חורבת עלק – תקופת הברונזה התיכונה

חרסים מתקופת הברונזה נמצאו בחורשת עלק שברמת הנדיב. תקופת הברונזה מתחלקת לארבע תקופות משנה: הברונזה הקדומה, הברונזה הביניימית, הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת. בתקופה זו משתמש האדם בברונזה, סגסוגת המשלבת נחושת ובדיל. הברונזה חזקה מהנחושת ולכן אפשרה ליצור כלי עבודה וכלי נשק יעילים יותר. בתקופה זו חוזרים בארץ ישראל אל ישיבה ביישובי קבע, שחזרו להיות מבוצרים בעיקר לקראת שלהי התקופה. מקובל כי שינוי משמעותי זה מתרחש בעקבות חדירת עמים זרים אל תוך הארץ ועליית כוחה של מצרים העתיקה, בימי השושלות ה-12 וה-13 בתחילת התקופה.
כאמור, בחורבת עלק נמצאו מעט חרסים מהעת ההיא, כולל חרפושית היקסוסית, המתוארכת לשנים 1550-1650 לפנה”ס (בתמונה המצורפת). על גבי החרפושית עץ דקל ומשני צדדיו בנות יענה. ההיקסוס היו קבוצה שמית שפלשה למצרים בשנת 1730 לפנה”ס, ובתקופת שלטונם פרחה מצרים ושגשגה כלכלית. הממצא מחורבת עלק המתוארך לתקופה זו הוא מועט, ואפשר כי השרידים מתקופת הברונזה הקדומה מלמדים על התיישבות קבע באתר, כזו ששרידיה טרם נחשפו בחפירות או שהובאו לכאן מאתר סמוך.