שיהיה בממממזל טוב!

ברמת הנדיב החליטו לפתור את הבעיה בשיטה עתיקת יומין של רעיית צאן, ולהביא עיזים שיאכלו את הצמחייה מידי יום. ב-2016 הצטרפו לדיר גם הכבשים, שאוכלות בעיקר עשב, המשמש כ”פתיל” במקרה של דליקה. בנוסף הוקם בדיר מכון חליבה.

עבודה סביב השעון

פרט לד”ר גלסר, נמנים על צוות הדיר גם מור קופפברג ונג’אח חלבי ומספר מתנדבים חרוצים, שדבק בהם החיידק לגידול צאן. מדי יום, כולל שבתות, חגים וסגרים, הם מגיעים לחליבת הבוקר ב-5 וחצי. ב-8 יוצאים עם העיזים למרעה עד הצהריים, ואז מתקיימת חליבה נוספת.

בתחילת החורף, כשמתחילות ההמלטות, העבודה היא סביב השעון: במקביל ליציאה למרעה, מטפלים בגדיים ובטלאים. לפעמים עז או כבשה גם צריכה עזרה בהמלטה. בערב באים שוב לעשות סיבוב בדיר, לבדוק אם יש המלטות נוספות.

מהריון להריון 

העיזים הן חיה עונתית שמתעברת כשהיום מתחיל להתקצר – בארץ זה קורה החל מסוף יוני, ונמשך לרוב עד סוף אוקטובר- תחילת נובמבר. ההריון נמשך 5 חודשים, כך שעונת ההמלטות היא בין נובמבר למרץ, במספר גלים. עז ממליטה בין 1 ל-3 גדיים, לאחר ההמלטה היא מוכנסת לתא מיוחד למשך יום-יומיים כדי לוודא שהיא והגדיים בסדר. לאחר מכן משחררים אותם לדיר. הגדיים נשארים עם האימהות לינוק. בגיל חודשיים הגדיים והטלאים נגמלים מהחלב, ומקבלים מזון יבש. הזכרים נמכרים למגדלי צאן, והנקבות משתלבות בדיר. בגיל שנה הן ייכנסו להריון ראשון, מאחד מ-5 התיישים שגרים כאן.

בטיוליכם בפארק הטבע של רמת הנדיב תוכלו לראות אותן בכל פעם רועות במקום אחר, נהנות למלא את תפקידן. ואם באתם בליווי כלב או כלבה, חשוב לנו להזכיר לכם לקשור אותם ברצועה, כדי שלא יבריחו את העדר.