שאלה מרכזית בענייני הזמן ששואל האדם מאז קיומו היא: האם הזמן עובר, כלומר האם הוא קווי, או שהזמן חוזר, כלומר מחזורי? מצד אחד הזמן עבר ורגע שחלף לא יחזור. מצד שני, בכל רגע נוצר עוד רגע ועוד זמן ובכל שנה חוזרות העונות וישנה מחזוריות של הזמן. אין תשובה אחת לשאלת קוויותו או מחזוריותו של הזמן.
הזמן משמש כרקע לקיומו של החומר ואינו תלוי בו. החומר לעומתו מושפע מאוד מהזמן. כל אורגניזם החי בטבע מתחיל ברגע היווצרותו על פני כדור הארץ, ומרגע זה הזמן נותן בו את אותותיו. ניתן לזהות בכל אורגניזם חי את אותות הזמן בשלבים די ברורים. כך למשל, השלב בו מתפתחים באדם האיברים השונים, השלב בו מתחילה להתפתח אישיות ובהמשך צמיחה, גדילה והזדקנות. כך גם הזרע הטמון באדמה: הוא עובר שלבי גדילה מהירים בתחילת הצימוח, לאחר מכן הופך לצמח בוגר ובסופו של דבר מזדקן ומת.
אך הזמן נותן את אותותיו לא רק באורגניזם החי. גם בדומם ניתן לראות את אותות הזמן, אם כי בסדרי גודל אחרים. בטבע אותות הזמן מתגלים בסדרי גודל גדולים כל כך שקשה מאוד לתפוס אותם בחשיבה האנושית. כך למשל, במערכת הגיאולוגית ניתן לראות את אותות הזמן במיליוני שנים והזמן המוערך של כדור הארץ הוא כמה מיליארדי שנים. אחת הדרכים לנסות להבין את סדרי הגודל האלה הוצעה ע”י חוקר אמריקאי בשם הלר, שהציע “לדחוס” את כל זמן קיומו של כדור הארץ (כ 4.5 מיליארד שנה) ללוח קלנדרי שנתי המתחיל ב-1 בינואר ומסתיים ב-31 בדצמבר. כך שלפי “שנת הלר” נוצר כדור הארץ ב-1 בינואר. בראשון במרץ (לאחר כ-37 מיליון שנה) הופיעו החיים השונים על פני כדור הארץ.
הדינוזאורים הופיעו רק בחודש דצמבר. ההיסטוריה האנושית לפי לוח זה נמצאת על ציר הזמן בליל ה-31 בדצמבר ומשך שלטונה של האימפריה הרומית ארך כ-5 שניות. שיטה זו ממחישה את סדרי הגודל העצומים של הזמן הקווי המתמשך בכדור הארץ. לעומת הזמן הגיאולוגי הארוך, הזמן המוחשי של האדם או האורגניזם הבודד שונה לחלוטין. אנו, בני האדם, חיים בסדרי גודל ובתחושת זמן אחרים מהזמן הגיאולוגי הקווי, אך עם זאת, מבחינת האדם שנות חייו הן כל הזמן שבעולם.
החיים על כוכב לכת מכתיבים זמן מחזורי. מחזוריות זו נוצרת כתוצאה מתנועת הגופים השמיימיים: כדור הארץ, השמש והירח. בעקבותיה נוצר הזמן המחזורי, האנושי, הספוג בתחושת זמן אחרת, כזו המתייחסת לכאן ולעכשיו, לטבע הסובב אותנו ובעיקר לעונות השנה. העונות הן מחזוריות; הן חוזרות על עצמן בפרקי זמן קצובים של כשנה, הזמן שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש.
אנו נדרשים "לנהל" את הזמן ולהוסיף את תרומתנו הצנועה לעולם בפרק הזמן שיש לנו. האדם תלוי תלות מוחלטת בטבע שסביבו על מנת לשרוד וכתוצאה מכך, טבעי שיצרנו לוח המבוסס על סדרי גודל של "יום" ו"שנה". לוח כזה הוא כלי המאפשר להבין את המחזוריות ולהתנהל על פיה. לוחות שנה שונים נוצרו על ידי תרבויות ודתות שונות. הלוחות המוכרים לנו היום הם הלוח הגרגוריאני, הלוח המוסלמי והלוח העברי. כל אחד מהם נצמד לעקרון מסוים ומאפשר לאדם "לנהל" את זמנו. אחד הקשיים שיש ביצירת לוח שנה מחזורי בן שנה אחת המתבסס על גרמי השמים, הוא שבזמן שהירח מקיף את כדור הארץ שתים עשר פעמים, לכדור הארץ לוקח קצת יותר זמן (כ-11 ימים נוספים) להקיף את השמש.
עונות השנה מושפעות מתנועת גרמי השמים; נטיית כדור הארץ משפיעה על היווצרות העונות והירח משפיע בעיקר על יציבותן. הלוח הלועזי (הגרגוריאני) מחלק את השנה באופן שרירותי ל 12 חודשים, אך אין קשר בין מחזוריות הירח ללוח שנה זה. הלוח המוסלמי אמנם מחולק לפי הירח אך מתעלם לחלוטין מעונות השנה, כך שנוצר מצב בו הרמדאן למשל חל לעיתים בקיץ, לעיתים באביב ולעיתים בחורף. הלוח העברי גם הוא מחולק לפי הירח, וביהדות יש אפילו ציווי ל"קידוש החודש" אשר מתקיים לפי מופע הירח. עם זאת, הלוח העברי מחויב על פי התורה להתחשב בעונות השנה ("שמור את חודש האביב" (דברים טז', א')). זו הסיבה לכך שקיימת שנה מעוברת. דהיינו, מדי כמה שנים (2-3) מוסיפים חודש (אדר א') ללוח השנה, ובכך שומרים על הקשר שיש בין מחזוריות הטבע למחזוריותו של לוח השנה.
אם כך, האם הזמן הוא קווי או מחזורי? התשובה תמונה בפרספקטיבה בה אנו בוחרים להסתכל על העולם. בחיי היום יום שלנו, הקשורים קשר הדוק עם עולם הטבע, אנו עדים למחזוריות המתבטאת בעונות השנה המתחלפות וחוזרות מדי שנה. אצל בעלי החיים מחזוריות זו מתבטאת בהתנהגויות עונתיות דוגמת נדידה. כבני אדם, תלותנו המוחלטת בעולם הטבע מביאה אותנו להיצמד למחזוריות זו. אנו חשים אותה בכל עונה ובכל שנה מחדש. עם זאת, כאשר אנו חוקרים את עולם הטבע ואת כוכב הלכת שלנו, אנו יכולים לנסות להבין את סדרי הגודל ולראות את הזמן כדבר המתמשך מראשית הקיום (ואולי אפילו לפניו) ועד לקיצו (או עד לאין-סוף). הכול תלוי בפרספקטיבה בה אנו בוחרים לראות את העולם שסביבנו ואת הזמן, שהוא מימד בלתי תלוי המרחף סביבנו ומאפשר לנו להרגיש את נוכחותו בדרכים שונות.
