דם‑המכבים האדום Helichrysum sanguineum

צבע הפרחים של דם-המכבים האדום הוא… צהוב! מובן, שיש לצמח גם צבע אדום ואפילו אדום עז. הצבע האדום העז והרענן אחרי תום הפריחה הוא הצבע של קשקשי המעטפת העוטפת את עלי הכותרת. בשל משך הזמן הרב שיש לצמח זה “פרחים” צבעוניים, פותחו מינים אחדים שלו כצמחי נוי. הצמח הוא עשבוני רב-שנתי. בקיץ חלקו העל-קרקעי מתייבש, הוא נעלם מעינינו, וניצני ההתחדשות שלו חבויים על חלקו התת-קרקעי של בסיס הגבעול. בראשית החורף הצמח מתחדש: תחילה כשושנת עלים, ואחר כך גבעולים אחדים נושאי עלים ירוקים בהירים ומוארכים מתרוממים ממנה. הגבעולים והעלים מכוסים כסות צמרית בהירה. לקראת האביב קרקפות פרחים מתפתחות בראשי הגבעולים. כל תפרחת מוקפת בקשקשים אדומים, דמויי רעפים. בחודשים אפריל ומאי הצמח פורח בפרחים זעירים, צהבהבים, וזרעוני הפרי הקטנים נפוצים ברוח לאחר הבשלתם. אמנם כל קרקפת פרחים היא קטנה, אך כאשר כמה קרקפות מקובצות יחד – המראה האדום בולט לעין. “צמח האלמוות” הזה, שהוא צבעוני במשך זמן רב, משך את לב הקוטפים, ואכן קטפו אותו בכמויות גדולות. מאז הוכרז צמח מוגן – הוא נפוץ למדי. מקור השם של הצמח דם-המכבים, בקשקשים האדומים העוטפים את התפרחות הזעירות שלו