33-aspect-ratio-x

ניטור ארוך טווח של צבאים וחוגלות

אמיר ארנון, ביל וודלי, הילה שמון וליאת הדר

הצבי הישראלי (Gazella gazelle) וחוגלת הסלעים (Alectoris chukar) משמשים כביו- אינדיקטורים הרגישים לשינויים בהרכב סביבת הצומח השיחני (גריגה) ובתצורת הנוף בבית הגידול העיקרי שלהם, ולפיכך נבחרו מינים אלו כמיני מפתח לצורך מעקב ארוך טווח.

chukar

הניטור החל בנובמבר 2003 כחלק מתכנית ניטור ארוכת טווח (LTER) למערך של משתנים נבחרים, שנבנתה והחלה לפעול באותה שנה ונמשכת עד היום.

מטרת הסקר הינה לעקוב אחר שינויים בגודל האוכלוסייה בזמן, שינויים דמוגרפיים, ואחר יכולת העמדת הצאצאים.

הנתונים נאספים במשך כל השנה, באמצעות תצפיות ישירות בחתך רכוב, פעמיים בבוקר ופעמיים בערב בכל חודש.

אורך המסלול הינו כ-12.5 ק”מ והוא מכסה את מרבית שטח הפארק ומייצג את מגוון הגורמים שעלולים להשפיע על פיזור האוכלוסיות, כגון: גובה מעל פני הים, מפנה, שיפוע המדרון, טיפוסי צומח, ממשק רעייה, שימושי קרקע, וקרבה לכבישים ולשטחים בנויים. ישנה רוטציה של נקודת תחילת הסקר. ע

בור כל התצפיות נרשמו נקודת ציון XY ברשת ישראל החדשה, תאריך ושעה, תנאי מזג אויר, זוויג, גיל (צעיר/בוגר), ומספר הפרטים בקבוצה.

ניתוח הנתונים התבצע בהדרגה, בשלוש נקודות בזמן:2009, 2015, 2019

Gazzel_01

ממצאים 2003-2009

הנתונים נותחו ע”י האקולוג ד”ר אמיר פרלברג וניתן למצוא אותם בקישור הבא

למרות שבשנת 2009 הייתה עליה באומדן גודל האוכלוסייה הכללי לעומת השנה הקודמת לה, נראה כי אוכלוסיית הצבאים ברמת הנדיב נמצאת לאורך תקופת הניטור(2003-9) במגמה כללית של ירידה.

יש להדגיש כי העבודה הנוכחית מראה שבעוד שמספר הזכרים בשנים האחרונות מראה על יציבות, ניכרת ירידה מדאיגה בעיקר במספר הנקבות והפרטים הצעירים.

בבחינת ההשפעה העונתית על הערכת גודל אוכלוסיית הצבאים, נמצא כי, צפיפות הצבאים בחורף הייתה גבוהה יותר מזו שבאביב ובקיץ. בניגוד לצבאים, נראה שאוכלוסיית החוגלות ברמת הנדיב שומרת על יציבות בין השנים,
כאשר מספר הפרטים הגבוה ביותר נצפה בקיץ ובסתיו, עם מספרי ביניים בחורף, וירידה נוספת במספר הפרטים באביב.

עוד נבחנו ומוצגים הממצאים לגבי השפעת רעיית הבקר, ההשפעה האנתרופוגנית והשפעת המאפיינים הטופוגרפיים על דגמי הפיזור של הצבאים והחוגלות במרחב.

ממצאים 2003-2015

נתוני הצבאים בלבד נותחו ע”י האקולוגית ד”ר הילה שמון, וניתן למצוא אותם בקישור הבא

מתוצאות הניתוח נראה כי בין השנים 2004-2012 הייתה ירידה בגודל אוכלוסיית הצבאים ברמת הנדיב, כאשר החל משנת 2012 ישנה מגמת התאוששות באוכלוסיית הצבאים.

חשוב לציין כי בשנה זו חלו שינויים באופן ביצוע הסקר (הוחלף מרכיבה על סוס לרכב שטח), וכן נסגרה תחנת האכלה לחיות בר (שפעלה עד שנה זו) ואשר ניתן לשער כי עודדה את אוכלוסיות הטורפים ובעיקר תנים.

ממצאים 2004-2021

נתוני הצבאים נותחו ע”י האקולוג אמיר ארנון. מגמות בגודל האוכלוסייה ניתן לראות בגרף הבא:

התוצאות מראות שלאחר התאוששות של אוכלוסיית הצבאים בשנים 2012 – 2015, נשמרה יציבות יחסית בגודל האוכלוסייה למשך מספר שנים.

נראה שמ-2018 מתרחשת ירידה קבועה בגודל האוכלוסייה. נתונים אחרים שבידינו מצביעים על כך שהדבר קשור בעלייה בצפיפות התנים בפארק, והתחלנו במחקר במטרה להבין את הגורמים שבזכותם התנים שבו לשגשג באזור. בשלב זה נראה שלתנים במרחב של זכרון יעקב, בנימינה ורמת הנדיב, יש מזון זמין בשפע, והמקורות העיקריים הם פסולת חקלאית, מזון עודף לחתולים שמפוזר בצורה לא מבוקרת, ואשפה. כשנדע טוב יותר מהם הגורמים השונים, נוכל לפעול לצמצום שלהם, וכך להביא לירידה בצפיפות התנים, ולסייע לצבאים ולאוכלוסיות אחרות של חיות בר בפארק ובמרחב, להתאושש.

אולי יעניין אותך גם...

קיימות

גינון בר קיימא ברמת הנדיב

גינון בר-קיימא מוגדר כגינון המתחשב בצורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע בצורכי הדורות הבאים. הוא כולל תכנון גן המתחשב ברכיבים הקיימים באתר

למידע נוסף >>

לגלות את המקום

גן הדקלים

בגן הדקלים של רמת הנדיב נמצא אוסף של מכובד של מיני דקלים ודמויי דקלים. רובם המכריע הם צמחי תרבות, מתוכם רק התמר גדל בארץ.

למידע נוסף >>

איפה אוכלים

לאכול כאן

להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.

למידע נוסף >>