ניטור ארוך טווח של אוכלוסיית האלון המצוי (Quercus calliprinos) בתגובה לתנאי יובש

יעל נבון, ליאת הדר, חוסיין מוקלדה, ז’וזה גרינצוויג

חורש אלון מצוי נפוץ בישראל מהרי הגליל העליון בצפון ועד הרי יהודה בדרום. ברמת הנדיב נמצא האלון המצוי בבית גידול גבולי מבחינת התשתית (קרקע-סלע), לכן עץ זה גדל רק בשטחים בהם זמינות המים גבוהה יחסית (פרבולוצקי 2001).
במהלך השנים האחרונות נצפתה תופעה ברורה של התייבשות עצי אלון מצוי ברמת הנדיב. תופעה דומה דווחה בשנים קודמות גם באזורים אחרים, בישראל ובעולם, ויתכן וזוהי תוצאה של שינוי האקלים ורצף של שנים שחונות, העלולים להוביל לדלדול מאגרי המים ולהתייבשות העצים. בעקבות סימני ההתייבשות שמראים העצים, הוחלט לערוך מעקב רב שנתי (ניטור ארוך טווח) אחר מצב עצי האלון בפארק הטבע.

ניטור העצים החל בשנת 2008, לאחר עונת גשמים יבשה מאוד (בה ירדו 72% בלבד מכמות הגשמים הממוצעת באזור) והתמקד בשתי חלקות בהן יש עומדים צפופים של אלון מצוי, הנמצאות במפנה הצפוני של נחל הנדיב. הניטור מבוצע אחת לשנה, בסתיו, לפני תחילת עונת הגשמים.

שיטת הניטור כוללת שימוש במדדים חזותיים באמצעותם מגדירים את מצב העצים, ביניהם: צפיפות העלווה הירוקה (אחוז העלים הירוקים בחופת העץ), אחוז העלים היבשים, נוכחות בלוטים על העצים ואחוז כיסוי העץ ע”י צמחים מטפסים.
מדדי הניטור נבחרו על פי סטנדרטים של ניטור עצים בשוויץ ובקהילה האירופית והאו”ם (CEC-UN/ECE 1994, Dobbertin et al. 2009). צפיפות העלווה הירוקה נקבעה בסקאלה של אחוזים על ידי השוואת הערכת עין של הדוגם למפתח מצולם של עצים בדרגות צפיפות עלווה שונות (רפרנס). אחוז עלים יבשים ואחוז כיסוי מטפסים נקבעו על פי הערכת עין וללא רפרנס. נוכחות בלוטים על העצים נקבעה על סקאלה סידורית מ- 0 (אין בלוטים) ועד 3 (שופע בלוטים).
כמו-כן נרשמו התנאים בהם התנהל הניטור, כולל כיוון ומרחק הדוגם מהעץ, והרקע בו נראה העץ מבחינת הדוגם. כל הערכות העין בוצעו על ידי דוגם ראשי קבוע.

כבר ב- 2010 הוגדרו קרוב ל10% מעצי האלון כפרטים מתייבשים (בהם לפחות 85%

חוקרים את מצב האלונים

מהעלים יבשים) וכ-20% נוספים תחת התייבשות חלקית (לפחות 50% עלים יבשים). כלומר, שליש מ-440 עצי האלון שנכללו במדגם הראה סימני יובש משמעותיים.
בסקר שנערך ב- 2013, גם כן לאחר עונה ארוכה ללא גשם, נמצא כי מעל 20% מהעצים שנדגמו היו יבשים. עצי אלון רבים הראו סימני עקה, ורק מעטים היו העצים בעלי חופה מלאה וללא עלים יבשים. מלבד היובש, יתכן ועומס צמחים מטפסים מכביד על העצים, בשל תחרות על כמות המים הזמינים.

עונת הגשמים 2013-2014 הייתה שחונה במיוחד, עם כמות גשם של 54% בלבד מהממוצע הרב שנתי (18 שנים). ע”פ הסקר שנערך בסתיו 2014 נראה, כי מיעוט הגשמים בשנים האחרונות והיובש החריג של חורף שחון זה השפיעו לרעה על מצב עצי האלון המצוי בפארק.
מעל 70% מהעצים הראו ירידה בצפיפות העלווה הירוקה בעקבות החורף היבש של 2014 ומספר העצים עם אחוז גבוה יחסית של עלים יבשים עלה בצורה ניכרת.
אולם, מעל 70% מהעצים שוב הראו עליה בצפיפות העלווה הירוקה אחרי החורף הרטוב של 2015 – 2014 (כ- 40% או 200 מ”מ גשם מעל הממוצע הרב שנתי).

נראה, אם כך, כי קיימת פלסטיות חלקית בתגובתם של עצי האלון לתנאי הסביבה.

אלון מסומן בתגית זיהוי

יחד עם זאת, מבין העצים שאיבדו את העלווה ב- 2014, לא נמצא אף עץ אחד שהצמיח עלים חדשים ב- 2015. נראה כי הבצורת הקיצונית הביאה חלק מהעצים אל מעבר לסף של עקת יובש ממנו לא יוכלו להתאושש.

לאור העובדה שרמת הנדיב הינה אזור גבולי לגדילת אלון מצוי ולאור המשך תהליכי שינוי האקלים שעלולים להביא להתייבשות ולתמותת עצי אלון, מומלץ להמשיך ולעקוב אחר מצבם של העצים, במיוחד בשנים קיצוניות ובמהלך שנים עוקבות של יובש וחום.
סקר האלונים נערך מידי שנה בסתיו, לבדיקת מצב העצים לאחר עונת הגשמים.

לפניכם ‘מפת סיפור’ המציגה את סיפורם של האלונים ברמת הנדיב בממשק אינטרנטי ייחודי.
להפעלה, לחצו על התמונה. הפעילו את הרמקולים.

קישורים נוספים

התייבשות אלונים - כתבה שפורסמה במגזין המושבות	דו"ח מסכם לניטור אלונים 2009- 2015
מפת חלקות ניטור אלונים	מדריך רפרנס להערכת צפיפות עלווה