AL17_02_07_9690-aspect-ratio-x

השפעות אדם על חברת הטורפים בנוף החקלאי-כפרי-טבעי הסובב את רמת הנדיב

הילה שמון, תמר דיין ודוד זלץ

עלייה בפעילות האדם בעשרות השנים האחרונות, גורמת להתמעטות בתי-הגידול הטבעיים, המותאמים לחיות הבר. מעל חמישים אחוז מהשטחים בחלקה הצפוני של ישראל מופרים ומוסבים לנופים הנשלטים ע”י האדם, רבים מהם מהווים שטחי חקלאות הטרוגניים אשר לצידם כתמים טבעיים ואזורים אורבניים; הדבר יוצר לחץ על המערכת האקולוגית וירידה ניכרת ומשמעותית במגוון הביולוגי. בנוף בו שולט האדם, לשטחים אלו תפקיד חשוב בשרידות ויכול התחזוקה של המגוון הביולוגי. למרות זאת, נכון להיום אין אנו מבינים מהם התהליכים המשפיעים על המערכת בין שטחים חקלאיים ואוכלוסיות חיות בר.

tan

שימור אפקטיבי של אוכלוסיות בר מתבסס על ריכוז ידע אשר נאסף בבתי גידול טבעיים ומופרים. היות ואין ביכולתנו לחקור את כל המינים במערכת האקולוגית, עלינו לאסוף מידע על מינים חשובים במערכת, המכונים מיני “מפתח” או “מטריה” ובכך לשמור על המערכת כולה.
מחקר זה בחן  (1) את היחס בין חברת הטורפים ובין בתי גידול מופרים (2) את הגורמים המשפיעים על תנודות בגודל אוכלוסיות הטורפים בזמן ובמרחב (3) את התהליכים המניעים תנודות אלו במערכות טבעיות וחקלאיות
טורפים נחשבים מיני מטרייה (umbrella species), ולהם חשיבות רבה במערכת האקולוגית, היות והם אחראים על תהליכים שמקורם ברמות הגבוהות של מארג המזון (top down effect in the food web). שימור אוכלוסיות הטורפים, משמעותו, שימור של גורם הוויסות הראשון במארג המזון כמו גם שימור של כלל האוכלוסיות הנמצאות תחת מטריית הטורפים. היות ולכל מין טורף התאמות מורפולוגיות, אקולוגיות והתנהגותיות ייחודיות, נצפה לתגובה שונה של מינים שונים להשפעות אדם ולשינויים בבית הגידול. שינויים אלו צפויים להיטיב את מצבם של מינים מסוימים ולפגוע באחרים, כאשר תגובתם יכולה להתבטא בשינויים בצפיפות האוכלוסייה, בתנועה היומית, או בשינויי העדפת בית

24

גידול ומשאבים.

מחקר זה אשר בוצע ע”י הילה שמון מאוניברסיטת תל אביב (בהנחיית פרופ’ תמר דיין ופרופ’ דויד זלץ) בחן את ההשפעות הישירות ועקיפות של בני האדם על מיני יונקים בינוניים עד גדולים בפסיפס המרחבי באזור רמת הנדיב, גבעות אלונה ובקעת הנדיב.

המחקר התמקד בלימוד העדפות בתי הגידול והמשאבים ובניתוח תפוסי התנועה של חמישה מיני טורפים, בסביבה חקלאית-טבעית-כפרית: תן זהוב, גירית מצויה, שועל מצוי, נמיה מצויה ודלק סלעים, והוא התבצע בשתי שיטות:

Cam0320120410 (186)
  1. מישדור ומעקב אחר תנועת בעלי חיים בעזרת קולרי GPS ורדיו-טלמטריה.
    לכידה ומשדור של שלושה מיני טורפים: תן זהוב,  Canis aureus, שועל מצוי, Vulpus vulpus וגירית מצויה Meles meles . שני המינים הראשונים אוכלי כל ובעלי יכולת התאמה גמישה לסביבתם. הם נבחרו למחקר כיוון שקיימת ביניהם דינמיקה ותחרות על משאבים בבית הגידול. בישראל תועדו אתרים בהם נעלם אחד מהמינים לצד התפרצות של השני. תופעה זו מתרחשת גם ברמת הנדיב בו תועדה ירידה משמעותית בתצפיות שועלים לצד עלייה של התנים. המין השלישי, גירית מצויה, מתנהג בניגוד מוחלט לתן ולשועל. מין זה מתואר כשמרני ובעל טריטוריה קבועה. כיום אין כמעט מידע על גיריות מצויות בחלק זה של אגן הים התיכון.
    מכשירי ה-GPS מתוכנתים לאגור מיקומים בתדירות גבוהה וכך מאפשרים הצצה לאופי תנועת הטורפים במרחב. תפוסי התנועה בקנה המידה הקטן מלמדים על הבדלים התנהגותיים בין התנועה בשטחים טבעיים לעומת חקלאיים. תפוסי התנועה בקנה המידה הרחב יותר מלמדים היכן עוברים מסדרונות אקולוגיים החיוניים לקישור הגנטי בין אוכלוסיות שונות במרחב.
M2E59L184-182R376B323

2. בניית מודל תפוסה של מיני טורפים במרחב, באמצעות מצלמות מעקב לבעלי חיים, מדפסות עקבות וחתכי גללים
מודלי תפוסה ועוצמת פעילות של בעלי חיים (occupancy estimation models and N-mixture abundance models) מחשבים את ההסתברות והצפיפות של מינים שונים במרחב. באמצעות מצלמות מעקב, חתכי גללים ומדפסות עקבות למדנו על הימצאות טורפים ב-25 אתרים במרחב גבעות אלונה, בקעת הנדיב ורמת הנדיב בשתי עונות מנוגדות: (1) אביב מוקדם – תקופת שפע בשטחים הטבעיים (2) קיץ -עונת הבשלת הפירות בשטחים החקלאיים
מחקר זה תרם לשימור וניהול המגוון הביולוגי בשטחי החקלאות דרך לימוד הביולוגיה וחיי היומיום של הטורפים. המודל זיהה אזורים בהם יש כיום מגוון ביולוגי גבוה, ומנבא היכן כדאי לרכז את מאמצי השימור בעתיד, תוך התחשבות גם בשינויים נוספים הצפויים לקרות במרחב, כמו התרחבות ישובים ושטחי חקלאות.

האם שטחים חקלאים נתפסים כשטחים פתוחים בעיני חיות בר?
פעילותם של מינים שונים בנוף היא תוצאה של מאזן (עלות תועלת) בין המשאבים הזמינים

Quote

פעילות אנושית גבוהה גורמת לחיות בר לחדול מפעילות או לשנות ולתחום את שעות פעילותן לזמן קצר בשעות הלילה.

Quote

לבעלי החיים והסכנות הקיומיות במרחב, כשהגורם האחרון נחשב משמעותי יותר מבחינת השפעתו על פעילות בעלי-חיים לעומת זמינות המשאבים בבית הגידול. ההשפעה של סכנות, כגון טריפה, על העדפות בית הגידול או דגמי הפעילות במרחב ידועה בכינוי “נוף הפחד” (Landscape of fear).

עד לאחרונה רוב המחקרים אשר בחנו את השפעת הפחד על פעילות מרחבית של מין מטרה עסקו ביחסי טורף נטרף בלבד. למרות זאת, היום אנו מבינים שלבני אדם יש תפקיד מרכזי בתהליכים אלה וחוקרים מנסים לכמת את ההשפעות האנושיות ולהכניסן למודלים כאשר האדם מהווה “מין מפתח” (מין אשר תרומתו לסביבה גבוהה משמעותית מכמותו) או “טורף על” (מין הנמצא ברמה טרופית גבוהה ומווסת מינים אחרים). יעילות טורפים כמווסתי תהליכים במערכת האקולוגית תלויה בתגובה ההתנהגותית שלהם לפעילות האדם. התוצאה היא  מערכת יחסי טורף נטרף מסועפת ומורכבת בה בני אדם משפעים על טורפים ונטרפים, וטורפים ונטרפים משפיעים אחד על השני.

Gazelle Scent Station Census 2016 20170111 Station 109 (1610)

מדוע כל זה חשוב? במדינה כמו ישראל, מדינה צפופה ומפותחת, אנו משקיעים בדאגה למעברים ומסדרונות אקולוגים בין כתמים טבעיים על מנת לשמור על אוכלוסיות חיות בר בריאות ולמנוע בידוד גנטי העלול להביא לקריסה של אוכלוסיות. בישראל נסמכים על שטחים פתוחים, ביניהם שטחי חקלאות, כאל מעברים ומסדרונות.

אולם, שאלה חשובה היא האם שטחים אלו מאפשרים בכלל מעבר לחיות בר.  לצורך כך הוצבו מאה מצלמות מעקב אחר חיות בר בשני עונות נפרדות (קיץ וחורף) בשטחים שונים מבחינת ההפרעה לקרקע ונוכחות בני אדם (גרדיאנט בין שטחים טבעיים ועד שטחי חקלאות סמוכים לישובים). בסה”כ במהלך שנת 2014, בוצעו כ2800- לילות דיגום וחושבה התפלגות הפעילות היומית של חיות הבר בסביבה ההטרוגנית המורכבת מחקלאות, ישובים וכתמים טבעיים. נמצא כי יכולת ההתאמה של זמני הפעילות של חיות בר לשינויים במרחב הייתה שונה מהותית וייחודית למינים הנבחנים. תן זהוב, שועל מצוי, וחזיר הבר צמצמו והסיטו את זמני פעילותם לשעות הלילה ונמנעו מפעילות בשעות אור באזורים בהם בני אדם פעילים ביום. בשטחים מופרים המאופיינים בפעילות גבוהה של אנשים תועדה פעילות מוגברת של טורפים בשעות הלילה. הסינרגיה בין שתי תופעות אלו השפיעה על פעילותם של מינים נוספים.

משפחנ מטיילת

לדוגמא, באזורים בהם פעילות האדם הייתה נמוכה, היו הצבאים פעילים לאורך היממה ובאזורים עם פעילות בינונית הסיטו את זמני הפעילות לשעות הלילה. עוד נמצא, כי באזורים עם פעילות אנושית גבוהה פסקה פעילתם לחלוטין.

כתוצאה מכך, נוצר מצב בו שטחים מופרים אינם נגישים למינים מסוים לאורך כל שעות היממה , זאת עקב פעילות אנושית בשעות האור ופעילות  כמו גם צפיפות גבוהה של טורפים בשעות החשכה. משמעות הממצאים היא קיטוע בנוף הנגרם ע”י מחסום בלתי נראה כתוצאה משינויים התנהגותיים של חיות בר ולא עקב מחסום פיזי במרחב. תוצאה זו מעמידה בסימן שאלה את יעילותם של מעברים ומסדרונות בשטחים חקלאים ומעלה את הצורך בבחינה מחודשת של מאפייני המסדרונות. אפיון גורמים המשפיעים על יכולתן של חיות בר לנוע דרך שטחים חקלאים תאפשר לטפל בהפרעות ויצירת מרחב בטוח למעבר בין כתמים טבעיים.

 

אולי יעניין אותך גם...

קיימות

גן טביעת הרגל

המונח טביעת כף הרגל האקולוגית קורם עור וגידים בחלק המערבי של מרכז המבקרים. תא גינון גדול בצורה של כף רגל מונח במרכז המתחם, העקב פונה לצפון, הבוהן וארבע אצבעות, כיחידה אחת – לדרום.

למידע נוסף >>

נגישות בשטח

מסלולים מונגשים
למידע נוסף >>

לאכול כאן

לאכול כאן

להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.

למידע נוסף >>