-יבשה-aspect-ratio-x

"גלגל החיים" של צב היבשה המצוי (Testudo graeca) בישראל: השפעת הטמפרטורות על קביעת הזוויג ודפוסי פעילות שנתיים, העדפות בתי גידול וניצול שטחי המחייה

מאי ברנהיים

זוחלים הם אחת הקבוצות הרגישות ביותר לאבדן מינים כתוצאה משינויים סביבתיים מעשה ידי אדם כגון שינויי אקלים. ישנן ראיות מוצקות להשפעות ההתחממות הגלובלית על הביולוגיה של מינים מקבוצות שונות כמו שינויים בגבולות התפוצה, מעבר לקווי רוחב גבוהים יותר ושינויים פנולוגיים, כמו, לדוגמא, הקדמת זמני הנדידה של ציפורים באביב. שינויי האקלים עשויים להשפיע במיוחד על מיני זוחלים עם מנגנון ה – Temperature-dependent Sex Determination TSD) ) בו יחס הזוויגים מושפע בתקופת השליש השני של ההתפתחות העוברית מטמפרטורת ההדגרה של הביצים. אפיון בתי הגידול המועדפים למחייה על ידי הזוחלים והאופן בו הטמפרטורה משפיעה על זוויג האבקועים יכולים לתרום רבות לניהול ממשקים של אוכלוסיות תחת תרחשי שינויים אקלימיים.

צבי יבשה רגישים במיוחד לשינויים בטמפרטורת הסביבה עקב יכולות נדידה (פיזור) נמוכות, קיטוע בתי הגידול, ועקב כך שרוב המינים נמצאים כבר תחת סכנת הכחדה. בצב היבשה המצוי, Testudo graeca, מנגנון קביעת הזוויג תלוי בטמפרטורת ההדגרה  (TSD). תחום תפוצתו סובב את מדינות הים התיכון באופן לא רציף עם שלוחה בצד המזרחי עד איראן. עונת החיזורים וההזדווגויות חלה בין מרץ לאפריל, ואילו ההטלות מתרחשות מאוחר יותר בין סוף אפריל ליוני. משך ההדגרה הינו כשלושה חודשים, והאבקועים (צבים צעירים) בוקעים בין אוגוסט לספטמבר. כיום אין מידע משטחים טבעיים בישראל על אתרי ההטלה של הנקבות, ובנוסף כמעט ולא קיים מידע על דפוסי הפעילות והעדפת שטחי המחייה של מין זה בארץ.

צב יבשה

מטרות ומהלך המחקר

מטרות המחקר היו לזהות בקרב צבים בוגרים את דפוסי הפעילות השנתיים, שטחי המחייה, מיקרו בתי הגידול המועדפים למחייה ותנאים ביוטיים המשפיעים על תפוצת המין ברמת הנדיב. בנוסף, ללמוד את השפעות טמפרטורת ההדגרה על קביעת הזוויג במין T. graeca  בישראל, והשפעות מיקום הקינים ומשטר הטמפרטורות בהם על שרידות האבקועים. לבסוף, לזהות דפוסי התנהגות של זכרים ונקבות שקשורים ביכולת ההתהפכות של צבים ככלי להבחנה בין הזוויגים.
המחקר נערך בשני אתרים: במכללת אורנים בקריית טבעון, שם נערכו ניסוי הדגרת ביצים של המין T. graeca  וניסויי התנהגות בקרב אבקועים, ובפארק רמת הנדיב שם נסקרו וסומנו 181 פרטים ומושדרו 18 צבים בוגרים. מודלי MaxEnt נערכו בכדי לחזות את תפוצת הפרטים ממין זה בשטח המחקר. התוצאות מראות שבין ינואר לאפריל 2014, שני הזוויגים נמצאים בשיא הפעילות כולל חיזורים והזדווגויות. הזכרים מקדימים את הנקבות בהורדת הפעילות החלה במאי 2014 ועד אוקטובר, ואילו הנקבות מורידות פעילות החל מיוני.

מחקר זה מתאר לראשונה הפסקת פעילות ממושכת (שנעה בין שבועות לחודשים)

צבים1

בעונות הקיץ ותחילת והסתיו של מין זה בישראל. המודלים לחיזוי התפוצה של מין זה חשפו שהצבים מעדיפים בתי גידול הטרוגניים במבנה וצפיפות צומח (לדוגמא שטחים עם שיחים מפוזרים, בני שיח, כתמים חשופים ועצים בודדים) שמאפשרים גישה לשטחים פתוחים לצורכי פעולות שקשורות לתרמורגולוציה ולשטחים סגורים לצורך הסתתרות ומנוחה. המין אינו מראה טריטוריאליות, שטחי המחייה של זכרים ונקבות חופפים ואין הבדל מובהק בגדלם בין הזוויגים. גודל שטח המחיה הממוצע עבור נקבות הינו 10383 ± 1517.38 מ”ר ועבור זכרים 14897.31  ±2998.05 מ”ר. הצבים מופיעים באופן לא אקראי על קרקע מסוג רנדזינה כהה, ובדרך כלל הם ימצאו בשולי שיחים לצורכי פעילות של תרמורגולציה, שינה, מנוחה והזדווגות. מיקרו בית גידול זה כנראה מספק להם תנאי אקלים יציבים באופן יחסי לסביבה.

תוצאות ומסקנות

שישים ושש ביצים מעשרים תטולות חולקו באופן שווה להדגרה בשני אינקובטורים בעלי טמפרטורה קבועה: 29.1±0.1°C  (‘טמפרטורה נמוכה’) ו 31.8±0.1°C (‘טמפרטורה גבוהה’). הזוויג של עשרה פרטים מתוך שמונה עשרה שבקעו מהאינקובטור בטמפרטורה גבוהה ושל שישה עשר פרטים מתוך עשרים ואחד שבקעו מהאינקובטור

בטמפרטורה נמוכה זוהה בהצלחה בלפרוסקופייה (הליך שאינו דורש להמית את הפרטים, בו אנדוסקופ מוחדר לחלל הבטן לצורך זיהוי הגונדות: שחלות או אשכים). נמצא, שקביעת הזוויג במין T. graeca  בישראל הינה במנגנון ה-(TSD) Ia. טמפרטורת הדגרה מעל ל pivotal point – 30.5° (בה יחס הזוויגים 1:1) מובילה באופן מובהק להתפתחות נקבות, ומתחת לטמפרטורה זו להתפתחות זכרים באופן מובהק.
בניסוי משלים שבדק את השפעת הטמפרטורות על שרידות העוברים בתנאים טבעיים הוכנסו לשטח מגודר טבעי למחצה במרץ 2014 ארבעה זכרים וחמש נקבות. הקרקע הכהה כוסתה בשכבה של חול בהיר כדי שניתן יהיה לזהות על פני הקרקע עדויות לבניית קינים (הקרקע הכהה הופיעה על פני המשטח הבהיר). הנקבות חפרו חמישה קינים מסוף אפריל ועד תחילת יוני. כל הקינים היו תחת מחסה טבעי, כמו סלע, או מלאכותי (מבנה רשת מוצל). תשעה אבקועים בקעו בסה”כ מכל חמשת הקינים לאחר תקופת הדגרה שנעה בין 84 ל- 125 ימים.  נמצא שבקינים הללו היה מנעד טמפרטורות שהאמיר באופן משמעותי מעל ל pivotal point מבלי לפגוע בשרידות העוברים. טמפרטורות קרקע גבוהות מ 50°C , שנצפו בקני ביקורת סמוכים ללא ביצים אך לא בקינים עצמם, מצביעות על כך שייתכן שהנקבות בוחרות באופן ספציפי ומדויק את מיקום הטלת הביצים בכדי להבטיח תנאי הדגרה אופטימליים. השפעת תנודתיות הטמפרטורה בקינים טבעיים על קביעת הזוויג במין זה טרם התגלתה, בעיקר בגלל חסר בשיטות אמינות ויעילות לזיהוי הזוויג בקרב אבקועים בתנאי שדה.

על אף כל זאת, מחקר זה מראה את הפוטנציאל בשימוש בשיטות התנהגותיות בכדי להבחין בין הזוויגים כגון מדידת תנועות הגפיים והראש כאשר הצבים הפוכים על השריון הגבי שלהם. בקרב אבקועים נמצא שמספר תנועות הראש שונה באופן מובהק בין זכרים לנקבות. מחקר זה אומנם לא עסק באופן ישיר בסכנות של תהליכי התחממות גלובלית על T. graeca בישראל, אך הוא מראה את הרגישות של מנגנון קביעת הזוויג לטמפרטורות ההדגרה, ושתחת מגמת עלייה רציפה, טמפרטורות הסביבה יכולות להוות סכנה לבריאות האוכלוסיות ממין זה.

אולי יעניין אותך גם...

קיימות

הקמת השותפות לקיימות אזורית

בשנת 2015 ייסדה רמת הנדיב את “השותפות לקיימות אזורית” במטרה לשלב כוחות למען שיפור איכות החיים באזור. חמש רשויות שכנות, חברו אל רמת הנדיב כדי להתמודד יחד עם אתגרי השמירה על מרקמו הייחודי של המרחב הסובב את בקעת הנדיב ואת נחל תנינים.

למידע נוסף >>

לגלות את המקום

שביל האחוזה(אדום)

השביל עובר דרך אזור צפוף צמחייה טבעית ומגיע אל שרידיה של חורבת עקב, ווילה כפרית מהתקופה הביזנטית, הצופה אל הכרמל, לרכס הר אמיר, צפון השרון ולחוף הים התיכון.
אופי השביל: בינוני, מתאים לילדים מגיל 5–6
צבע סימון: לבן-אדום-לבן
אורך השביל: כ- 4 קילומטרים.
משך הטיול: בין שעתיים לשלוש.
עונות מומלצת: סתיו, חורף ואביב.

למידע נוסף >>

איפה אוכלים

לאכול כאן

להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.

למידע נוסף >>