צבי ישראלי Gazella gazella gazella

הצבי הישראלי הוא פרסתן (בעל פרסות), המותאם לריצה מהירה. הוא מסוגל לרוץ במהירות של 80 ק”מ ולדלג לגובה של 2.40 מטרים. אורך גופו עד 140 ס”מ. הזכרים גדולים מהנקבות, וקרניהם עבות וארוכות מקרני הנקבות.
אכלוסייתו בארץ מתמעטת, ולכן הוא הוכרז כמין שעתידו בסכנה.
הצבאים הם פעילי יום. הם מתחילים לאכול בשעות הבוקר המוקדמות, ובמשך כל היום הם נחים ואוכלים לסירוגין. מזונם הוא עשב (בעיקר דגניים) וכן עלים וענפים של שיחים ושל עצים ממינים שונים.
הצבי הוא בעל-חיים חברתי. נקבות אחדות עם עופרים חיות בעדרים. צעירים בני חצי שנה ועד שנתיים חיים בעדרי צעירים, ורוב הזכרים חיים בעדרי “רווקים”. חלק מהזכרים הבוגרים הם טריטוריאליים. הם מסמנים את הטריטוריה שלהם באמצעות “תחנות ריח”: הם מטילים בהן שתן וגללים וכן הפרשה מבלוטות הנמצאות במצח. את ההפרשה הם מורחים בחיכוך של בסיסי הקרניים בשיחים או בענפי עצים נמוכים. הזכרים הטריטוריאליים מזדווגים עם נקבות מיוחמות, העוברות בשטחם.
עונת ההזדווגויות חלה בחודשים אוקטובר-נובמבר. כשישה חודשים לאחר ההזדווגות הצבייה ממליטה עופר יחיד, פקוח עיניים ומסוגל לעמוד על רגליו בתוך זמן קצר. בחודש הראשון לחייו העופר רובץ במקום מחסה, ואמו עוקבת אחריו ממרחק. היא תוקפת טורפים קטנים המתקרבים אליו, מושכת ממנו והלאה טורפים גדולים יותר, ובאה אליו מדי פעם כדי להיניקו. לאחר תקופה זו העופר מתחיל להתלוות אל אמו, ויחד הם חוזרים אל העדר.