטופות שמש, כמו ישראל, אנרגיה זו היא משאב שאינו מתכלה לעולם. נוסף על כך, תהליך ניצול האנרגיה הסולרית לשם הפקת חשמל נחשב לתהליך נקי וידידותי לסביבה, לעומת תהליכי הפקת החשמל מפחם, מנפט ומגז, אשר כידוע, מזהמים את האטמוספירה ונמנים עם הגורמים העיקריים לשינויי האקלים ולהתחממות כדור הארץ.
למידע נוסף >>הקמת תחום הקהילה | 2012
לאורך השנים קיימה רמת הנדיב שיתופי פעולה מגוונים עם היישובים הסמוכים לה, הן בפן הקהילתי והן בפן הניהולי. עם הזמן הלכה והתחזקה ההבנה שיש לעשות יותר למען חיזוק קשרי הגומלין עם היישובים הסמוכים לרווחתם ולטובתם של שני הצדדים.
בינואר 2012 הוקם תחום הקהילה ברמת הנדיב, ובין מטרותיו הוגדרו חיזוק הקשר עם הקהילה והעלאת ערכיה של רמת הנדיב למודעות הקהילה תוך חיזוק תחושת השייכות למקום.
ייסוד פסטיבל היין האזורי – “כרמים וטעמים” | 2014
בשנת 2014 נערך ברמת הנדיב פסטיבל היין הראשון והפך מאז למסורת אזורית. הפסטיבל נערך במרכז הגנים שבהם קבור הברון רוטשילד, והוא מחבר את המרקם האזורי עם מורשת הברון, אשר פיתח וייסד במושבות האזור את תעשיית היין הישראלית המודרנית.
הפסטיבל נוסד כחלק מפעילותה של רמת הנדיב בשנים האחרונות לקידום שיתוף הפעולה בין ערכי הקיימות לחקלאות האזורית ולקידום הכלכלה המקומית
העץ הסולרי הראשון מסוגו בישראל | 2014
בגן טביעת הרגל ברמת הנדיב הושק באוקטובר 2014 העץ הסולרי הראשון מסוגו בישראל!
ה"עץ", המתנשא לגובה 3.5 מטרים, בעל "נוף" של פנלים סולריים המפיקים אנרגיה מהשמש, 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע! מלבד היותו אלמנט נופי המצל על המבקר, הוא גם מקרר את מי השתייה בברזייה.
שנת שמיטה | 2014
בשנת התשע"ה , ציינה רמת הנדיב לראשונה שנת שמיטה בפועל בתחומי האתר. לפי ערכי היהדות, אחת לשבע שנים עוצרים את מרבית העבודה בגינון ובחקלאות
למידע נוסף >>הקמת השותפות לקיימות אזורית | 2015
בשנת 2015 ייסדה רמת הנדיב את "השותפות לקיימות אזורית" במטרה לשלב כוחות למען שיפור איכות החיים באזור. חמש רשויות שכנות חברו אל רמת הנדיב כדי להתמודד יחד עם אתגרי השמירה על מרקמו הייחודי של המרחב הסובב את בקעת הנדיב ואת נחל תנינים.
למידע נוסף >>תנו לעצים לנשום דרך השורשים | 2016
תריסר עצי דולב ניטעו בכניסה הראשית לגן ובחצרות הפטיו של הבניין לצורך הצללה. דולב מזרחי הוא עץ נשיר מְהיר-גידול, שגדל עד לגובה של 25 מטר ומאריך חיים. מרבית העצים אכן צמחו לגובה במהירה, אך למרבה ההפתעה ארבעת העצים שניטעו לאורך המעבר המחבר את הכניסה הראשית לגנים, לא הצליחו להתפתח ואף ניכר שהם במצוקה.
למידע נוסף >>סובב רמת הנדיב – מסלולי רכיבת אופניים | 2017
באוקטובר 2017 נפתחו לציבור הרחב שני מסלולי אופניים בפארק הטבע.
כחלק מתפיסת הקיימות, כבר בשלבי התכנון נערך שיתוף פעולה עם קהילת רוכבי האופניים האזורית, כדי לזהות יחד את צורכי הקהילה ולפתח בקרב הרוכבים מודעות לשמירה על ערכי הטבע והנוף בעת הרכיבה
קורס עיצוב צמחייה בנוף | 2018
הפיתוח המואץ וצמצום השטחים הפתוחים בישראל טומנים בחובם אתגרים למתכנני הנוף.
ברמת הנדיב נערך קורס מקצועי אשר הציע למידה רחבה ומעמיקה של עיצוב ותכנון צמחייה בהיבטים של קיימות, פונקציונליות ואסתטיקה, דרך מתן כלים יישומיים לצד מפגשים מעוררי השראה עם מתכננים, חוקרים, אמנים וסופרים.
בקורס השתתפו אדריכלי נוף, גננים והעוסקים בתכנון נוף ברשויות השונות.
הקמת הקהילה החינוכית | 2019
תחום החינוך ברמת הנדיב מפעיל משנת 2019 פורום של קהילה חינוכית לקידום הלמידה במרחבים טבעיים. הקהילה נפגשת בממוצע אחת לחודש במהלך שנת הלימודים, כאשר כל מפגש מתקיים במקום אחר וכולל סדנאות למתן כלים יישומיים ללמידה בטבע, וכן היכרות עם מרחבים חינוכיים שונים, בהם מקיימת למידה במרחב טבעי.
למידע נוסף >>שנת 2020 ‑שנת הקורונה | 2020
כשהעולם עמד מלֶכת
בשנת 2020 התמודד העולם כולו עם נגיף הקורונה. לראשונה בתולדות רמת הנדיב נסגרו שערי המקום לרכבים בפני מבקרים למשך חודש שלם (מרץ), אך לצד זה רמת הנדיב המשיכה לשמש מפלט לתושבים הקרובים בימי הסגר, שלוו במתח ובחוסר ודאות, והזמינה – בהתאם להגבלות – ליהנות מטבע ומנוף יפה ומרגיע.
כשטח טבעי פתוח היוותה רמת הנדיב עוגן שמשך אליו תושבים רבים ברגע שהוכרזו הסגרים.
הקמת מו”פ לחינוך לקיימות | 2022
בקיץ 2022 (תשפ"ג), הוקם בתחום החינוך ברמת הנדיב מרכז אצטרובל, מרכז למחקר ופיתוח בנושא חינוך לקיימות.
במסגרת המרכז מופעלות תכניות חינוכיות חדשניות וניסיוניות בתחומי התוכן של החינוך ברמת הנדיב – צמצום טביעת רגל אקולוגית, חקר בשדה ולמידה חוץ כיתתית. לצד הפיתוח וההפעלה, כל תכנית מלווה במחקר הערכה מקצועי ומעמיק, שתפקידו לבחון את השפעת התכנית על קהל היעד בטווח הקצר והארוך ולדייק את מבנה התכנית. בסיום
יש לך שאלה? נשמח לעזור
אולי יעניין אותך גם...
קיימות
גינון מושך פרפרים
המונח טביעת כף הרגל האקולוגית קורם עור וגידים בחלק המערבי של מרכז המבקרים. תא גינון גדול בצורה של כף רגל מונח במרכז המתחם, העקב פונה לצפון, הבוהן וארבע אצבעות, כיחידה אחת – לדרום.
לגלות את המקום
שביל האחוזה(אדום)
השביל עובר דרך אזור צפוף צמחייה טבעית ומגיע אל שרידיה של חורבת עקב, ווילה כפרית מהתקופה הביזנטית, הצופה אל הכרמל, לרכס הר אמיר, צפון השרון ולחוף הים התיכון.
אופי השביל: בינוני, מתאים לילדים מגיל 5–6
צבע סימון: לבן-אדום-לבן
אורך השביל: כ- 4 קילומטרים.
משך הטיול: בין שעתיים לשלוש.
עונות מומלצת: סתיו, חורף ואביב.
איפה אוכלים
לאכול כאן
להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.