סיפן התבואה Gladiolus italicus

החלק הראשון בשמו של הצמח סיפן התבואה בא לו מצורת עליו החדים והארוכים, שהם דמויי סיף (חרב). החלק השני של השם מרמז על כך שהוא גדל בשדות תבואה (או בשדות פתוחים). לפרחיו צבע ורוד זוהר, הנראה למרחקים. תקופת הפריחה שלו – בסוף האביב, כשרוב הצמחים מסיימים לפרוח – מבליטה אותו עוד יותר. הפקעת של הגיאופיט הזה מתרוקנת מדי שנה (פקעת חלוף), ופקעת חדשה נוצרת כשפרקים אחדים בבסיס הגבעול מתעבים בעת שהמזון נאגר בהם. לצמח יש דרכים נוספות להבטיח את קיומו בשנה הבאה: במקומות החיבור של העלים אל הגבעול יש ניצנים. חלק מן הניצנים האלה מתפתחים לצמחים חדשים, הניתקים מצמח האם (ריבוי וגטטיבי), ואחרים נותרים בקרקע רדומים עד לעונה הבאה. ויש לו עוד “פטנט”: פקעות, שאינן מתפתחות בעומק המתאים בקרקע, “נסחבות” במשך הזמן אל עומק הקרקע על-ידי שורשים מיוחדים. שורשים אלה צומחים לעומק, מתכווצים ומושכים עמם את הפקעות לעומק הקרקע. באביב כ-4 עלים מתפתחים מן הפקעת. עמוד התפרחת עולה ביניהם ונושא עד 12 פרחים, הערוכים רק בצד אחד שלו, כעין שיבולת חד-צדדית. לפרח 6 אונות לא שוות – האונה העליונה ארוכה יותר ורחבה יותר, כמעט נפרדת מן השאר.