הבקעה של הנדיב

אחרי שנחצה דרך עפר נוספת, נגיע אל נקודה 1 – התצפית. לעינינו נפרשת במלואה בקעת הנדיב, המשובצת פסיפס של שדות, כרמים ומטעים. מדרום – המושבה בנימינה, הקרויה על שמו של הנדיב הידוע, בנימין אדמונד דה רוטשילד. מעבר לבקעה, באופק, נישא הר אמיר שבצפון השומרון ובו היישובים אום אל־ פחם, מי עמי, קציר וערערה. מצפון – המושבה זכרון יעקב.

זוהי נקודה נהדרת לעצירה, אבל אם תרצו גם צל, המשיכו לרדת לאורך הסימון שמאלה לנקודה 2 – עץ החרוב. הנוף עדיין כאן, ומאחוריכם עץ חרוב מעניין שצמח בתוך בקע בין שני סלעים, שנוצר משֶבר גאולוגי.

ממתחם הפיקניק נחצה את פלג המים הזורמים, על גשרון עץ.

הגענו לנקודה 4 – בריכות מים שנחפרו על ידי צוות רמת הנדיב בשנות ה־90.
הבריכות משמשות כמערכת אקולוגית שלמה – בית גידול לח למגוון צמחים ובעלי חיים כמו אילנית, צפרדע הנחלים, קרפדה, שפירית וסרטנים. לצערנו, בתי גידול לחים טבעיים בישראל הולכים ונכחדים, ואיתם גם הצמחים ובעלי החיים הללו.

השביל פונה שמאלה, יוצא אל כרם עצי זית, שמעליהם שתי טראסות חקלאיות משוחזרות, ומוביל אותנו לנקודה 5 – בית המרחץ הרומי.

נביעה אחת קטנה

נלך בעקבות האמה למקום שבו הכול מתחיל: נקבת עין צור. הגענו אל נקודה 6 – הנִקבה ומערכת המים.

עד שנות ה־80 של המאה הקודמת היה המקום מכוסה שיחי פטל. זרזיף של מים העלה את החשד שמסתתר כאן מעיין, ובמקום החלו חפירות ארכיאולוגיות, שחשפו נקבה גדולה עם מעיין שנובע מתוך סלע. זהו עין צור. לצערנו, המעבר לנביעה עצמה חסום היום על ידי שער נעול, מסיבות בטיחותיות, אך בתוך הנקבה אפשר לראות את ראשיתה של אמת המים שחפרו הרומאים, כדי לתעל את המים עד לבריכת האגירה הגדולה שראינו ליד בית המרחץ. אורכה הכולל של אמת המים הוא 47 מטרים.

מאוחר יותר, בתקופה הביזנטית, הנקבה כולה הייתה מלאה במים ושימשה כבריכת רחצה פולחנית. בקרקעיתה התגלה אוצר של 2,100 מטבעות, ומשערים כי שימשה “באר משאלות”, עם סגולות פריון שייחסו למים.

מגדל שלם של יונים

השביל עולה במדרגות מאמת המים, ומגיע לשני פירים חסומים ברשת, ששימשו לתחזוקת הנקבה. לידם נקודה 7 – שריד לשובך יונים – קולומבריום – מגדל עגול שנבנה בעת העתיקה והתנשא לגובה 8–10 מטרים. השריד שנתגלה כאן היה בסיס המגדל. היונים נכנסו למגדל דרך פתחים בחלקו העליון וקיננו בגומחות פנימיות קטנות. הפרשותיהן שימשו לזיבול השדות, בשרן וביציהן נאכלו, והשתמשו בהן גם לצורכי פולחן.

מהקולומבריום השביל מטפס על טראסה בנויה עם עצי זית. אחרי שנעלה שני גרמי מדרגות, נגיע לנקודה 8 – המכלול ארכיאולוגי בחורבת עלק. חפירות ארכיאולוגיות חשפו כאן אתר רב־שכבתי שההתיישבות בו החלה עוד בתקופה הפרה־היסטורית, נמשכה לאורך ההיסטוריה והתחדשה בתקופה העו’תמאנית עם הקמת הכפר אום אל־עלק. כיום הגישה לאתר חסומה.

נעבור דרך משוכות צבר ונגיע לנקודה 9 – בית חורי.

פעם היה כאן גיר

אנחנו קרובים לסיום המסלול. נמשיך בחורשת אורנים דלילה ותת־יער של אלות מסטיק. במעלה המדרון נגיע לנקודה 10 – מחצבות גיר קדומות, שסיפקו אבני בנייה ליישובים העתיקים כאן. רוב המחצבות התכסו עם הזמן בעפר ובצמחייה, וחלקן הופכות למאגרי מים בחורפים גשומים ומהוות בית גידול נוסף לבעלי חיים.

בסיום העלייה מסתיים גם השביל וחוזר אל נקודת ההתחלה, אבל המעיין, העתיקות, הצמחים, בעלי החיים והנוף נשארים כאן ומחכים לפגוש אתכם שוב בפעם הבאה.

תודה שבחרתם לטייל בפארק טבע ברמת הנדיב. רגע לפני שאתם יוצאים למסלול, כדאי לעצור ולבדוק שלא שכחתם כלום. ריכזנו למענכם מספר עצות והנחיות כדי שחוויית הטיול תהיה מהנה ובטוחה: לטייל נכון