פרופ’ מעיין אגמון | מרכז קיימא אוניברסיטת חיפה

עומדת בראש מרכז קיימא באוניברסיטת חיפה. פרופ’ח בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה. מייסדת ומנהלת שותפה של מרכז קיימא – מרכז הכשרה לחדשנות חברתית, יזמות ומנהיגות בתחום האימפקט.

דן אלון | מנכ”ל החברה להגנת הטבע

אקולוג ואורניתולוג עובד בחברה להגנת הטבע מזה 30 שנה, רוב התקופה כמנהל מרכז הצפרות ובהמשך סמנכ”ל שמירת טבע ובשלוש שנים האחרונות מנכ”ל.
עוסק בצפרות מילדות, בוגר תואר ראשון מסמינר אורנים ותואר שני מאוניברסיטת תל אביב.

רם אייזנברג | אדריכל נוף, מורה וחוקר

חקר את חווית “תחושת הטוב שבטבע” ופיתח את שיטת “הליכות העומק”, על בסיס שיטת ההתמקדות ככלי לחקר חווית החוץ.

עפרי אילני | היסטוריון ועיתונאי

היסטוריון ועיתונאי, עוסק בתולדות הרעיונות, תולדות המיניות ויחסי אדם-טבע.

פרופ’ תמר אלאור | האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופסור לאנתרופולוגיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

דרור בורשטיין | סופר

מלמד ספרות בחוג לספרות עברית ובפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בין ספריו העוסקים במפגש שבין ספרות, אמנות ועולם הטבע אפשר למנות את ‘תמונות של בשר’; ‘עולם קטן: דיוקנאות של חרקים’ (שזכה בפרס ביאליק); ‘לטובת הציפורים’; ו’פרה גועה, כוכבים מחווירים’. בימים אלו הוא מכין, יחד עם ד”ר בני פִירסט, ספר ובו נאומי שמירת הטבע של ס’ יזהר שנישאו מעל בימת הכנסת ובמקומות אחרים.

ליעד בן אורי | חוקר

אוהב טבע, גר במדרשת בן גוריון, חוקר את השפעת האנושות על בעלי חיים.

פרופ’ עידו ברונו | מעצב, אוצר ומרצה באקדמיה בצלאל 

עבודתו משלבת יצירה וחשיבה מערכתית בתחומי העיצוב והתרבות. הוא מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל וכיהן כמנכ”ל מוזיאון ישראל בשנים 2017-2021. עידו הוא זוכה פרס שרת התרבות לעיצוב, ועבודותיו הוצגו במוזיאונים ובמוסדות תרבות מרכזיים בארץ ובעולם. ב-2025 ראה אור בעריכתו הספר: הספרייה: ספר פתוח. מאז 2024 הוא מוביל את התכנית האסטרטגית “גן של גנים” עבור פארק אדם וטבע ברמת הנדיב.

ד”ר ג’ניה גוטמן | מנהלת מקימה של פלטפורמת אדם-טבע, מכון ון ליר

מנהלת מקימה של פלטפורמה אדם-טבע למחקר, עיצוב ויישום. לשעבר ראש אגף אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה. משלבת ניסיון מוסדי עם מבט אקדמי – ביקורתי, הובילה את הפיתוח וההטמעה של המדיניות האגנית בישראל, עוסקת בפיתוח כלים חדשניים להמשגת תלות האדם באוויר, קרקע ומים. רואה בתשתיות מערכות תרבותיות ואסתטיות לא פחות מטכניות, ומבקשת לעצב יחסים חדשים בין אדם לטבע. בעלת תואר שני בעיצוב אורבני מבצלאל ודוקטורט בתחום הנדסה סביבתית.

שרון גולן הרשקוביץ | רשות הטבע והגנים

אוהבת להוביל תהליכים ולראות את השינוי, אוהבת להיות בטבע, וגם אנשים. עובדת ברשות הטבע והגנים מעל 25 שנים ובכל התפקידים שעשיתי היה מקום משמעותי ליצירת החיבור בין אנשים לבין ערכי הטבע.

ד”ר ליאת הדר | רמת הנדיב

מנהלת את תחום המחקר ואת התחנה לניטור ארוך טווח (LTER) ברמת הנדיב, מזה כ-20 שנה.

אקולוגית ואדריכלית נוף, בעלת תואר שלישי מהפקולטה לתכנון ערים וסביבה, הטכניון (Msc.) .

פרופ’ אריאל הירשפלד | חוקר ספרות, אומנות ותרבות

ד”ר ליאור חן | רשות הטבע והגנים

אנתרופולוג חברתי-תרבותי. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בהתהוות המחודשת של אתרי הטבילה לאורך נהר הירדן בעשורים האחרונים. בשש השנים האחרונות ליאור מכהן כמנהל אגף מחקר חברתי ואסטרטגיה ברשות הטבע והגנים.

פרופ’ טלי טל | הטכניון

עוסקת בתחום של מחקר בחינוך סביבתי ולמידה חוץ כיתתית מזה שנים רבות. לשעבר דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, וכיום ראשת המרכז הקדם אקדמי, הכולל את המכינות ואת פעילות הנוער בטכניון.

חלי יעקבס | מנכ”לית רמת הנדיב

בוגרת החוג לארכיאולוגיה היסטוריה ותנ”ך, בעלת תואר שני במנהל עסקים ומערכות מידע, תואר שני בלימודי משפט, ובוגרת לימודי תכנון במרחב הכפרי מהטכניון.

ב-30 השנה האחרונות עוסקת בטיילות, חינוך וניהול קהל במרחבי טבע. חברת רשת מעוז ובוגרת תכנית ההכשרה ברשת.

נעה מועלם | חוקרת

סטודנטית מחקר בתוכנית לתואר שני של “פילוסופיה משולבת עשייה” בתל חי – אוניברסיטת קריית שמונה בגליל.

ליאלי מלמן | מנהלת פיתוח ואימפקט בחברה להגנת הטבע

מובילה יזמות חינוכית ופיתוח מענים חדשניים בחיבור שבין אדם, קהילה ושמירת טבע. סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת חיפה וחוקרת שיח נוער במסגרת התערבויות משולבות של טיילות ותיעוד וידאו (דוקו).

יובל מירקו | סטודנטית לתואר שני באקולוגיה באוניברסיטת תל אביב

חוקרת את הגורמים האנתרופוגניים לפגיעות ולתמותה של ציפורים בישראל. המחקר עוסק בשמירת טבע, ובחשיבות שבהבנת ההשלכות של הפעילות האנושית על ציפורים מקומיות ונודדות. המחקר משלב ניתוח נתונים, מדע אזרחי ומבחני כילוי. יש לי תואר ראשון בפילוסופיה ובמדעי המדינה. אני מתעניינת באופנים שבהם בני אדם באים באינטראקציה עם הטבע והיצורים הלא אנושיים שבו, וחוקרת באופנים שונים את המושג ״עולם יותר-מאנושי״ והאופן שבו הוא קשור לתהליכי ריפוי אישיים וקולקטיביים. בעברי עבדתי כמפתחת תוכנה בפרויקטי ביו-אקוסטיקה לצורך ניטור מגוון ביולוגי ואני מתעניינת מאוד בזיהוי קולות ציפורים. בוגרת שני קורסים שנתיים מבית שפת הציפורים. בנוסף, אני מפתחת שאלונים ומשחקים לצורך עידוד חיבור לטבע בצורה חווייתית.

אגי משעול | משוררת

נושא הטבע מרכזי מאד בשיריה. ספר שיריה האחרון ‘נשל’ ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. זוכת פרסים רבים, בהם פרס היצירה לסופרים עבריים (1995), פרס קוגל (2000), פרס יהודה עמיחי (2002) ופרס ניומן (2018).

ד”ר מלי נבו | מרצה וחוקרת רווחה מבוססת טבע

מפתחת גישת האקו־הוקרה, מרצה וחוקרת רווחה מבוססת טבע במרחבים סוציו־אקולוגיים. עוסקת בפדגוגיה תרפויטית של אקו־הוקרה בהנחיה וליווי של צוותי חינוך, רווחה, בריאות וקהילות, ומנחה קבוצות טבע־תרפיה בשילוב אומנויות. עורכת־שותפה של הספר ״לשומרה – קהילות מקיימות ואקולוגיות בישראל״ (2023).

טל ניב | מייסד חיבור עתיק

עוסק בחיבור עתיק לטבע ודרכו חיבור עמוק ללב, מזה 15 שנים. כולל מיומנויות קדומות כגון הדלקת אש, ליקוט, סיתות בצור, גששות, שפת הציפורים ועוד; מלמד קורס שנתי בגששות ובשפת הציפורים; עוסק בטיפול דרך הטבע עם נוער בסיכוי ומתמודדי ptsd; לוחם וגשש מילואים, מתמודד ptsd שהחיבור העתיק לטבע, הוא הריפוי הכי עמוק שלי; מחבר הספרים “אש פנימית” ו”עיניים פקוחות”.

איילת שביט | פילוסופית של המדע

פילוסופית של המדע, העוסק בקשר בין מדע וערכים, ברובד התיאורטי והפרקטי כאחד. מתמקדת במושגים של שותפות, מקומיות, אינדיבידואליות וקולקטיביות, כפי שהם משמשים בחקר האבולוציה, האקולוגיה והמעורבות החברתית.

פרופ’ אסף שוורץ | הטכניון

עולות אנושיות דחפו מינים רבים אל סף הכחדה ואף מעבר לכך, תוך יצירת משבר אקולוגי, סביבתי ואקלימי חסר תקדים. פרופ’ אסף שוורץ הוא סוציו-אקולוג וראש קבוצת המחקר לאדם ומגוון ביולוגי בפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים בטכניון. קבוצת המחקר חוקרת את השפעתן של פעילויות אנושיות על המגוון הביולוגי, אך גם את האופן שבו אנשים והחברה יכולים להפיק תועלת משימור המגוון הביולוגי. מטרת המחקר היא לפתח ולאפיין פתרונות ברי קיימא לתכנון וניהול סביבות אנושיות וטבעיות באופן הממקסם את התועלות הן לשמירת הטבע והסביבה והן לאנשים, כך שיחדיו יוכלו הטבע והאנושות לשגשג. המחקר הוא בין תחומי בעיקרו וכולל תחומי מחקר מגוונים כגון, אקולוגיה עירונית, אגרואקולוגיה, תכנון שמירת טבע, שירותי מערכת אקולוגית, פסיכולוגיה של שמירת טבע ופלישות ביולוגיות, תוך דגש על חיזוק קשרים משמעותיים בין אנשים לטבע.

ד”ר אורי שרון | אוניברסיטת בר-אילן

מרצה למשפט ומדיניות סביבתית, סגן יו”ר המרכז למשפט, סביבה ואקלים באוניברסיטת בר-אילן.

מור קדישזון | חוקרת עצמאית

פילוסופית סביבתית, מתעניינת ברעיונות חדשים לזמנים מתחדשים. מלמדת אקולוגיה עמוקה במסגרות שונות. עורכת סדרת “אנימה מונדי” בהוצאת בבל, סדרה שמבקשת להעניק קול ובמה לנשמת העולם.

טלי קדמי | החברה להגנת הטבע

מממשת את אהבתה לטבע בכל יום מחדש: משמשת כנציגת ארגוני הסביבה בוועדה לתשתיות לאומיות ובוועדות תכנון נוספות, פועלת במסגרת תפקידה להגנה על המגוון הביולוגי והשטחים הפתוחים לא רק ע”י מענה תגובתי לתכניות, אלא גם באופן אקטיבי ע”י קידום יוזמות וחשיבה יצירתית ותוך שיתופי פעולה בין מגזריים.

אפרת קליפשטיין | סמנכ”לית בכירה ואוצרת ראשית, רמת הנדיב
בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובגיאוגרפיה מאוניברסיטת בן־גוריון ותואר שני בעיצוב תעשייתי מהטכניון. למדה אמנות במדרשה לאמנות בבית ברל. אמנית רב־תחומית, אשר יצירותיה מוצגות במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם. בתפקידה האחרון כיהנה בתפקיד האוצרת הראשית של אגף הנוער והחינוך לאמנות ע”ש רות במוזיאון ישראל.

יואב שגיא | מראשי החברה להגנת הטבע ופעיל למען שמירת טבע ואיכות הסביבה. בן מושב מולדת. החל את עבודתו בחברה להגנת הטבע בשנת 1962 כפקח שטח ומדריך במרחבי הגליל ובשנת 1964 הקים וניהל את בית ספר שדה הר מירון. בשנים 1977 – 1986 כיהן שגיא כמנכ”ל החברה להגנת הטבע ובשנים 1988 – 1998 כיו”ר הוועד המנהל של החברה. בתפקידיו אלו הוא השתתף בכתיבתם של ניירות עמדה ומחקרים מקצועיים והיה למומחה בתחום שמירת טבע ואיכות הסביבה וייצג נושאים אלה בפני גופים ממשלתיים וארגונים חוץ ממשלתיים. בשנים 1993 – 1995 ייצג את ממשלת ישראל בתחומי הסביבה כחבר המשלחת למשא ומתן לשלום עם ירדן. וניסח יחד עם עמיתו הירדני את הנספח הסביבתי של חוזה השלום. שגיא ייצג במשך שנים רבות את ארגוני הסביבה האזרחיים כחבר במועצה הארצית לתכנון ובנייה. וכחבר ב מועצת מקרקעי ישראל. משנת 1990 עומד שגיא בראש מכון דש”א, (דמותה של ארץ) העוסק בגיבוש המלצות למדיניות לכלים לשמירה על שטחים פתוחים, אותו ייסד במסגרת החברה להגנת הטבע. הוא קידם את המכון לשמש גוף מחקר יישומי לתכנון סביבתי וניהול מקרקעין שהוביל לשינויים פורצי דרך בהתייחסות המדינה לצורך בשמירה על שטחים פתוחים ובכלל זה להקמת הקרן לשמירה על שטחים פתוחים המקצה מדי שנה 1% מהכנסות רשות מקרקעי ישראל כ 100 מיליון ש”ח לשמירה, שיקום וטיפוח של שטחים פתוחים ברחבי המדינה היה בין היוזמים של הקמת הפארק האקולוגי בשטח הפתוח של רמת הנדיב וניהל אותו בעשורים הראשונים של הקמתו. יזם את הכינוס בחצבה ב 1980בנושא המימד הציוני של שמירת הטבע.