נחליאלי זנבתן Motacilla cinerea

צילום התמונה: אייל ברטוב

הנחליאלי הזנַבתָן הוא ציפור שיר עדינה. על גבו נוצות בצבע כחול-אפור, בגחון ובחזה הנוצות לבנות, ואילו בבטן ובבסיס הזנב הנוצות צהובות.

בקיץ, עונת החיזור וגידול הצאצאים, צבעיו של הזכר עזים במיוחד: הנוצות על גחונו – שחורות, ועל בטנו – הצבע צהוב בוהק.

שמו של הנחליאלי הזנבתן ניתן לו בשל המקומות שהוא מעדיף לשהות בהם, ובשל מבנה גופו: הוא מעדיף לשהות במקומות לחים ובקרבת מים: על גדות נחלים, בשדות ובגינות מושקות; הזנב שלו ארוך במיוחד – עד 10 ס”מ (כמחצית מכל אורך גופו). בעת הליכה הוא מנענע את זנבו מעלה ומטה, בצורה ובקצב אופייניים.

הציפור ניזונה מזבובים ומחרקים קטנים, שהיא מוצאת בסביבה הלחה.

הנחליאלים מגיעים לישראל בעונת הסתיו, וחלק מהם חורפים אצלנו (נשארים כאן כל החורף). באביב הם נודדים צפונה, אל אתרי הקינון שלהם באירופה ובאסיה. אחרים רק חולפים דרכנו במסלול נדודיהם מאירופה ומאסיה אל נאות המדבר בסהרה, שם הם שוהים בעונת חורף, ובאביב – בדרכם חזרה צפונה.

הנחליאלים נודדים בלילה בלהקות גדולות – עד אלפי פרטים. למרות גופם הקטן והעדין, הם בעלי כושר תעופה מרשים: הם יכולים לעוף מרחק של מאות קילומטרים בלילה אחד!