wild-boar-3415181_1280-aspect-ratio-x

השפעת ציד ושימושי קרקע שונים על ההתנהגות, המבנה החברתי והפיזיולוגיה של חזירי הבר באזורים עירוניים, חקלאיים וטבעיים בישראל

אחיעד דוידסון

בשנים האחרונות, בישראל ובמקומות רבים בעולם, הרחיבו חזירי הבר (Sus scrofa) את תפוצתם הגיאוגרפית לאזורים חדשים וצפיפות האוכלוסייה שלהם גדלה, במיוחד בקרבת אזורים חקלאיים ועירוניים. גידול אוכלוסיית חזירי הבר ופלישתם לאזורים חדשים גורמים לעליה בקונפליקטים בין חזירי הבר לאדם. ציד הוא שיטת הממשק הוותיקה והנפוצה ביותר שבה משתמשים בניסיון לבקר את אוכלוסיות חזירי הבר ברחבי העולם וישראל. מחקרים שנערכו בעשור האחרון מצאו כי באזורים בהם היה לחץ הציד גבוה יותר, ירד גיל הבגרות המינית של הנקבות באופן משמעותי. כלומר, יתכן וצייד גורם לקיצור אורך הדור ולהעלאת פוטנציאל הרבייה של חזירי הבר – תהליכים שמובילים בסופו של דבר לעלייה בגודל האוכלוסייה.
מחקר זה מנסה להשוות ולהעריך את השפעות הציד על הפיזיולוגיה, ההתנהגות, רמת החששנות, אופן שיחור המזון, והמבנה החברתי של חזירי הבר בארבעה שימושי קרקע שונים באזור הכרמל: אזורים עירוניים עם ובלי ציד, אזורי חקלאות עם לחץ ציד גבוה ושמורות טבע ללא ציד.

M2E59L184-182R376B323

תקציר

השפעת ציד ושימושי קרקע שונים על ההתנהגות, המבנה החברתי והפיזיולוגיה של חזירי הבר באזורים עירוניים, חקלאיים וטבעיים בישראל

חזיר הבר (Sus scrofa) הוא יונק אוכל-כל גדול החי בדרך כלל במגוון רחב של בתי גידול ותנאי אקלים. זהו אחד ממיני היונקים עם התפוצה הרחבה ביותר בעולם, ומבין הפרסתנים תפוצתו היא הרחבה ביותר. תחום התפוצה הטבעי שלו משתרע ממזרח רוסיה, יפן ודרום-מזרח אסיה, ועד למערב אירופה ואגן הים התיכון. חזירי בר שמקורם בחזירי בית שהתפראו, הופצו על-ידי האדם בחלקים מאמריקה הצפונית, אמריקה הדרומית, אוסטרליה וניו זילנד. אפשר למצוא חזירי בית שהתפראו גם באיים כמו גלפגוס ואלדברה. מבנה גופו של חזיר הבר הוא צר ומותאם לריצה וללחימה. גופו מכוסה בשיער קשיח ובעור עבה, המגנים עליו בעת חדירה לתוך סבכי שיחים. אורך גופו מגיע עד 180 ס”מ, גובהו 30-102 ס”מ באזור הכתף ומשקלו 50-200 ק”ג. הזכרים גדולים יותר מן נקבות, גופם ארוך יותר ומשקלם רב יותר. פרוותם של חזירי הבר עשויה שערות נוקשות וגסות שצבען חום-אפור עד שחור, אולם הגורים נולדים מפוספסים בפסי אורך חומים וצהובים לסירוגין, אשר דוהים בהדרגה ונעלמים כליל בגיל ארבעה חודשים.

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

תוחלת החיים הממוצעת של חזירי הבר בשביה היא עד עשרים שנה. חזירי הבר הם מין פוליגיני וטריטוריאלי, ופוטנציאל הרבייה שלהם הוא הגבוה ביותר מבין הפרסתנים: גידול האוכלוסייה השנתי של חזירי הבר עשוי להיות גבוה מ 100%. כמו כן, גיל ההתבגרות המינית שלהם מוקדם יותר, ואורך הדור שלהם קצר יותר בהשוואה לפרסתנים אחרים בעלי גודל ומשך חיים דומה. המבנה החברתי הבסיסי של חזירי הבר מורכב מעדרים של נקבות עם גורים וצעירים, המונים 6-30 פרטים. העדרים תלויים בעיקר בנוכחותן של הנקבות הבוגרות, שמובילות את הקבוצה ואחראיות ללכידותה. אינטראקציה בין זכרים ונקבות בוגרים נדירה ביותר מחוץ לעונת הרבייה. במהלך עונת הרבייה, כמות האינטראקציות עולה באופן משמעותי, וזכרים בוגרים מצטרפים באופן זמני לעדרי הנקבות בתקופת הייחום בסתיו. כך נוצרים עדרים מרובים ומעורבים בעונה זו. ההיריון נמשך כארבעה חודשים וההמלטה מתרחשת בחודשי האביב (מרס-יוני). מספר הגורים בשגר נע בדרך כלל בין שלושה לשמונה. הגורים נולדים פקוחי עיניים, מכוסי שיער ובעלי כושר תנועה. תקופת ההנקה נמשכת כשלושה חודשים, אולם כבר מגיל שבוע-שבועיים, הגורים מסוגלים לאכול גם מזון מוצק, ומגיל שבועיים הם מצטרפים לאם בחיפושיה אחר מזון.

Quote

לחץ ציד גבוה גורם לנקבות צעירות להתרבות מוקדם יותר. תופעה זו יכולה לגרום לשיעורי רבייה גבוהים יותר ועשויה להיות אחת הסיבות העיקריות המובילות לצמיחה מהירה של אוכלוסיות חזיר הבר

Quote
WhatsApp Image 2021-11-11 at 08.52.29

הגורים נשארים עם עדרי הנקבות במשך כשנה וככל שהם גדלים, כך הקשר שלהם עם אמם הולך ומתנתק, והם נהיים עצמאיים יותר ויותר. רוב הנקבות הצעירות נוהגות להישאר באזור שבו נולדו, ולעתים קרובות הן אף נשארות בעדר שבו גדלו עם אמן. לעומת זאת, הזכרים הצעירים בדרך כלל מגורשים על-ידי הזכרים הבוגרים הטריטוריאליים, בערך בין גיל 9 ל 14 חודשים, ויוצרים עדרים של זכרים צעירים עד שהם מגיעים לבגרות מלאה בסביבות גיל 3-4 שנים, אז הם כבר חזקים ומנוסים מספיק כדי להילחם על טריטוריות משלהם. תזונתם של חזירי הבר מגוונת מאוד. היכולת שלהם להסתגל למגוון גדול של סוגי מזון מאפשרת להם להתקיים כמעט בכל אזור בתחום תפוצתם. חזירי הבר הם אופורטוניסטים אוכלי-כול, והם אוכלים כל סוג של חומר אורגני אך בעיקר חומר צמחי (~90% מהתזונה), כגון שורשים, בלוטים, אגוזים, חומר צמחי ירוק ויבולים חקלאיים. יתר תזונתם מורכבת ממגוון גדול של פטריות ובעלי חיים, כגון תולעים, חלזונות, פרוקי רגליים, דגים, ציפורים, ביצי ציפורים וגם יונקים קטנים ופגרים. בישראל, כמו במדינות רבות אחרות באירופה ובאסיה בעשורים האחרונים, אוכלוסיות חזירי הבר גדלו והתפשטו, במיוחד בסביבות אזורים חקלאיים ועירוניים. התוצאות של הגידול באוכלוסיות אלה כוללות עלויות כלכליות גבוהות הנובעות ממגיפות המועברות לבע”ח ולבני אדם ומנזקים לגנים באזורים עירוניים ולגידולים חקלאיים.

לדוגמה, ההערכה היא שבשנה אחת באירופה נזקי החקלאות שנגרמים מחזירי בר הם כ 80 מיליון אירו. אחד מכלי הממשק הנפוצים והנרחבים ביותר המשמשים לבקרת גידול באוכלוסיית חזירי הבר הוא צייד. לאחרונה העריכו כי באירופה יותר מ 3 מיליון חזירי בר ניצודים מדי שנה. עם זאת, למרות לחץ הציד הגבוה אליו חשופים חזירי הבר, מספרם ממשיך לגדול בעולם כולו. בישראל ההערכה היא שבמועצה אזורית חוף הכרמל חזירי הבר גורמים לנזקי חקלאות בשווי של מאות אלפי שקלים בשנה. בתגובה לנזקי החקלאות הללו, ניצודים כל שנה כ- 1,000 חזירי בר במועצה אזורית חוף כרמל.

Picture1

מחקרים שהתקיימו באירופה והתפרסמו בשנים האחרונות הראו כי לחץ ציד גבוה גורם לנקבות צעירות להתרבות מוקדם יותר, וכתוצאה מכך משך הדור שלהם מתקצר (נקבות נהיות פוריות בסביבות גיל שנה במקום גיל 3-2 שנים).  תופעה זו יכולה לגרום לשיעורי רבייה גבוהים יותר ועשויה להיות אחת הסיבות העיקריות המובילות לצמיחה מהירה של אוכלוסיות חזיר הבר. מחקר זה מנסה להשוות ולהעריך את השפעות הציד על הפיזיולוגיה, התנהגות, החששנות, אופן שיחור המזון, והמבנה החברתי של חזירי הבר בארבעה שימושי קרקע שונים באזור הכרמל: אזורים עירוניים עם ובלי ציד, אזורי חקלאות עם לחץ ציד גבוה ושמורות טבע ללא ציד.

במסגרת פרק המחקר הראשון נבחנה ההשערה שצייד פוגע בשיחור המזון של חזירי בר. בכדי לחקור את דפוסי שיחור המזון ותפיסת הסכנה של חזירי הבר תחת השפעות משולבות של ציד ושימושי קרקע שונים הנחתי מתקני האכלה שהכילו 300 גרם תירס מעורבב עם 600 גרם חתיכות של צינורות פלסטיק. התירס המעורבב עם הפלסטיק כוסה ברשת וטי ברזל על מנת לגרום לכך שלחזירים יהיה יותר קשה לברור את התירס ככל שכמות התירס פוחתת, ובכדי ליצור אצלם תגובה של הכנסת האף לתוך המתקן בדומה לנבירה בקרקע.

מתקני ההאכלה, הוצבו בארבעה סוגים שונים של שימוש קרקע: אזורים עירוניים עם (חיפה) וללא ציד (נשר), ואזורים כפריים (שטחים חקלאיים עם ציד ושמורות טבע ללא ציד). התוצאות העידו כי חזירים החיים באזורים חקלאיים, החשופים ללחץ ציד גבוה, אכלו פחות תירס מהמתקנים באופן מובהק והראו תפיסת סכנה גבוהה משמעותית לעומת חזירי הבר משמורות הטבע. באופן מפתיע התוצאות הראו גם שתפיסת הסכנה של חזירי בר מאזורים עירוניים בזמן שיחור מזון הייתה נמוכה בהרבה לעומת חזירי בר באזורים כפריים (חזירי העיר אכלו באופן מובהק הרבה יותר תירס מחזירי הכפר וגם לקח להם באופן מובהק הרבה פחות זמן להתחיל לאכול ממתקני ההאכלה) ללא קשר לרמת הצייד לה הם חשופים באזורים העירוניים. תוצאות אלו מעידות על הביטואציה (התרגלות לנוכחות האדם) חזקה מאד של חזירי הבר בחיפה ונשר לבני אדם.

Quote

התגובות הללו, מחד עליה ברמות הפרוגסטרון ומאידך רמות נמוכות של סטרס, עשויות להסביר את הצמיחה המהירה של אוכלוסיות חזירי הבר ברחבי העולם, למרות לחץ הציד הגבוה אליו הם חשופים.

Quote
Gazelle Scent Station Census 2016 20161116 Station 04 (363)

על מנת לבחון את השפעות הציד על התנהגות החששנות והמבנה החברתי של חזירי הבר, התקנתי מצלמות המופעלות ע”י חיישני תנועה לאורך שבילי תנועה קבועים של החזירים. השערת המחקר שנבחנה במסגרת פרק זה היא שצייד יגרום לרמות חששנות גבוהות יותר ולשינויים במבנה החברתי של חזירי הבר. ממצאי פרק זה מצביעים על הבדלים משמעותיים בהתנהגות החששנות של חזירי הבר בין שטחים חקלאיים לשמורות טבע. באזורים חקלאיים, נקבות בוגרות היו חששניות באופן משמעותי בהשוואה לזכרים בוגרים. בהתאמה לכך באזורים אלה מצאתי באופן משמעותי יותר זכרים בוגרים ופחות עדרי משפחה המובלים ע”י נקבות בוגרות. תוצאות אלו מעידות שנקבות שחוששות יותר מזכרים (כנראה בעיקר מכיוון שיש להן גורים), מעדיפות בשל כך להסתובב ולשחר למזון בשמורות הטבע שם לא מתקיים צייד. יתר על כן, זכרים צעירים היו חששניים יותר באופן משמעותי בשטחים חקלאיים בהשוואה לנקבות צעירות. בהתאמה לכך, מצאתי שזכרים צעירים נטו יותר באופן משמעותי להסתובב עם עדרי משפחה באזורים חקלאיים בהשוואה לשמורות טבע, שם הם נטו יותר להסתובב לבד או בקבוצות של זכרים צעירים. תוצאה זו מעידה על כך שכנראה עקב הצייד האינטנסיבי באזורי החקלאות הזכרים הצעירים חוששים לעזוב את עדרי המשפחה שנותנים להם תחושה של בטחון עקב הכמות הגדולה של הפרטים שנמצאים בעדר.

WhatsApp Image 2021-11-11 at 08.52.25

כמו כן, ייתכן כי הזכרים הצעירים חוששים לעזוב את עדרי המשפחה מחשש שיפגעו מצייד, אם כי הנחה זו לא נבחנה ישירות במסגרת הדוקטורט. כמוזכר למעלה, זכרים צעירים אמורים לעזוב את עדרי המשפחה בסביבות גיל שנה. הימצאות הזכרים הצעירים בקרב עדרי המשפחה לאחר גיל שנה עשויה להעלות את פוטנציאל הרבייה של הנקבות בעדרי המשפחה באמצעות תופעה הנקראת effect boar . תופעה זו מאופיינת בירידה בגיל הבגרות המינית של הנקבות עקב הימצאות של זכרים בעדר שמפרישים פרומון שנמצא ברוק שלהם ועשוי לגרום לנקבות להקדים את גיל הבגרות המינית. מעבר לכך, תוצאות אלו, מעידות שקיים קשר בין התנהגות של חששנות לבין המבנה החברתי של חזירי הבר, ככל הנראה עקב השפעת הצייד ומאפיינים נוספים שמבדילים בין שמורות הטבע ואזורי החקלאות באזור הכרמל.

השערה נוספת שנבחנה במסגרת הדוקטורט היא מידת הקשר בין ציד לבין תגובה פיזיולוגית של חזירי הבר, כפי שהיא באה לידי ביטוי במאזנים הורמונליים. על מנת לבחון את ההשפעות הפיזיולוגיות של ציד, השוויתי בין רמות הורמוני רבייה (פרוגסטרון) וסטרס (קורטיזול) בשיער נקבות חזירי בר מאוכלוסיות שנחשפו ללחץ ציד גבוה לבין אלו שנחשפו ללחץ ציד נמוך משמעותית.

יתר על כן, בדקתי את רמות הורמוני הרבייה והסטרס משיער של נקבות חזירי בר שהסתובבו לבדן או כחלק מקבוצה. לא מצאתי הבדלים ברמות הקורטיזול בין חזירים שהיו חשופים ללחץ צייד גבוה לנמוך. עם זאת, דגימות השיער הראו כי רמות הפרוגסטרון היו גבוהות יותר אצל נקבות שהיו חשופות ללחץ ציד גבוה. כמו כן, גם בנקבות שהסתובבו בקבוצה היו רמות פרוגסטרון גבוהות יותר בהשוואה לנקבות שהסתובבו לבדן. רמות גבוהות של פרוגסטרון באזורי לחץ צייד גבוה עשויות להעלות את פוטנציאל הרבייה של נקבות חזירי הבר ואף לגרום לירידה בגיל הבגרות המינית שלהן. זאת מכיוון שפרוגסטרון הוא ההורמון המרכזי שאחראי על הייחום וההיריון בנקבות חזירי בר.

לסיכום, מחקר זה מציג עדויות לכך שלחץ צייד גבוה באזורי חקלאות ככל הנראה גורם ל: פגיעה בשיחור מזון, רמות גבוהות יותר של חששנות ותפיסת סיכון, שינויים במבנה החברתי ורמות גבוהות יותר של הורמוני רבייה בחזירי בר בשטחים פתוחים. מאידך אין ללחץ הציד השפעה על התנהגות שיחור המזון ותפיסת הסיכון באזורים עירוניים. כמו כן, לחץ הצייד הגבוה אינו גורם לסטרס כרוני בחזירים בשטחים חקלאיים. התגובות הללו, מחד עליה ברמות הפרוגסטרון ומאידך רמות נמוכות של סטרס, עשויות להסביר את הצמיחה המהירה של אוכלוסיות חזירי הבר ברחבי העולם, למרות לחץ הציד הגבוה אליו הם חשופים. ממצאים אלה מספקים לנו הבנה טובה יותר על הביולוגיה של חזירי הבר ויכולים לסייע בתוכניות ממשק עתידיות שמטרתן למתן קונפליקטים בין בני אדם לחזירי בר.

אולי יעניין אותך גם...

קיימות

אדם. קהילה. סביבה.

פעילות ענפה מתקיימת ברמת הנדיב סביב האדם וחיבורו לטבע ולסביבה.
הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בגינון, בחינוך לקיימות של הדור הצעירו ואירועים המתחשבים בסביבה ותורמים לרווחה ובריאות הקהל.

למידע נוסף >>

לגלות את המקום

שביל הנשרים

שביל הנשרים הינו המסלול הארוך והמאתגר מבין שלושת המסלולים בפארק ומתאים למשפחות מיטיבות לכת. השביל עובר דרך צמחייה עשירה. לאורך השביל יש נקודות תצפית נפלאות, מערה פרהיסטורית וכלוב אקלום לעופות דורסים.  
אופי הטיול: מתאים למיטיבי לכת בלבד. המסלול כולל ירידה ממצוק תלול.
צבע סימון: ירוק.
אורך השביל: כארבעה קילומטרים.
משך הטיול: כשעתיים וחצי.
עונה מומלצת: אביב

למידע נוסף >>

איפה אוכלים

לאכול כאן

להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.

למידע נוסף >>