פוקוס על פיקוס

כשנכנסים דרך השער המרכזי של גני רמת הנדיב שעליו מתנוסס מגֵן הברונזה, סמלה של משפחת רוטשילד, ופונים מיד ימינה, מגיעים אל “נקודת המפגש” מתחת לעצי פיקוס מעוקמים ותיקים (פיקוס מעוקָם הוא אחד משבעה מיני פיקוסים הגדלים ברמת הנדיב ומוצאו באזור האוקיינוס השקט). בפינה המוצלת ספסלי עץ (יש מקום ל־40–50 איש ולכן המקום מתאים מאוד למפגש קבוצות). בזכות הפיקוסים ההצללה מלאה ויש בריזה גם בימי יולי–אוגוסט הלוהטים (בדקנו!). אם אתם קובעים עם משפחה או עם חברים טיול בגנים, ועל אחת כמה וכמה בקיץ – אתם מוזמנים לקבוע כאן ולחכות בנחת. פינת פיקוסים נוספת וסודית היא זו הסמוכה למשרדים. העובדים מגיעים הנה מדי יום להפסקת אוכל חמושים בחולצות ארוכות! “קשה להאמין אבל גם בקיץ, כשאנחנו יושבים פה לאכול צהריים, יש רוח קרירה וממש צריך משהו ארוך ללבוש”, אומרת אחת העובדות. לא מאמינים? בואו לבקר ולהרגיש בעצמכם את הבריזה. אגב, הוכח במחקרים שעצים אמנם מורידים את הטמפרטורה במעלות ספורות בלבד, אבל מיתון טמפרטורה ועומס חום נמדדים לא רק לפי מעלות צלזיוס, אלא על פי מגוון תנאים, כמו: קרינה, לחות ורוח. בהתייחסות למדד המשוקלל, ההשפעה של רחוב מוצל יכולה להפחית עד 18 מעלות.*

אז לפני שאנו ממהרים להאשים עצים ולרצות לעקור אותם, כדאי לנו לשנות נקודת מבט ולזכור שהעץ היחיד שאינו מלכלך הוא עץ מפלסטיק או פרגולה; להיות צנועים יותר, לזכור שהאדם אינו הגורם החי היחיד המתקיים בסמיכות לעצים ולהתבונן בתמונה המלאה.

וכפי שניסח זאת “הזקן”: “עץ בן 70 שנכרת, לא יוכל לבוא במקומו שום מבנה מועיל חדש. אין תמורה לעץ עתיק. המשמיד עץ כזה עוקר שורשי אדם. אין שום בניין או חשמל חשוב יותר מעץ אקליפטוס עבות, שִקמה ישָנה, חורש אלונים. הם שורשי האדם. בניין תוכל להקים כאן או שם, ולעץ בן מאה אין תמורה. אין זו רק ונדליות, אלא ערעור העתיד. ובאיזו קלות עוקרים אצלנו. תמיד נמצא שעצים מפריעים למישהו או למשהו – לקו הישר של המדרכה או לחוטי החשמל, או לאיזו כיכר קטנה שמישהו יזם בדמיונו קצר הכנפיים”.

מדברי דוד בן־גוריון בכנסת 17.12.62 בעת הבאת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרי לאום ואתרי הנצחה לקריאה ראשונה.