אורח פורח - ד"ר רוביק רוזנטל על מחבקי עצים

הביטוי ‘מחבקי עצים’ מציין כבר יובל שנים לנוכחות שלו בשפה, בעיקר בשפה האנגלית – tree huggers. על פי מילון ובסטר הוא מופיע לראשונה בעיתונות בשנת 1965, ומשמעותו מצומצמת: אדם התומך בשימור היערות. ואולם, המקור הוא בתנועה הודית שפעלה בראשית שנות השבעים במחוז גופשוואר, כנגד הכוונה לעקור את עצי היערות במחוז. הם בחרו, בעקבות תורת מהטמה גנדי, במחאה לא אלימה, באמצעות חיבוק העצים, או בהינדית צ’יפקו, “המחבקים”. צ’יפקו הוא גם שמה של תנועת המחאה הזו, שהגיעה להישגים רבים. התנועה התפשטה ברחבי הודו ונתנה השראה למתנגדים לפגיעה בטבע ברחבי העולם, באמצעות טקס של חיבוק העצים כסמל של הגנה עליהם, ובשם האנגלי: tree huggers.

מכאן ואילך קיבל הנוהג והביטוי שהוליד חיים משל עצמו. מצד אחד הוא אומץ על ידי תנועות שונות שלחמו בניסיונות לפגוע בטבע ובתאגידי התעשייה הגדולים. מצד שני הוא הפך לסמל שלילי המיוחס לאלה הרואים לנגד עיניהם רק את השמירה על הטבע, ומתעלמים מצרכים כלכליים ומן הקדמה. הם זוהו בשעתו עם ‘נערי הפרחים’, והנוהג לחבק עצים זכה ללעג. במידה מסוימת הוא פגע בעבר במאבק לשימור ולקיימות, עקב המיתוג השלילי והמלעיג שלו.

ואיך אצלנו? בשיח ניתן עדיין לשמוע איך הסטיגמה משמשת את מי שמתנגד לתנועת הקיימוּת בכלל.

עובד עירייה בכיר בעיריית תל אביב לרוכבי האופניים שהציעו לסלול מסלולי אופניים בעיר: “אתם מחבקי עצים חמודים, אבל לא ניתן לכם לקחת אותנו אחורה לימי המערות העליזים”. השנה 1994. הבכיר הנ”ל ירד למחתרת.

מתנגד לעסקת שליט מגדיר את התומכים בשחרורו “מדינת מצפה הילה”, ולשיטתו “מדובר בחבורת מחבקי עצים מהגליל המסובבת את המדינה על אצבעה”. השנה 2010.

נראה שיותר ויותר אנשי איכות סביבה מאמצים את ‘מחבקי העצים’, כמותג וכסמל למאבק.

‘מחבקי העצים’ נחשבו פעם לתימהונים משוגעים לסביבה, היום משרד החקלאות ומרכז דע-גן משיקים מיזם מיוחד בגני הילדים: ‘חבק עץ – ילדי הגן עושים למען העצים'” (אפוק טיים בעברית, 2011).

חברי ‘הרשת הירוקה’ מכריזים: “אנחנו מחבקי עצים – וגאים בכך!”

וקוריוז זואולוגי לסיום. מחבק העצים הוותיק בטבע הוא הקואלה, אותו בעל חי אוסטרלי הנוהג, אכן, לחבק עצים. הסיבה לטענת החוקרים היא שבחום הכבד בקיץ האוסטרלי, העץ, שהטמפרטורה שלו נמוכה בהרבה מן האוויר, משמש לקואלות מקור לצינון הגוף. אחד החוקרים מספר: “אם הייתה לנו ראייה תֶרמית, היה אפשר לראות את הקואלות מתיישבות על החלק הקריר ביותר של הגזע, כשאחוריהן בדיוק בנקודה הקרה ביותר”.