ניטור ארוך טווח של אוכלוסיית האלון המצוי (Quercus calliprinos) בתגובה לתנאי יובש

ניטור העצים החל בשנת 2008, לאחר עונת גשמים יבשה מאוד (בה ירדו 72% בלבד מכמות הגשמים הממוצעת באזור) והתמקד בשתי חלקות בהן יש עומדים צפופים של אלון מצוי, הנמצאות במפנה הצפוני של נחל הנדיב. הניטור מבוצע  אחת לשנה, בסתיו, לפני תחילת עונת הגשמים.

שיטת הניטור כוללת שימוש במדדים חזותיים באמצעותם מגדירים את מצב העצים, ביניהם: צפיפות העלווה הירוקה (אחוז העלים הירוקים בחופת העץ), אחוז העלים היבשים, נוכחות בלוטים על העצים ואחוז כיסוי העץ ע”י צמחים מטפסים.
מדדי הניטור נבחרו על פי סטנדרטים של ניטור עצים בשוויץ ובקהילה האירופית והאו”ם (CEC-UN/ECE 1994, Dobbertin et al. 2009). צפיפות העלווה הירוקה נקבעה בסקאלה של אחוזים על ידי השוואת הערכת עין של הדוגם למפתח מצולם של עצים בדרגות צפיפות עלווה שונות (רפרנס). אחוז עלים יבשים ואחוז כיסוי מטפסים נקבעו על פי הערכת עין וללא רפרנס. נוכחות בלוטים על העצים נקבעה על סקאלה סידורית מ- 0 (אין בלוטים) ועד 3 (שופע בלוטים).
כמו-כן נרשמו התנאים בהם התנהל הניטור, כולל כיוון ומרחק הדוגם מהעץ, והרקע בו נראה העץ מבחינת הדוגם. כל הערכות העין בוצעו על ידי דוגם ראשי קבוע.

כבר ב- 2010 הוגדרו קרוב ל10% מעצי האלון כפרטים מתייבשים (בהם לפחות 85%

יחד עם זאת, מבין העצים שאיבדו את העלווה ב- 2014, לא נמצא אף עץ אחד שהצמיח עלים חדשים ב- 2015. נראה כי הבצורת הקיצונית הביאה חלק מהעצים אל מעבר לסף של עקת יובש ממנו לא יוכלו להתאושש.

לאור העובדה שרמת הנדיב הינה אזור גבולי לגדילת אלון מצוי ולאור המשך תהליכי שינוי האקלים שעלולים להביא להתייבשות ולתמותת עצי אלון, מומלץ להמשיך ולעקוב אחר מצבם של העצים, במיוחד בשנים קיצוניות ובמהלך שנים עוקבות של יובש וחום.
סקר האלונים נערך מידי שנה בסתיו, לבדיקת מצב העצים לאחר עונת הגשמים.

לפניכם ‘מפת סיפור’ המציגה את סיפורם של האלונים ברמת הנדיב בממשק אינטרנטי ייחודי.
להפעלה, לחצו על התמונה. הפעילו את הרמקולים.