צומח-אלונים-aspect-ratio-x

הצומח הטבעי

פארק רמת הנדיב ממוקם בחבל הים תיכוני בישראל. תצורות הצומח הטבעיות השולטות באזור זה של הארץ מגוונות ומשקפות את המפל האקלימי, את השונות בטופוגרפיה ובסוגי הקרקע ואת השפעת פעילות האדם לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה.

WhatsApp Image 2019-03-13 at 12.11.49

החבל הים תיכוני בישראל היה נתון להיסטוריה ארוכה של פעילות והשפעה אנושית, כולל רעיה וכריתה.  במשך העשור הראשון לאחר עצמאותה (1960-1950) יישמה מדינת ישראל מדיניות של שמירת טבע שלמעשה הפסיקה את רוב פעילות הרעיה והכריתה. למרות שמדיניות זו סייעה להתאוששות הצומח המעוצה (גריגה וחורש), היא גם גרמה לסגירה של כתמי צומח עשבוני, שינתה את הרכב חברות הצומח והחי והגדילה את התדירות והעוצמה של שריפות. בהתאם למדיניות זו, הוקמה  ב-1950 גדר מסביב לפארק, אשר מנעה רעייה בשטח הפארק לתקופה של 40 שנה, עד לשנות ה-90 המוקדמות של המאה הקודמת.
תצורת הצומח הטבעית ברמת הנדיב היא גריגה ים תיכונית הנשלטת על-ידי שיחים נמוכים או בינוניים כגון בר-זית בינוני (Phillyrea latifolia), אלת המסטיק (Pistacia lentiscus) וקידה שעירה (Calicotome villosa) ועל-ידי בן השיח סירה קוצנית (Sarcopoterium spinosum). בין גושי השיחים יש כתמי סלע חשופים או כיסי קרקע רדודים המכוסים בצומח עשבוני מגוון. ישנם הבדלים בצפיפות הצומח ובמידת התפתחותו, אשר ניתן להסבירם על-ידי משטר המים ותצורות המסלע-קרקע, כמו גם על ידי ההיסטוריה של שימושי הקרקע.

אחת התכונות האופייניות לבסיס הסלע-קרקע ברמת הנדיב היא מחשופי טוף חווארי היוצרים את העמקים הפנימיים, “מדרגות הטוף” על המצוק המערבי, ונחלים המתחתרים בטוף החווארי ובעמק הטוף המרכזי. נראה כי בעבר עובדו אזורים אלו וכי הצומח הטבעי בהם לא התחדש כלל. היום אזור זה נשלט על-ידי צומח עשבוני יחד עם עצים גדולים בודדים ועומדי מחטניים נטועים. חלק מהשטח עבר שיקום נופי והפך לבוסתנים או לשדות חקלאיים.
הגבעות למרגלות רמת הנדיב במזרח הן מתונות ובעלות קרקע יחסית עמוקה. הצומח האופייני לאזור זה הוא חורש פתוח עם עצי חרוב ושיחים מלווים בצומח עשבוני עשיר בדגניים.
הצומח העשבוני בחורש ובגריגה גדל בכתמים שבין השיחים והסלעים והוא עשיר במינים (כ-42 מינים לשטח של 5 מ”ר, הדר 1996) ובעל צורות חיים מגוונות. רשימת מיני הצמחים ברמת הנדיב כוללת 636 מינים. רשימה זו מורכבת בעיקר מחד שנתיים (66%, עם יחס 1:9 בין רחבי עלים: דגניים), עשבים רב שנתיים (12%) וגיאופיטים (10%). קטניות (13%), מורכבים (11%), סוככיים (6.1%) ומצליבים (4.5%) הן המשפחות הדו-פסיגיות העיקריות.

בפארק גדלים גם מספר מינים נדירים בקנה המידה הארצי, ביניהם: מרוות אייג (Salvia eigii), געדה קוצנית (Teucrium spinosum), דוגון ירושלמי (Lachnophyllum noaeanum), מרווה מנוצה (Salvia pinnata), חלמונית זעירה (Sternbergia colchiciflora) ווינקה עשבונית  (Vinca herbacea) , כמו גם חיטת הבר Triticum dicoccoides. שלושת המינים הראשונים נמנים על “ספר האדום” של צמחי ישראל (שמידע ופולק, בהכנה).

צומח

שטחים פתוחים בשליטת צומח עשבוני ובתות מופיעים בעיקר במובלעות טרשיות בחורש ובערוצי הנחלים, בשיפולים המזרחיים של הפארק (בעיקר באזורים שעברו כריתה) ולאורך המצוק המערבי, על מחשופי הטוף. בחלק גדול מהשטח שהיה בשליטת עשבוניים ניטעו בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת עצי מחט (בעיקר אורנים וברושים).

בחודש מאי 1980 פרצה שריפה גדולה מצפון לרמת הנדיב, אשר כילתה חלקים ניכרים משטח הפארק של היום (כ-25% משטח הפארק, דופור-דרור 2001). התאוששות הצומח וסגירת החורש שנשרף הייתה מהירה בשנים הראשונות ונמשכת גם היום, בקצב איטי יותר. השרפה המחישה את הסכנות הטמונות בנוף צומח ים-תיכוני באזור יבש. כתמי הצומח העשבוני מתייבשים לקראת הקיץ והופכים לפתיל שרפה, אשר הצומח המעוצה משמש לה כחומר דלק.

לסיכום, צומח רמת הנדיב הוא בבואה של צומח ארץ ישראל כולה. מחד ישנו הצומח ה”טבעי” ששרד אלפי שנות הפרעה והתערבות. צומח זה נמצא בשלב התאוששות והשתקמות. מאידך, התאוששות זו מביאה להשתלטות הצומח המעוצה על המרחב הפתוח ודחיקת המינים העשבוניים, אשר יוצרים מגוון מינים גבוה ביותר.

לתמונה זו נוספו נטיעות, חלקן של מינים אקזוטיים וחלקן של מינים מקומיים מתפשטים (למשל אורן ירושלים), המתנחלים במהירות במרחב ה”טבעי”. שריפות ורעייה, המהווה חלק מאמצעי הממשק – מתחילת שנות ה-90 הושבה רעייה לתחומי הפארק כחלק מתכנית הממשק ומניעת השריפות המקומית – הופכים את התמונה למורכבת עוד יותר.

אולי יעניין אותך גם...

קיימות

אדם. קהילה. סביבה.

פעילות ענפה מתקיימת ברמת הנדיב סביב האדם וחיבורו לטבע ולסביבה.
הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בגינון, בחינוך לקיימות של הדור הצעירו ואירועים המתחשבים בסביבה ותורמים לרווחה ובריאות הקהל.

למידע נוסף >>

לגלות את המקום

מערת הקבר

שעריה של רמת הנדיב נפתחו לראשונה באביב 1954, ביום בו הובאו הברון אדמונד דה רוטשילד ורעייתו אדלאייד למנוחת עולמים במערת הקבר אשר בלב הגנים.

למידע נוסף >>

איפה אוכלים

לאכול כאן

להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.

למידע נוסף >>