שחרור Turdus merula

צילום התמונה: אייל ברטוב

השחרור הוא ציפור שיר ממשפחת הקיכליים. מקום מחייתו הראשוני של השחרור היה ביערות.
זוהי ציפור יציבה בארץ ישראל והיא נפוצה מאוד במרכז הארץ ובצפונה. השחרור חי על פני הקרקע, רוב הזמן ביערות של עצים רחבי עלים ושל עצי מחט, בפארקים, בגנים ובמטעים.
בשנים האחרונות אוכלוסיית השחרורים מתפשטת גם לנגב.
השחרור נוטה להסתתר יותר מבני סוגו. הוא מרבה להתנועע על פני הקרקע ותנועתו היא שילוב של ריצה וניתור. המעוף ישר ומהיר ובשעת נחיתה הזנב מתרומם.
את מזונו הוא מחפש בעיקר בין עלי שלכת ונשורת עצים או במדשאות.
הוא ניזון בעיקר מחרקים, מעכבישים ומתולעים.
השחרור מתמיד באותה נחלה כל ימי חייו.
כהכרזה על הטריטוריה שלו, השחרור שר. שירתו המסולסלת נשמעת היטב ביישובים ובחורשים, בעיקר בשעות אחר הצהריים ובערב.
לפני ההתקבצות לשינה, וכאשר הם מתגודדים סביב טרפם, משמיעים השחרורים את קריאתם.
בחורש הטבעי יש לרוב שלוש ביצים בכל הטלה, בשטחים חקלאיים יש ארבע ביצים או חמש. הנקבה דוגרת לרוב לבדה. משך הדגירה 13-14 יום.
הגוזלים הבוקעים מכוסים פלומה, שני ההורים מאכילים אותם ומטפלים בהם במשך כ-15 יום. הצעירים עוזבים את הקן בלבוש “נעורים” חום ובחזה מנומר.
הקינון בשטחי פרדסים, בננות ושלחין.