אלה ארצישראלית Pistacia palaestina

האלה הארצישראלית היא עץ חורש חשוב, המצוי בכל האגן המזרחי של הים התיכון. עץ זה הוא מרכיב קבוע בחברת החורש, ששמה: חברת אלון מצוי ואלה ארצישראלית. גובהו 10-5 מטרים, וגילו יכול להיות מופלג ביותר – עד מאות שנים! בארץ מן העצים הוותיקים נותרו רק בודדים. אמנם האלה הארצישראלית עשויה להתפתח לעץ בעל גזע אחד, אבל בארץ, בהשפעת רעייה, כריתה ושריפה, עצים שצורתם כשל שיח בעל גזעים אחדים, נפוצים יותר. העץ נשיר בחורף ומלבלב שוב בתקופת האביב, בסביבות חודש מארס. העלים המלבלבים, התפרחות הצעירות, הפירות הבשלים והעלים לקראת השלכת – כולם אדומים, ולכן העצים בולטים בצמחייה הירוקה בשטח. מי נהנה מן העץ? * את הציפה של הפירות אוכלים עופות ונמלים. * מכל חלקי הצמח אפשר להפיק טרפנטין: חותכים חתכים בגזע העץ, ושרף ירוק ובעל ריח אופייני נוטף ממנו. * מן העפצים המתפתחים על עלי העץ (הם נוצרים על-ידי כנימות, וצורתם כצורת בננה), נהגו להפיק חומר, המשמש לעיבוד עורות ולהכנת צבע השני. * בעבר שימש העץ להכנת חומרים ומוצרים שונים, כגון: שמן למאור מן הגזע; מן הענפים הכינו ידיות לכלי עבודה ומוצרי עץ קטנים; מציפת הפרי הכינו תבלין שהוסף לזעתר; מן הענפים הצעירים קלעו סלים; ועוד.