חולים על עטלפים

שוב מאשימים את העטלפים על לא עוול בכפם: בניגוד לשמועה שהופצה, הם לא הנשאים של וירוס הקורונה. הנזק התדמיתי שנגרם לעטלפים, חיית בר חיונית לטבע וגם לאדם, הוא עצום והגיע הזמן לשקם אותו

DSC03243 (002).JPG

עם התפרצות הנגיף הנוכחי, Covid-19 (Corona virus) , יצא בינואר 2020 פרסום ראשון במגזין Nature הקושר את העטלפים עם הפצת הוירוס. בהמשך נחשד שמקור הנגיף הוא הפנגולין, יונק אוכל חרקים שנפוץ באסיה וסובל מציד לא חוקי. כיום רווחת הדעה שאנחנו פשוט עוד לא יודעים מי העביר את הנגיף אל בני האדם. גם הנגיף שבודד בעטלף וגם הנגיף שבודד בפנגולין לא מסוגלים לתקוף בני אדם כפי שהם ויש כאן חתיכה חסרה בפאזל.

הואשמו לשווא גם בסארס ובאבולה

לדברי ד”ר מאיה ויינברג, וטרינרית המתמחה בטיפול בעטלפים, כדי שבעל חיים ייחשב כנשא של מחלה הוא אמור לשרוד את ההדבקה ולא למות ממנה, וגם לשכפל את הנגיף ולהפיץ אותו הלאה. העטלפים מצליחים אמנם לא למות מנגיף הקורונה, הודות למערכת החיסון הייחודית והמיומנת שלהם, אבל הוא לא משתכפל אצלם ולא מופץ הלאה. לא במקרה הקורונה הנוכחי וגם לא בוירוסים רבים אחרים בהם הואשם.

פעמים רבות בעבר יצא העולם המדעי בפרסומים קשים כנגד העטלפים, כשחצי האמת בידיו. בהתפרצות הסארס יצא פרסום במגזין Science עם כותרת המאשימה את העטלפים כ”חיית המאגר” של המחלה. רק 6 שנים לאחר מכן, ובמגזין פחות נפוץ

Quote

העטלפים מצליחים אמנם לא למות מנגיף הקורונה, הודות למערכת החיסון הייחודית והמיומנת שלהם, אבל הוא לא משתכפל אצלם ולא מופץ הלאה.

Quote
20190220_131157-aspect-ratio-x
ד"ר מאיה ויינברג - וטרינרית המתמחה בטיפול בעטלפים, חוקרת מערכת חיסון בעטלפי פירות במסגרת דוקטורט במעבדת העטלפים של פרופ' יובל באוניברסיטת תל אביב. צילום: זהר טל

בהרבה, התפרסם מחקר המראה שהדבקה ניסיונית של עטלפים בוירוס הסארס כשלה. כך בדיוק קרה עם מגפת האבולה. כותרת במגזיןNature מאשימה את העטלפים בנשאות ורק 11 (!) שנה לאחר מכן, במגזין קטן מתפרסם מחקר המראה שלא כך. הנגיף לא מצליח להשתכפל בגופו של העטלף.

עטלפי הפירות: שכנים חביבים

איפה זה פוגש אותנו הישראלים? כאן בארץ חיים 33 מיני עטלפים, 32 מתוכם הם עטלפי חרקים ורק אחד מהם הוא עטלף הפירות. עטלפי הפירות נפוצים מאוד וגם מעופפים קרוב לחברת בני האדם כיוון שהם ניזונים בעיקר מעצי הנוי שבמקומות היישוב. הם באים לעצים לאכול מדי לילה, ואת שעות היום הם מבלים במבני אבן ובמערות טבעיות. הם לא רק שכנים חביבים שמוסיפים חן וחיות לנוף העירוני. הם גם עוזרים לטבע בהאבקה של עצים ובהפצת זרעים, ומשמשים חוליה חשובה במארג המזון בהיותם טרף לעופות דורסים.

עטלפי החרקים: מדבירים ביולוגיים

גם עטלפי החרקים חשובים לטבע ולאדם לא פחות. במחקר שערכנו ברמת הנדיב, בשיתוף חקלאי בקעת הנדיב ופרופ’ כרמי קורין מאוניברסיטת בן-גוריון, למדנו את תפקידם החשוב של עטלפי החרקים כמדבירים ביולוגיים, כיוון שהם ניזונים מחרקים מעופפים שמזיקים לחקלאות. במסגרת המחקר תועדו בכרמים ברמת הנדיב 10 מיני עטלפי חרקים, שמהווים כ-50 אחוז מכלל מיני העטלפים בצפון ישראל. 8 מתוך המינים שתועדו נמצאים בסכנת הכחדה .

העטלפים כאן לא חולים…

ומה עם מחלות? לדברי ד”ר ויינברג, “אנחנו רואים מעט מאוד מחלות ויראליות בעטלפי הפירות בארץ. מניסיון של למעלה מעשר שנים אני יכולה לספור על כף יד אחד את מספר הפעמים שנתקלנו בוירוסים אצל עטלפים, ובכל הפעמים הללו היה זה וירוס הספציפי לעטלפים בלבד. מחלות ויראליות של עטלפי חרקים אנחנו לא מכירים בארץ בכלל”.

אז בואו נשמור על העטלפים שלנו ועל התדמית שלהם. הם לא איזה באטמן סיני שמשמיד את העולם, הם בעל חיים חיוני ונחוץ לטבע ולאדם, וכך אנחנו רוצים שיישארו.

עטלפי הפירות מוסיפים חן וחיות לנוף העירוני ואינם ידועים כנשאי מחלות.

נכון שהם חמודים?

(קרדיט: לי הרתאן ומעבדת העטלפים של יוסי יובל)

בתמונות –  4 מתוך 6 המינים של עטלפי חרקים ברמת הנדיב: