חלי יעקבס, מנכ"לית

בימים כתיקונם הייתי כותבת פתיח על גשם ועל קשת בענן, אבל בימים אלה ענני מלחמה מתקדרים בשמיים, חגים מעלינו ומורידים עלינו לא גשם, לא טיפות ולא ברכה.

 
ובכל זאת לפנינו כתב עת העוסק בעננים, שהם לעיתים יפים ולעיתים מפחידים, אך תמיד מעלינו. את המילה ענני אפשר לקרוא בניקוד אחר עֲנֵנִי, במשמעות של מענה, תשובה, תפילה, בקשה. אנחנו בימים קשים לאדם ולטבע, ולעיתים נדמה שנותר לנו לשאת עינינו לשמיים ולומר: "עֲנֵנִי", כפי שכתוב בתהילים, קמ"ג: "מַהֵר עֲנֵנִי יְהֹוָה כָּלְתָה רוּחִי אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יֹרְדֵי בוֹר".

 
בימים אלה, שבהם פיסת שמיים היא מתנה ולעיתים אנו נדרשים לרדת "אל בור" כדי למלט נפשנו, התקווה נמצאת בהרמת מבט אל על, אל ענני הנוצה ואל ענני הגשם, ובבקשת מענה לשאלות הגדולות ולשאלות הקטנות, להאמין שיש מענה ושהוא יגיע; שענני המלחמה יתפזרו ושתבוא על הארץ ועל בני האדם ברכה ושגשוג ושלום, ושיתגשמו, כמו גשמי ברכה, שאיפותינו ותפילותינו למערכת יחסים מיטיבה בין אדם לאדם ובין האדם לטבע.

והלוואי שמענן תרד עלינו קשת: "וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (פרשת נח, פסוק טז).
מאחלת חג חירות שמח ונושאת תפילה לימים שבהם בית תפילה יקרא לכל העמים.