מדע וטכנולוגיה בשירות הטבע
שינויי האקלים מביאים איתם צפי לכמויות מים מופחתות בעתיד, ואנחנו עם האצבע על הדופק. באמצעות שיטות טכנולוגיות מתקדמות, אנחנו חוקרים לאורך זמן את מצב המים בקרקע ובצמחים.
מה קורה למים בקרקע?
מה קורה בתוך הקרקע לאחר שמי הגשמים חלחלו אליה? כמה מהמים שם באמת זמינים לצמחייה? כמה מהם חלחלו וכמה התאדו? כיצד תגיב הצמחייה בפארק לשינויים בכמויות המים בעתיד?
כדי לקבל תשובות לשאלות הללו, הקמנו תחנה חדשה לניטור מאזן המים בקרקע. בעומק האדמה, במקום אליו מגיעים שורשי העצים, הותקנו חיישנים המודדים את הלחות של הקרקע ומשדרים נתונים למחשב באמצעות כבלים. הנתונים מועברים לחוקרים במכון ויצמן ובמכון וולקני, שינתחו אותם לאורך שנים בניהולו של ד”ר יגיל אסם.
הנתונים יסייעו לנו לשפר את ההבנה ואת כושר החיזוי בנוגע להשפעות של שינויים במשטר הגשמים על המערכת האקולוגית ברמת הנדיב.
באמצעות לימוד מאזן המים והכמות הזמינה לצמחים, נוכל לנהל ולתכנן את הצמחייה בפארק בהתאם: בשטח מרעה, למשל, נוכל לשמור על כמות מרבית של צומח עשבוני ולהפחית בשיחים, בעוד ששטח המיועד לפיקניק דורש צל מעצים גבוהים וקרקע פנויה משיחים.
התחנה החדשה מצטרפת לתחנה המטאורולוגית הקיימת בפארק מאז 2003 ומודדת את פעימות הגשם ואת תנאי האקלים.
צילום אינפרה־אדום בנחל הנדיב: ככל שהעצים אדומים יותר – כך הם בריאים יותר, וככל שהם חומים יותר – כך הם יבשים יותר.
מסמיקים בפני המצלמה
בגני רמת הנדיב יש יותר מ־2,000 עצים! צוות הגנים דואג לכל אחד ואחד מהם באופן אישי. כדי לקבל תמונת מצב לגבי מצבם הבריאותי, משתמשים אחת לכמה שנים בטכנולוגיה של צילום אינפרה־אדום: צילום אווירי בעזרת חיישנים מיוחדים המסוגלים לקלוט אורך גל שהעין האנושית אינה מסוגלת לראות.
“צילום אינפרא־אדום נותן אומדן למצב הכלורופיל בעץ”, מסביר ליאור הרשקוביץ, אוצֵר הגנים.
“כלורופיל הוא פיגמנט שנמצא בצמח, בעיקר בעלים. הוא קולט את אנרגיית האור שדרושה לתהליך הפוטוסינתזה. ככל שמצבו טוב יותר, כך מצב העץ טוב יותר. מהצילום מתקבלים ערכים לגבי כל מין של עץ, מה שמאפשר לזהות חריגות ולאתר עצים שנמצאים במצב של יובש או צמא. לאחר זיהוי העצים הבעייתיים יכול צוות הגנים לטפל בהם בפועל – באמצעות תוספת השקיה, איתור מזיקים ועוד”.
מיפוי הגנים בטכנולוגיית אינפרא־אדום נערך כאן לראשונה ב־2016, והחודש ייערך כאן שוב כדי להשוות בין מצב העצים אז והיום. מצאנו, למשל, ירידה בחיוניות של עצים מסוימים כמו אגס קלריאני, פיקוס מעוקם ודקל התמר. המטרה היא לזהות מגמות לגבי העצים, ולהסיק מסקנות לגבי אופן השתלבותם והטיפול בהם.
 חקר השפעת האקלים |
יש לך שאלה? נשמח לעזור
