phone06032016-200-aspect-ratio-x

גידול ערבת נחלים במי קולחים מטופלים כמספוא בריאות לבעלי חיים

חוסיין  מוקלדה ,  יאן לנדאו, אפרים לוינסון, אמנון שוורץ

במקורות היהודיים הוא נחשב חסר ריח וחסר טעם, אולם מסתבר שיש מי שמוצאים את צמח הערבה טעים ומזין, ואם לא די בכך, הוא ממלא תפקיד מרכזי במחקר ישראלי-ירדני פורץ דרך העוסק בהתמודדות עם מי קולחים המוזרמים לשטחים פתוחים. ואיך רמת הנדיב קשורה לכל זה?

ערבה

ערבת נחלים שייכת למשפחת הערבתיים (SALICACEAE). קיים קושי להגדיר מיני ערבה ע”פ מופע מורפולוגי בלבד בשל הדמיון המורפולוגי בין המינים השונים ולכן הוגדרו עד כה  350-500 מינים בעולם. לפי הספרות, קיימים בארץ מהגולן ועד ים המלח  4 מינים:  ערבה מחודדת Salix acmophylla)),  ערבה לבנה (S. alba ),  ערבה מדומה (S. pseudosafsaf )  ו-ערבת שלושת האבקנים (S. triandra). ב- 2017 סיימו לרצף את הקוד הגנטי של מיני ערבה. הערבה קיבלה התייחסות מחקרית רחבה בעולם בזכות היותה גידול לביומסה רב שנתית מתחדשת בקצירים חוזרים בארה”ב, קנדה, שבדיה ובריטניה, לעתים בהשקיית מים ממוחזרים בקיץ. בנוסף, העץ מכיל מלאי מטבוליטים המשניים הנמצאים בנוף ובקליפת הגזע: עצי ערבה מכילים פנולים גליקוזידים מקבוצת הסליצילטים ועד כה זוהו יותר מ- 20 מחומרים אלה. הנפוצים ביניהם הם סליצין (Salicin), סליקורטין (Salicortin), סלידרוזיד (salidroside), הליצין (helicin) וטרמולצין (tremulacin). חלק ממטבוליטים אלה הם בעלי פעילות אנטי דלקתית, הם נוגדי חמצון ומשככי כאבים.

ramathanadic3

קיימת שונות גדולה בהרכב המטבוליטים המשניים בין מיני הערבה והם מושפעים מעונות השנה ושונים בחלקי הצמח השונים. שונות זו לא נבדקה במיני הערבה הארץ ישראליים.

הערבה היא עץ נשיר, הלבלוב מתחיל בתחילת מרץ והצימוח הווגטטיבי נמשך עד סוף נובמבר, כתלות כמזג האוויר ותחילת עונת הגשמים.  ניתן לרבות את המין באמצעות ייחורים. לייחורים קצב השתרשות מהיר וצמיחה מהירה. העץ מתקיים  בהצלחה על קרקעות שוליות בעלות אוורור נמוך יחסית. קצב אידוי המים של העץ מהיר, לכן הערבה דורשת זמינות מים גבוהה במהלך כל הגידול, דבר שמגביל את צמיחתה לגדות  נחלים זורמים וקרבת מעינות.

באזורים שונים בעולם משמשת הערבה מספוא ירוק לבעלי חיים במרעה בתקופת הקיץ בזמן שהמינים העשבוניים יבשים ו\או בעלי איכות תזונתית נמוכה.

בשנים האחרונות חלה התעניינות גוברת במספוא המשלב ערכים תזונתיים גבוהים עם מטבוליטים ייחודיים העשויים לשפר את הבריאות והרווחה של בעלי חיים (Nutraceuticals). יתרון הערבה כמקור מספוא פוטנציאלי בישראל נובע ממספר תכונות: רב שנתיות – אין צורך לשותלה כל שנה מחדש, עונה ירוקה ארוכה – תשעה חודשים בשנה, סבילות לקרקעות רוויות ולא מאווררות, ריבוי וגטטיבי מהיר מייחורים וצבירת ביומסה גדולה במספר קצירים. כמו כן, קיימת סבילות לנטיעה צפופה והיכולת להתחדש מהגזע לאחר מספר רב של קצירים.

ramathanadiv5

השערות המחקר:

א. קיים הבדל בהרכב ותכולת המטבוליטים הייחודיים בין אוכלוסיות של ערבה
ב. קיימות בארץ אוכלוסיות של ערבה המתאימות לגידול בהשקיה במי קולחים לא תעשייתיים
ג. עצי ערבה עשויים לשמש מספוא לבעלי חיים ולשפר את רווחתם ע”י הקלה של מצבי דלקת.

מטרות המחקר:

א. אפיון אוכלוסיות ערבה בארץ ישראל על בסיס גנטי (דנ”א) וכימי (מטבוליטים ייחודיים)
ב. לימוד ההשפעה של השקיה במים ממוחזרים על יצרנות העץ, מטבוליטים ייחודיים וערך תזונתי
ג. בחינת התרומה  הבריאותית של הערבה לבעלי חיים שצורכים אותה.

phone06032016 200

שיטות המחקר, מהלך המחקר ותוצאות:

לצורך האפיון הגנטי של העצים שנבחנו , נאספו 17 דגימות עלים למיצוי דנ”א מעצים הגדלים באזורי הצפון  (גולן, עמקים, כרמל), המרכז (הרי יהודה) ודרום הארץ (צפון הנגב), וכן 17 דוגמאות מצפון ומרכז ממלכת ירדן. ריצוף דנ”א ב- genotyping by sequencing וניתוח בprincipal component analysis (PCA) הראה על קיום של שלוש אוכלוסיות ערבה בא”י.  אף אחת מהן לא השתייכה למין ערבה לבנה לכן הוחלט להתייחס למדגם “כקומפלקס אוכלוסיות” המשתיכות למין ערבה מחודדת (S. acmophylla). גם בבדיקת מטבוליטים ייחודיים באותו מדגם ב- HPLC-MS-TOF  מתקדם (targeted  ו-untargeted) זוהו שלוש קבוצות (clusters) שונות המייצגות שלושה כמוטיפים שונים של ערבה מחודדת. נמצאה התאמה מלאה בין הגנוטיפים לבין כמוטיפים בעצי ערבה שבמדגם. נמצא גם קשר בין הגנוטיפ-כמוטיפ של אוכלוסיות לבין רגישותן למחלת החילדון: מתוך שלוש הקבוצות, שתיים היו עמידות ואחת רגישה למחלת החילדון.

הניסוי ההשוואתי של השפעת  איכות המים על מדדי גדילה, מטבוליטים ייחודיים וערכי תזונה נערך ברמת הנדיב בדרום הכרמל. הושוו עצים המייצגים עשר אוכלוסיות של הסוג ערבה ב-5 חזרות תחת משטר השקיית מים שפירים או מי קולחים ממוחזרים (טיפול שניוני, קולחים לא תעשייתיים), במשך שנתיים (4 עונות רצופות). הוכח  שהערבה מכל האוכלוסיות יכולה לגדול בהשקיית מים ממוחזרים בטיהור שניוני אף טוב יותר מאשר במים שפירים. נמצאה השפעה של העונה ושל איכות המים על מאפייני יצרנות של הערבה, ערכה התזונתי ותכולת חלק מהמטבוליטים המשניים. ההשקיה בקולחים הגדילה את ייצור הביומסה, העלתה את ריכוז החלבון בנצרים ואת ריכוז הסליצין בעלים. עלים וגבעולים נצרכו היטב ע”י העזים שבניסוי. בניסוי ראשון שכלל  24 עזיים בלאדיות, אכילת עלים וגבעולים לא השפיעה לרעה על תנובת החלב והורידה את ספירת התאים הסומטיים בחלב, כאומדן לדלקת עטין ולניוון של העטין בסוף תקופת התחלובה. ריכוז אנזימי כבד הצביע על בטיחות גבוהה של אביסת ערבה. תכולת מינרלים במנה שנצרכה לא חרגה מהטווח המקובל. בניסוי שני שבוצע ב-48 עיזים מוכלאות אלפין בסוף הריון, צריכת הערבה היוותה 25% מסך המנה. המנה הכילה 7.5 גרם\ק”ג חומר יבש מסליצין. שיעור תאי T מסוג CD8+ – השכיחים בתנאי עקה ודלקת – היה זהה בין הטיפולים בתחילת הניסוי ועלה מאוד בדם של כל עיזי הביקורת. בקבוצת הערבה חלה עלייה קטנה וזאת, רק בעיזים הנגועות במחוללי דלקות עטין. מכאן, אכילת עלוות ערבה ככל הנראה גרמה לשינויים בהתפלגות תאי מערכת החיסון בדם העיזים. ייתכן ולמרכיבים בערבה יש השפעה אימונו-רגולטורית, ללא קשר לנגיעות העטין.

לסיכום, רוב עצי הערבה הצומחים בטבע בא”י משתייכים לקומפלקס של אוכלוסיות  של  ערבה מחודדת (Salix acmophylla) שבו זוהו 3 גנוטיפים-כמוטיפים שונים. אף כי סברו קודם שערבה לבנה (Salix alba) היא המין השולט בצפון הארץ,  33 מתוך 34 דגימות בכל א”י לא השתייכו למין זה. יצרנות הערבות הייתה גבוהה יותר תחת משטר של השקיה במי קולחים. זוהו אוכלוסיות ערבה בעלות צמיחה מהירה והרכבים גבוהים של תרכובות משנה. הערבה היא מספוא בעל תכונות הזנה טובות (חלבון גבוה, כ-12% בממוצע ונעכלות בינונית, כ-50%) וסגולות למיתון עקה ודלקת בסוף תקופת התחלובה בעיזים.

אולי יעניין אותך גם...

קיימות

גינון בר קיימא

גינון בר-קיימא מוגדר כגינון המתחשב בצורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע בצורכי הדורות הבאים. הוא כולל תכנון גן המתחשב ברכיבים הקיימים באתר

למידע נוסף >>

לגלות את המקום

אמפיתאטרון

בלב הגנים נמצא מתחם בצורת אמפיתיאטרון. במרכזו במה וסביבה מדרגות דשא לישיבת הקהל. האזור תוכנן במקור כגן פרחים עונתיים מוקף ספסלי ישיבה, אך הוסב לאמפיתאטרון עוד בטרם פתיחת הגנים, והיום משמש

למידע נוסף >>

איפה אוכלים

לאכול כאן

להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.

למידע נוסף >>