דבורת הדבש Apis mellifera

דבורת הדבש היא חרק חברתי. הדבורים חיות בכוורת, ובה מלכה אחת, זכרים אחדים ואלפי פועלות. המלכה גדולה משאר הדבורים בכוורת: אורך גופה מגיע עד 2 ס”מ, ואילו של אורך גופן של הפועלות הוא עד 1.5 ס”מ. הפועלות הן בעלות עוקץ. גופם של הזכרים מגושם מזה של המלכה, והם חסרי עוקץ.

מבנה הכוורת של דבורי הדבש הוא תאים רבים, עשויים דונג וצורתם משושים מאורכים. בחלק מן התאים הדבורים מאחסנות דבש וגרגרי אבקה, שאספו מהפרחים, ואלה משמשים מזון לצעירים ולבוגרים. בתאים אחרים המלכה מטילה ביצים, ביצה אחת בכל תא, והצעירים (רימות) מתפתחים בתוכם.

במהלך חייה המלכה מטילה עשרות אלפי ביצים. הפועלות מטפלות ברימות הצעירות, מאכילות אותן באבקה ובדבש ושומרות על ניקיון הכוורת. כל רימה מתגלמת בתא שלה, ולאחר שהיא בוקעת מהגולם, היא עוזבת את התא ומתחילה להשתתף בפעילות שבכוורת.

הפועלות ממלאות תפקידים שונים במהלך חייהן: הצעירות ביותר מאווררות את הכוורת באמצעות נפנוף הכנפיים. בהמשך הן מטפלות בצעירים ומאכילות אותם, ואחר-כך הן לומדות לאסוף מזון מחוץ לכוורת.

התקשורת בין הדבורים מתבצעת באמצעות הפרשה של חומרים כימיים (פרומונים). חלק מהם מופרשים על-ידי המלכה (פרומון המלכה), ואחרים מופרשים על-ידי הפועלות (פרומון אזעקה, פרומון דרך).

הדבורים מתגוננות באמצעות עקיצה. לעוקץ שיניים, הפונות בכיוון הפוך לכיוון החוד. לכן, כשדבורה עוקצת, העוקץ נשאר תקוע בגופו של הנעקץ, וכשהיא מנסה לשלוף אותו, היא נפצעת ומתה.

אמנם דבורת הדבש תורבתה על-ידי האדם כבר לפני אלפי שנים, אבל יש גם דבורי בר. דבורי הבר בונות את הקן שלהן בתוך גזעי עצים חלולים או בנקיקי סלעים.

אנשים מסוימים אלרגיים לארס הדבורים, ועליהם להישמר מפני העקיצות, כי הארס עלול לסכן את חייהם.