פעילויות ואירועים
בחפירות שנערכו במערות הפרה היסטוריות בכרמל ובגליל בשנות ה-30 של המאה הקודמת התגלו שרידים של תרבויות קדומות וביניהן קבורות של בני אדם שגילם נקבע ל-120,000 ו-50,000 שנה לפני זמננו. לשרידים אנושיים אלו חשיבות רבה בחקר האבולוציה של בניי האדם והתגליות האלו משכו את תשומת הלב של העולם המדעי מאז ועד היום. בין היתר, ארץ ישראל הייתה מקום שבו נפגשו בני אדם מודרניים קדומים עם הניאנדרטלים שהיא אוכלוסיה שהתפתחה באירופה.
חפירות נוספות במערות אלו הכוללות את מערות זוטייה ועמוד בנחל עמוד, מערת קדומים בהר הקפיצה ליד נדשת, מערת הגדי והתנור בנחל המערות ומערת כבארה הממוקמת בפארק טבע רמת הנדיב.
מערת כבארה התגלתה לראשונה ע”י מ. שטקליס ב-1927 כאשר עבד בייבוש ביצות כבארה. בהיעדר דיווח מלא באותם ימים,ביקרו במערה זו דורותי גארוד שחפרה באותם שנים יחד עם תיאודור מק-קאן, במערות התנור, הנחל והגדי.
על פי הצעתה החל פרנסיס טרוויל-פיטר, בן כיתתה מאוניברסיטת אוקספורד לחפור במערה. עונת החפירה היחידה ב-1931 נמשכה מספר חודשים ובמהלכה התגלו במערת כבארה שרידים של תרבויות פרה- היסטוריות קדומות. הצעירה היתה התרבות הנאטופית הקדומה שמתוארכת כיום
ל 14,500- 13,000 לפני זמננו ומתחתיה נחשפה שכבה עשירה בכלים זעירים הקרויים בשפה המקצועית – מיקרוליתים.
כיוון שלא היה לה שם הציעה דורותי גארוד לקרוא לה בשם “התרבות הכבארית” ע”ש המערה המתוארכת כיום ל 17,500-20,000 לפני זמננו.
מתחת לשכבה זו נמצאו שרידים – בעיקר כלי צור ועצמות מתקופת הפליאולית
העליון (20,000-17,000 לפני זמננו), כאשר במערה חנו מפעם לפעם חבורות של ציידים- לקטים. כיום אנו משייכים את השרידים האלו לשתי תרבויות עיקריות- הקדומה שבהן היא האחמרית (34,000-47,000 לפני זמננו) והתרבות האוריניאקית (29,000-32,000) שמקורה במערב אירופה, ונוכחות יוצרי כלי הצור מציינת את התפשטותם מזרחה.
ראוי לזכור שאין היישוב במערה, כבכל יתר המערות- קבוע. המערה משמשת מחסה בעונות מסוימות של השנה לחבורות המתקיימות מצייד ולקט וגודלן בדרך כלל אינו עולה על 25-35 נפשות. הנדידה מאתר לאתר היא חלק בלתי נפרד מאורח החיים שלהם.
מתחת לשכבות אלו התגלה רצף ארוך של חניות שמהן השתמרו מוקדים,עצמות בעלי חיים ושפע של כלי צור. כל אלו מאפשרים להגדיר את נושאי תרבות זו כבני המוסטרית המאוחרת (49,000-65,000 לפני זמננו)שכבות קדומות יותר התגלו במערת התנור.
בין שרידי התרבות המוסטרית במערת כבארה נחשפו קבורות של תינוק וכן שלד מבוגר, בשני קברים שונים. בשלדו של המבוגר , ממנו הוסרה הגולגולת אך נותרה הלסת התחתונה- נמצאה עצם הלשון השלמה, הזהה מבחינה מורפולוגית לזו של האדם המודרני. גלוייה איפשר לחוקרים לקבוע שאכן לאדם הניאנדרטלי הייתה יכולת דיבור שאינה שונה מזו שלנו.
הניאנדרטלים במערת כבארה ישבו באתר במרבית חודשי השנה וכלכלתם התבססה על צייד ולקט. בניגוד לשימור הגרוע במערות אחרות, נמצאו במערת כבארה, תוך שימו שימוש בשיטתה של הצפת האדמה הנחפרת בכלים מיוחדים, שרידי צמחים המלמדים על איסוף המזון בידי הצידים . בין אלו יצויינו זרעי אפונת בר, בלוטים, ובוטנה (פיסטוקים). החיות הניצודות כוללות שפע של יחמורים, חזירי בר, צבאים, צבים, וציפורים.
ראוי לציין שבעקבות חפירתו של טרוויל פיטר חפר במערה מ. שטקליס שהיה פרופ’ לפריהיסטוריה באוניברסיטה העברית, בשנים 1953-1965. מאוחר יותר חפר באתר ע. בר יוסף וא. צ’רנוב (1968) ומשלחת משותפת ישראלית- צרפתית (1982-1990) שנוהלה ע”י ע. בר יוסף וב. ונדרמיש (פרופ’ לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בורדו).
מן התרבות הנאטופית הקדומה נחשפו מקבץ של קבורות וביניהן עבות לאדם שכנראה נהרג מפגיעת חץ, מספר רב של כלי כתישה (מכתשים ועליים), שפע של להבים מגל ומיקרוליתים (רובם מטיפוס הסהרונים).
פרופ’ עופר בר יוסף
יש לך שאלה? נשמח לעזור
גינון בר-קיימא מוגדר כגינון המתחשב בצורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע בצורכי הדורות הבאים. הוא כולל תכנון גן המתחשב ברכיבים הקיימים באתר
חלק מקטע מספר 15 בשביל ישראל, מהר חורשן לג’סר א-זרקא, עובר בשטח רמת הנדיב. השביל נכנס לתחומי רמת הנדיב ליד בית הספר אורט השומרון, עולה דרך בריכה, למעיין עין צור ובית מרחץ מהתקופה הרומית.
להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.
