1887

הברון מגיע לבקר בארץ
חמש פעמים בחייו ביקר הברון רוטשילד בארץ-ישראל.

את ביקורו הראשון  ערך לאחר חמש שנים של מעורבות מרחוק.  ב-2.4.1887  הוא מגיע לארץ בחשאי. הוא מפליג עם רעייתו מצרפת לאלכסנדריה, שם הם משאירים את היאכטה הפרטית ומפליגים משם ליפו בספינת הלויד האוסטרי ככל האנשים.
תיאור הגעתם של הברון ורעייתו לנמל יפו מתפרסם בעיתון ‘המליץ’: “בין המון הנוסעים אחרים נראה איש גבה קומה ודל בשר , לבוש בגדי הדר ועל ראשו מגבעת אנגלית פניו החיוורים מוקפים זקן קטן ועגול ועיניו כעין התכלת מפיקות מחשבות עמוקות הביטו נכחן קדמה מזרח, רגע אחר השקיף הנוסע על מבני העיר יפו אשר התנוססה אליו ביפעת אור הבוקר ופתאום הפך פניו אל אישה כבודה בעלת קומה בינונית אשר עמדה לצדו. עת לרדת אל סירת הדוגה אמר, הנני הנני – ענתה לו בענות חן ומשתי עיניה המלאות זיו ומפיקות נוגה זלגו שתי דמעות על חלקות פניה הטהורות כנצח השמים לטוהר “. הסוד על דבר בואם התגלה מיד. מיפו הם יצאו וסיירו במקווה-ישראל , משם עלו במרכבה לירושלים.

 

baron visit 1

התחנה הראשונה בירושלים היתה הכותל המערבי. הוא היה מזועזע מהצפיפות וההזנחה במקום וביקש לרכוש את השטח, לבנות שכונה חדשה ראויה למגורים ולהכשיר את הסביבה כיאה למקום הקדוש, אך לאחר שהרב הספרדי הזהירו מחשש כי הדבר עלול לגרום לתסיסה בקרב המוסלמים, נמלח בדעתו . הם התאכסנו במלון קאמיניץ ובמוצאי שבת ערכו קבלת פנים לגדולי הרבנים האשכנזים והספרדים, בהמשך סיירו ברחובות העיר, ביקרו בקבר רחל, ונסעו למושבות ראשון לציון, מזכרת בתיה, פתח-תקוה וזיכרון יעקב שהיתה אהובה עליו במיוחד. בזכרון-יעקב ערכו האיכרים לכבודו תהלוכת לפידים מרהיבה, ילדי ביה”ס קבלו את פניו במאור פנים ושרו שירים עבריים ואף השייחים הערבים מהסביבה הגיעו לחלוק לו כבוד. במשך שמונה ימים שהה במושבה, ביקר בבתים, התעניין בכל פרט ועודד לימוד תורה ושמירה על מצוות. משם, המשיך לראש פינה הנוף המרהיב הנשקף ממנה כבש את ליבו והוא הביע את רצונו לרכוש אדמות בסביבה, מים החולה לים כנרת.

barrels

כשביקר בבית הכנסת וצפה בגולן, בחרמון והכנרת, הורה לפקידיו לרכש גם שם אדמות. בכל מקום שהגיע זכה לקבלת פנים חמה ובשיחותיו הטיף לשמירה על ניקיון היישובים, עודד צעירים להכשיר עצמם להתיישבות, והטיף לשמירת תורה ומצוות. הביקור חיבר אותו לארץ, לנופיה,   לאנשים ולהגשמת החזון.
בתום הביקור החליט להקים יקבי יין מודרניים ומפותחים שיקלטו את יבולי הענבים, לרכוש אדמות רבות ככל האפשר, ולקחת תחת חסותו את המושבות פתח-תקוה ויסוד המעלה שנתמכו קודם בידי “חובבי ציון.”
בחלוף שש שנים מביקורו הראשון בארץ, במהלך שיט בים התיכון, מחליט הברון לסטות מדרכו ומגיע לביקור לא מתוכנן. באוניית קיטור הוא עוגן בנמל חיפה, משם ממשיך לטנטורה לביקור במפעל הזכוכית (מזגגה) ומגיע ליעדו הסופי בזכרון יעקב, שם הוא זוכה לקבלת פנים חמה ומרשימה. במסגרת ביקורו הוא יצא לשדות לראות את הנטיעות החדשות, ביקר בכרמי הגפנים וערך ביקורת על התנהלות החשבונות במושבה.

ביקור הברון בטנטורה

ב 25 בינואר 1899 מגיע הברון לביקורו השלישי בארץ. אונייתו עוגנת בנמל יפו ומשם הוא פונה לבקר במושבה ראשון לציון, מגיע ליקב, טועם מהיין ומודיע לאיכרים כי מעתה ואילך יהיה עליהם לדאוג לעצמם. לאחר מכן הוא ממשיך למושבה פתח תקווה. הוא זוכה לקבלת פנים מצד צעירי המושבה שבאו רכובים על סוסים, ובראשם אברהם שפירא, שלימים הפך לשומר ראשו בעת ביקוריו. הוא אינו מוותר על ביקור קצר בירושלים ומשם חוזר ליפו, מפליג לטנטורה ומבקר במושבה זכרון יעקב. ככל הנראה הביקור הזה היה ענייני. ירחמיאל הלפרין, ממייסדי המושבה זיכרון יעקב, כתב ביומנו: “קיבלנו את פני הברון שיחיה עם הברונית בפעם השלישית במושבתנו. הם שהו שעות אחדות במושבה, הוא בקר בבית הכנסת ביקב, בבית הספר, בבית הפקידות.
15 שנה לאחר ביקורו הקודם בו נחל אכזבה מגיע הברון ב-1914 הברון לקטוף את פירות עמלו. המושבות היו מבוססות, החקלאות שגשגה. בדברי התודה למתיישבים בזיכרון יעקב : “…. מאז ועד היום עשיתם חייל רב, אתם ובניכם. גרמתם לי הרבה קורת רוח”. באחת מקבלות הפנים השמיעה מקהלת בית-הספר שירים בצרפתית הגיב: “שירים צרפתיים שמעתי הרבה בצרפת, פה אהיה מאושר לשמוע שירים עבריים”.

בשנת 1925, בהתקרבו לשנות השמונים לחייו, מחליט הברון בנימין (אדמונד) דה-רוטשילד לבקר בפעם החמישית בארץ, למרות שרופאיו התנגדו לכך. הוא ביקש לראות במו עיניו את התגשמות חזונו ולעמוד מקרוב על הקשיים והבעיות, שהוא יכול לעזור בפתרונן בשארית חייו. אנייתו עגנה בחוף טנטורה בט”ז באייר תרפ”ה (10 במאי 1925), והוא מבקר בזיכרון יעקב ובגוש המושבות החדשות שקמו בסביבתה. היישוב היהודי כולו יצא מגדרו כדי לחלוק לו את מלוא הכבוד המגיע לו, מתוך תחושה שביקור זה עלול להיות האחרון לביקוריו בארץ.
9 שנים לאחר מכן, בשלהי 1934 נפטר הברון בהיותו בן 89. מותו השרה אבל כבד ביישוב היהודי בארץ ישראל ובעולם היהודי.

אולי יעניין אותך גם...

קיימות

גינון טיפולי ברמת הנדיב

במחקרים רבים מוצג הקשר בין סביבה ירוקה, טבע או גנים פורחים ובין תחושות של רוגע ושלווה, הנאה וחיוניות. חובבי גינון מעידים על יתרונות העבודה בגינה ועל התועלת שהם מפיקים מכך: עיסוק מרגיע ומהנה, מעורר חושים, מפעיל שרירים ומאפשר ביטוי יצירתי המניב פירות, תרתי משמע.

למידע נוסף >>

נגישות בשטח

מסלול נגיש לכיסאות גלגלים בגנים

שבילים רבים נמתחים בגני הזיכרון. אנו ממליצים על מסלול זה, אך אפשר לטייל במסלול שונה לבחירתכם. עם זאת, מומלץ להדפיס את המסלול המלא לפני היציאה לסיור, כדי להימנע מהיתקלות מתסכלת עם מדרגות בכמה מקומות בדרך.
לשירותכם, אפשר לשאול כיסא גלגלים בתחנת המידע.

למידע נוסף >>

לאכול כאן

לאכול כאן

להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.

למידע נוסף >>