גמא שפר - מנהל תחום חינוך ברמת הנדיב
גמא הוא האיש שאתם כנראה מדמיינים כשהמילים “איש חינוך וסביבה” נזרקות לחלל האוויר. אפילו השם שלו הוא מעין פרומו אורגני להווייתו. זה כמובן מגיע במכנסי טיולים “בילט אין”, חולצות טריקו פשוטות וחיתוך דיבור שהוא שילוב בין המורה שאהבתם למדריך שהערצתם בתנועת הנוער.
וכך ישב גמא אצל המנהלת הישירה שלו, נעמי אפל, סמנכ”לית האסטרטגיה והתוכן של רמת הנדיב, ושוחח איתה על תוכן ועל אסטרטגיה. נעמי אתגרה אותו ושאלה: “מה הדבר הבא, גמא?” וכך נשלח למשימה שכולה חלימה.
חלומות רבים פגש בדרך – הקמת מרכז הדרכה, אולי שלוחה אקדמית שתעסוק בקיימות, אך לצידם הלכה והתחזקה בו ההכרה בחוזקות הארגוניות של רמת הנדיב ובבשורה שהיא יכולה להביא לשדה הסביבתי־חינוכי בישראל – הקמת מו”פ לחינוך לקיימות.
“הרעיון הוא לפתח מודלים בני קיימא”, מסביר גמא, “שבהם היתרון של רמת הנדיב כגוף קטן, גמיש ועתיר בניסיון ובידע יהפוך לשלם הגדול מסך חלקיו”.
איך זה עובד בפועל?
“בנינו מודל שעל פיו אנחנו מזהים צורך, יוצרים פיילוט מצומצם לשנת פעילות ראשונה (לדוגמה קבוצת תלמידים או מורים). לכך מתלווה מחקר הערכה ברמת אקדמית. אם תוצאות ההערכה חיוביות – מרחיבים את הפיילוט כדי לתת תוקף למודל. היה ועוברות שנתיים מוצלחות של בחינה ופעילות, מציעים ומפיצים את המודל שפיתחנו ותיקפנו למעגלי השפעה נוספים, כגון משרד החינוך, רשויות מקומיות או ארגוני סביבה אחרים.
דוגמה טובה לפעילות המו”פ היא תוכנית המנטורינג ללמידה חוץ־כיתתית הפועלת במסגרת המו”פ.
בשנים האחרונות מקדמת רמת הנדיב פורום, הכשרות וכנסים בנושא למידה חוץ־כיתתית, אבל הניסיון לימד אותנו שללא ליווי פרטני לאשת חינוך שרוצה ללמד בחוץ, הסיכוי להטמעה יורד משמעותית. כך נולדה תוכנית המנטורינג.
תוכנית המנטורינג פועלת זה כשנה, ובמסגרתה אנשי חינוך בעלי רקע וניסיון בלמידה בחוץ הופכים להיות מנטורים של אנשי חינוך חדשים בתחום. מטרת התוכנית היא לפתח מודל בר־קיימא שניתן יהיה ליישמו בכל הארץ ויתבסס על כוחות פנימיים במערכת החינוך להטמעת הלמידה בחוץ בהיקפים גדולים. התוכנית מלווה במחקר הערכה של ד”ר נירית אסף וד”ר נירית לביא אלון.
בליבת הרעיון של המו”פ טמונה השאיפה ללמוד, לחקור ולנסות לפתור בעיה בתחום החינוך לקיימות, ולאחר מכן להפיץ את הידע החדש, ליצור אדוות בשדה החינוכי, או אם תרצו, להפיץ זרעים ממש כמו אצטרובל
תכנית המנטורינג - ליווי פרטני לאשת חינוך שרוצה ללמד בחוץ
מאין הגיע השם “אצטרובל”?
“באופן מסורתי בתחום החינוך ברמת הנדיב”, אומר גמא בחיוך, “יש נטייה לתת שמות ארוכים, כנראה מתוך חשש או רצון להעביר כמה שיותר רעיונות או מסרים. הפעם חיפשנו מילה שתספר את הסיפור באופן תמציתי, וכך בחרנו ב’אצטרובל’.
בתחילת הדרך האצטרובל סגור והזרעים בו עוברים תהליך של גדילה והבשלה. רק כאשר הזרעים מוכנים האצטרובל נפתח וכך מאפשר את הפצת הזרעים שלו, שחלקם נטמעים באדמה וצומחים מהם עצים חדשים. אני מרגיש שיש משהו מאוד סמלי בבחירה הזו והיא מייצגת הלכה למעשה את התהליך שאנו שואפים לקדם במו”פ”.
מה החלום?
“להרחיב את ההשפעה שלנו בחינוך לקיימות בישראל, ולהיות מיומנים ומתורגלים מספיק כדי לתת מענים גם לצרכים ולרעיונות שעולים מהשטח. אני ממש מקווה שנדע להביא את כל אותם יתרונות של רמת הנדיב ולהפוך את ‘אצטרובל’ למרכז חדשני, יצירתי ויעיל, כזה שממש כמו אצטרובלים בישראל – יהיה קשה מאוד להתעלם ממנו”.
אהבתם? הצטרפו בחינם לרשימת התפוצה וקבלו מדי חודש כתבות ועדכונים על פעילויות לכל המשפחה – להרשמה
יש לך שאלה? נשמח לעזור
