ניטור ביוגיאוכימי בשיחיית בר זית ברמת הנדיב

יעל נבון, ליאת הדר, ז’וזה גרינצוויג

ניטור ביוגיאוכימי בשיחיית בר זית ברמת הנדיב ככלי להערכת תפקוד מערכת אקולוגית באזור הים תיכוני.

מטרת הניטור הביוגיאוכימי היא מעקב אחר שינויים ארוכי טווח במצבה ובתפקודה של המערכת האקולוגית הים תיכונית.

הניטור נערך בשיחיית בר זית ברמת הנדיב ומברר את השפעת הממשק (רעית עיזים), בקרות האקלים וסוג הצומח על תהליכים מרכזיים ומאפייני מפתח במחזור היסודות, כגון המצב ההזנתי של הצומח, יצור נשר צומח ופירוקו.
לימוד המחזורים הביוגיאוכימיים במסגרת של ניטור ארוך טווח מאפשר להגיע להבנה טובה יותר של הגורמים המשפיעים על תפקוד המערכת האקולוגית הים תיכונית ויכול לסייע בפיתוח אסטרטגיה לממשק של שמירה על מערכות.

תפקוד מערכות אקולוגיות מאופיין על ידי תהליכים כגון צימוח ופירוק חומרים אורגניים, בהם עוברים יסודות בין המרכיבים השונים של המערכת (אורגניזמים, קרקע). במחזורי יסודות (מחזורים ביוגיאוכימיים) אלה נקלטים פחמן ויסודות הזנה מהאטמוספרה והקרקע, בהתאמה, אל הצמחים וממוחזרים בתהליכי פירוק הנשר והמינרליזציה בקרקע. קיים ידע רב לגבי הרכב האורגניזמים במערכות אקולוגיות ים תיכוניות, אולם הידע אודות המחזורים הביוגיאוכימיים במערכות אלה והשפעות הממשק והאקלים עליהם מוגבל ביותר.

הניטור הביוגיאוכימי בפארק הטבע נערך בחמש חלקות המצויות תחת רעית עיזים ובחמש חלקות בקורת, בשיחיית בר זית ברמת הנדיב. שלושה בתי גידול נבחרו למעקב: בית גידול שיחי ירוק עד בעל אופי סגור (בשליטת בר-זית בינוני ואלת מסטיק), בית גידול שיחי עונתי בעל אופי פתוח (בשליטת קידה שעירה הנשירה בקיץ) ובית גידול פתוח בין השיחים, הנשלט על ידי צמחיה עשבונית חד-שנתית ורב-שנתית. הניטור החל בקיץ 2007 ונמשך גם היום. בתקופה זו נעשה מעקב אחר צימוח ענפים, יצור נשר צומח, תכולת נוטריאנטים בעלים ובנשר, קצב פירוק נשר הצומח, זמינות חנקן ופוספט בקרקע, טרנספורמציה של צורות חנקן שונות בקרקע ויעילות השימוש בחנקן ובזרחן על ידי הצומח.

שש שנים של ניטור ביוגיאוכימי (2007-2013) הצביעו על זרחן כגורם המגביל את הצימוח בשיחיית הבר זית ברמת הנדיב. מסקנה זו נובעת מריכוז זרחן נמוך ויחס חנקן לזרחן גבוה בעלווה של שיחי בר זית, אלת המסטיק וקידה שעירה. מסקנה זו גם נתמכת על ידי יעילות ספיגת זרחן גבוהה לפני נשירת העלים העונתית, זמינות פוספט נמוכה בקרקע וקשר חיובי בין צימוח לזמינות פוספט בקרקע. רעית עיזים נטתה להביא לעליה בריכוז סידן ומגנזיום על חשבון אשלגן בעלי השיחים, אולי כאמצעי הגנה על העלווה. כמו כן נמצא, לפחות לגבי שנה אחת, כי נשר העלים של בר זית תחת רעיה ממוחזר ביעילות גבוהה יותר ונשארו פחות עלים בשכבת הנשר מאשר בביקורת ללא רעיה.

הקשר הליניארי בין זרחן ואשלגן בעלווה של בר זית ואלת המסטיק לבין כמות המשקעים בשנה בה נוצרו העלים מצביע על כך שיובש עשוי להשפיע על פעילות המערכת לא רק בצורה ישירה, אלא גם בעקיפין דרך השפעתו על יסודות ההזנה בצמח. בעוד שהקשר בין יצור נשר לבין כמות המשקעים אינו ברור לגבי השיחים, נמצא כי כמות הנשר העשבוני שנוצר בין השיחים בסוף עונת הגדילה קשורה בעיקר לכמות הגשמים של העונה הקודמת, מה שמצביע, אולי, על חשיבות יצור זרעים ליצור ביומסה בשנה שלאחר מכן.