פעילויות ואירועים
אף אחד מאתנו אינו אוהב צפיפות; היא מקשה עלינו לנוע ואף לנשום. כך גם העצים; כדי לצמוח ולהאריך ימים הם זקוקים למרחב שיאפשר להם להכות שורשים, לנוע ולנשום. מבצע שתילה מיוחד שנערך ברמת הנדיב העניק לשבעה עצי תות פינוק של נסיכים, ואנו נזכה להתפנק מיתרונותיהם שנים רבות
מדי יום אנו זוכים לביקורות נלהבות מהמבקרים הרבים הפוקדים את גני רמת הנדיב. בחירת הצמחייה, העיצוב, המגוון, האווירה – כל אלה הופכים את הגנים לאתר ייחודי שמגיעים אליו מכל קצות הארץ. עם זאת, רוב המבקרים נהנים מהמוצר המוגמר ורק מעטים ערים לתהליכי העבודה המושקעים ביצירת המקום הזה לכל כך ייחודי.
הפעם החלטנו לשתף אתכם קצת במה שהתרחש מאחורי הקלעים של אחד מתהליכי העבודה המרתקים והחדשניים שהתקיים לאחרונה ברמת הנדיב – הנחת תשתית ושתילה של שבעה עצי תות המקבלים את פני הנכנסים בשעריה.
מדובר בעצי תות דולבני חסרי פרי וצעירים יחסית, אשר כוונו עוד בצעירותם ליצור נוף אופקי. שתילתם בסמיכות זה לזה יוצרת מעיין פרגולה טבעית המצלה מפני שמש הקיץ החמה ומאפשרת בחורף מעבר קרני השמש המאירות והמחממות, כיוון שמדובר בעץ נשיר.
מבט מחוץ לרחבה ומבעד לעצים מגלה שהעצים יוצרים מעין מסגרת לתמונה חיה אל הוואדי ואל בקעת הנדיב. המראה המוגמר, היפה והתמים אינו מסגיר את תהליך העבודה שקדם לו. עצי התות קיבלו מצוות הגנים פינוק של נסיכים, וכל זאת כדי לאפשר להם התאקלמות נוחה והתבססות טובה בקרקע, ולנו – ליהנות מהם לאורך שנים.
אך כפי שפתחנו, הסיפור המעניין התרחש דווקא מתחת לפני השטח:
הכול מתחיל בבור – ביתם החדש של העצים
לשם שתילת העצים נחצב בור בעומק 1.30 מטר ובשטח של כ-90 מ”ר, מה שמקנה נפח של כמעט 130 קוב לשבעה עצים! לשם השוואה, עבור עצי הנוי שהמועצה שותלת ברחובות העיר נחפר בור שגודלו המרבי הממוצע הוא קוב וחצי לעץ אחד. אורך החיים של עצים כאלה הוא בין חמש לשבע שנים.
הבור שנחצב עבור עצי התות, יחד עם הנחת התשתית, נועד בין היתר להבטיח חיים שלמים וארוכים, כך שנכדינו יוכלו גם הם ליהנות מיתרונותיהם.
ויש גם ריפוד פנימי
תחתית הבור רופדה בשכבת חצץ שעליה הונחו תאי “TreeParker” מפלסטיק ממוחזר, שהובאו במיוחד מחברת TreeBuilder GreenMax מהולנד ע”י נציגתה בישראל, חברת גנרון מעתלית. התושבות מאפשרות מילוי מצע שתילה בתוכן והנחת ריצוף או חיפוי מעליהן והן מסוגלות לשאת משקלים כבדים ולאפשר אפילו תנועת רכבים מעליהן.
ואיך אפשר לנשום בלי שנורקל?
בין התושבות עובר צינור מחורר עטוף בבד גיאוטכני המונע חדירת שורשים ואדמה. מטרתו לאפשר אוורור למערכת השורשים וחילופי גזים עם האטמוספירה – מעין שנורקל שדרכו השורשים מקבלים חמצן.
ולמה בכלל הם צריכים פינוק שכזה?
היתרון במערכת כזו הוא שהיא מאפשרת ליצור מדרך עליון בלי לגרום להידוק הקרקע. בכך משלבים אפשרות לתשתיות תנועה ממעל וחיים של שיתוף מתחת – בית גידול נאות לעצים הגדלים על אותו תא שטח. כך יוכלו העצים “לדבר” זה עם זה
ולהעביר ביניהם מידע החשוב לשרידותם, כמו במקרה שאחד העצים חולה ומזהיר את העצים האחרים שידאגו להגן על עצמם, וכן להעביר ביניהם גזים החיוניים להמשך צמיחתם
ממלאים ומכסים
את התושבות מילאנו במצע השתילה – אדמת חפיר מקומית בשילוב קומפוסט מתוצרת עצמית. לאחר מכן סגרנו אותן בעזרת פלטות מחוררות, וכך נוצרה התשתית לריצוף. בד גיאוטכני המשמש לייצוב ומניעת מעבר מצעי בנייה הונח מעל כל הקונסטרוקציה.
הגיע זמן שתילה
כדי למנוע פריסה אופקית של השורשים בשכבה העליונה, הנחנו גובל שורשים בעומק של 30 ס”מ בהיקף בור השתילה. זוהי יריעה שאינה מאפשרת לשורשים לעבור דרכה. כך השורשים העליונים מכוונים כלפי מטה וכשהם מגיעים לעומק של 45 ס”מ הם יכולים לגדול בחופשיות.
לאחר השתילה הונחו מצעי הדריכה ובשלב זה ניתן היה להדקם בלי לחשוש לפגוע בבית הגידול של העצים. עצים אלו מקבלים תנאים מיטביים לפרוש את שורשיהם ברווחה ולהתפנק לפחות כמו במחלקת עסקים במטוס…
אהבתם? הצטרפו בחינם לרשימת התפוצה וקבלו מדי חודש כתבות ועדכונים על פעילויות לכל המשפחה – להרשמה
יש לך שאלה? נשמח לעזור
קהילה | 03.03.24
טבע | 26.02.24
טבע | 21.02.24
טבע | 19.02.24
קהילה | 12.12.23
