20170313_122151-e1579188469110-aspect-ratio-x

רעיית עיזים ממשקית

20160316_085005

רעייה בישראל:

הרעייה המוסדרת בישראל בשטחי החורש והיער מוּנעת עלי ידי שני גורמים עיקריים.  הגורם הראשון הנו מגדלי בעלי חיים (רובם לבשר ומיעוטם לחלב) המשתמשים במרעה כמקור מזון לעדריהם. הגורם השני הנו מנהלי השטחים הפתוחים (רט”ג, קק”ל, רמ”י, משרד החקלאות) המנצלים את רצונם של המגדלים להשתמש בשטחי המרעה על מנת לקבל שירותי רעייה בשטחים המנוהלים על ידם.  אופי היחסים בין המגדלים השונים ובין מנהלי השטח מגוון ביותר ונע בין שיתוף פעולה טוב ובין יחסי עוינות ורדיפה. לכאורה נראה כי ישנו אינטרס משלים בין שני צדדים אלו (המגדלים ומנהלי השטח) ואכן האינטרס הכללי של המגדל לקבל מזון מהמרעה מחד והאינטרס של מנהל השטח לויסות הביומסה הצמחית מאידך, מתאימים לשיתוף פעולה.  ניגודי העניינים מופיעים ברמה הפנימית של ממשק העדר אשר לו צרכים רבים (מים, מחסה, גידור, ניידות, פרנסה וכו’) וממשק השטח אשר גם לו צרכים רבים ומגוונים (לחצי רעייה שונים, תזמון הרעייה, גודל העדר וכו’).  כל עוד הצורך במרעה אצל המגדל רב יותר מהצורך של מנהל השטח לטיפול, יזכה השטח בטיפול על ידי רעייה (אם כי רעייה לא מבוקרת אשר במקרים רבים תגרום נזק). עם זאת, כאשר למגדל לא כדאי מבחינה כלכלית להשתמש בשטחי המרעה,

רעייה בפארק הטבע

לא יזכה השטח בטיפול על ידי רעייה.  זו היא ה”שיטה” הנהוגה כיום בישראל.  נושא הרעייה מנוהל על ידי איסור או התרת רעייה בשטחים השונים.

בשנים האחרונות ישנה מגמה המנסה לעודד הכנסת עדרים לשטחי המרעה. מגמה זו מתבטאת בניסיונות להסדרת נושא הרעייה (“חוק המרעה החדש”), השקעה של משרד החקלאות בשטחי מרעה (ע”י רשות המרעה במשרד החקלאות) ואף עידוד כלכלי לשימוש בשטחי מרעה.  חשוב לציין שהעידוד מונע ממספר  מטרות, בניהן “מניעת השתלטות גורמים בלתי מורשים , שימור שווי משקל אקולוגי שימור תרומה נופית וחברתית, מניעת הוברת הקרקע והבטחת המשך עיבוד שטחים ע”י אוכלוסיה חקלאית פעילה” (לשכת סמנכ”ל ליצור וכלכלה במשרד החקלאות, 2009) .  כמו כן, מטרתו של חוק המרעה החדש הנה להסדיר את השימוש בשטחי מרעה, על מנת “לווסת את ניצול שטחי המרעה, למנוע שימוש יתר ושימוש לא ראוי בהם, למנוע

2 (2)

מחלוקות בין חקלאים, להיאבק בגניבות החקלאיות, בהשגות גבול ובעבריינות בתחום החקלאי ולהגביר את אכיפת החוק ואכיפת דיני המס בענף גידול בקר וצאן” (הצעת חוק המרעה החדש, 2007). עידוד כספי על ידי תמיכות ישירות של משרד החקלאות לשימוש בשטחי מרעה אינו נובע בראש ובראשונה מצרכים אקולוגיים של טיפול בשטח או מהרצון לקיים רעייה ממשקית. מצב זה ניתן להגדרה כ”רעייה בשטחים פתוחים” אך לא כ”רעייה ממשקית” או “רעייה מבוקרת” לצורך טיפול או שימור איכויות אקולוגיות של שטחים פתוחים.

רעייה ברמת הנדיב:

פארק הטבע ברמת הנדיב מנוהל תוך יישום תפיסת עולם אקולוגית, תוך שימוש בכלי ממשק מתקדמים. ניהול הפארק נועד להשיג יעדים כמו פנאי ונופש, הגנה משריפות והעשרת המגוון הביולוגי והנופי.  הרעייה בפארק משמשת ככלי להפחתה ומצמצום סכנת שריפות בשטחים הפתוחים ולשימור מגוון בתי גידול ומגוון ביולוגי. בעוד ששטח פארק הטבע מספק מרעה מזין לבעלי החיים, כמות הצומח, שמאוחר יותר בעונה יהפוך לחומר דלק יבש, מופחת כתוצאה מפעילות רעיית העדר. כאשר מציבים מגבלות על רעייה או כלי ממשק חלופיים להסרת הצומח היבש, חומרי דלק,

עז הדעת פייסבוק

כמו עשב יבש, מצטבר בשטח ומהווה את חומר הבעירה של השריפה הבאה. בנוסף לצמצום סכנת השריפות, הרעייה תורמת גם לשימור המגוון הנופי האופייני לאזור על ידי יצירת פסיפס של כתמים עם וללא רעייה.

עדר העיזים ברמת הנדיב:

עדר העיזים ברמת הנדיב יוצא למרעה מדי יום לשטחי הפארק על פי תכנית רעייה מוגדרת מראש. התוכנית באה לענות על צרכי הפארק מבחינת ניהולו השוטף. הבקרה על פעילות הרעייה והסרת הצומח מתבצעת על ידי מעקב יומיומי בעזרת מכשיר GPS המוצמד לעדר ועוקב אחר מיקומו בזמן המרעה. במקביל מתבצע ניתוח של השינוי במבנה הצומח במקומות בהם התבצעה רעייה. בכל מספר שנים נבחנת התוכנית ומתעדכנת בהתאם לשינויים בשטח ולצרכי הפארק. תכנית ניטור מלווה את פעילות הרעייה ומאפשרת ליישם את שיטת ה”ממשק האדפטיבי” בה כל פעולה המתבצעת נבחנת לאורך זמן וניתנת לשינוי לפי תנאי השטח. בנוסף לשירותי הרעייה המסופקים על ידי העדר, העדר מייצר כ 80,000 ליטר חלב בשנה המשמש לייצור יוגורט איכותי טעים ובריא.

מפת שטחי רעיית עיזים ברמת הנדיב, 2007-2014

רעיית עיזים בחורש – מחקר ויישום

פארק הטבע ברמת הנדיב מנוהל תוך יישום תפיסת עולם אקולוגית, תוך שימוש בכלי ממשק מתקדמים.
ניהול הפארק נועד להשיג יעדים כמו פנאי ונופש, הגנה משריפות והעשרת המגוון הביולוגי והנופי.
שלושים שנות מחקר הביאו אותנו להבנה כי יש לטפל ולהתערב בנוף הצומח בפארק בכלים שונים, ביניהם רעיית עיזים.
בספר שלפניכם תמצאו רקע מפורט בנושא רעיית העיזים בחורש, סקירת מחקרים שונים שנעשו בתחום וכלים מעשיים לשימוש בעיזים בממשק
של החורש והיער בישראל: רעיית עיזים בחורש – מהדורה אינטרנטית

אולי יעניין אותך גם...

קיימות

הקמת השותפות לקיימות אזורית

בשנת 2015 ייסדה רמת הנדיב את “השותפות לקיימות אזורית” במטרה לשלב כוחות למען שיפור איכות החיים באזור. חמש רשויות שכנות, חברו אל רמת הנדיב כדי להתמודד יחד עם אתגרי השמירה על מרקמו הייחודי של המרחב הסובב את בקעת הנדיב ואת נחל תנינים.

למידע נוסף >>

לגלות את המקום

שביל ישראל

חלק מקטע מספר 15 בשביל ישראל, מהר חורשן לג’סר א-זרקא, עובר בשטח רמת הנדיב. השביל נכנס לתחומי רמת הנדיב ליד בית הספר אורט השומרון, עולה דרך בריכה, למעיין עין צור ובית מרחץ מהתקופה הרומית.

למידע נוסף >>

איפה אוכלים

לאכול כאן

להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.

למידע נוסף >>