יונת הסלע Columba livia

צילום התמונה: אייל ברטוב

יונת הסלע נמנית על משפחת היוניים. היא החשובה והידועה ביותר מכל העופות במשפחה זו. יש לה תפוצה רחבה בעולם. בישראל נפוצות מאוד יוני-הסלע בהרים ובמקומות סלעיים. במקומות אלה הן נחות ודוגרות ואולם את מזונן הן מחפשות בשדות ובנופים פתוחים. יונת הסלע חברותית וחיה בלהקות. יונת הסלע יכולה להרחיק עוף עד 750 ק”מ במהירות של 100 קמ”ש. היונים מקננות בנקרות, בחגווי הסלעים, בבורות, בבניינים וכיוב’. בעונת הקינון הזכר המחזר נוחת ליד הנקבה, מנפח את נוצות גופו וצווארו, מטה את מקורו, הומה ללא הרף וסובב סביבה. בעת החיזור מנקים בני הזוג את הנוצות זה לזו ומסדרים אותן. הזכר מאכיל את הנקבה, באופן שבו מאכילים גוזלים. זוהי “נשיקת היונים” שבעקבותיה נוצר הדימוי הלשוני “כזוג יונים”. עונת הקינון היא האביב והקיץ. בתקופה זו משלימה יונת הסלעים שניים עד שלושה מחזורי קינון. בכל מחזור קינון מטילה הנקבה רק שתי ביצים. הגוזלים הבוקעים הינם עיוורים וחלשים ומוגנים על ידי ההורים. בני הזוג משתתפים שניהם בדגירה ובהאכלת הגוזלים. הדגירה מתחילה מהטלת הביצה הראשונה ונמשכת 17-18 ימים. הזכר דוגר ברוב שעות היום והנקבה אחר הצהריים ובלילה. הגוזלים מתחילים לעוף כשהם בני שלושה שבועות וחצי ומגיעים לעצמאות כשבוע וחצי לאחר מכן. יונת הסלעים היא אם יונת הבית, והייתה מבעלי החיים הראשונים שבויתו. יונים בויתו לצרכי תקשורת, נוי ואכילה וכחיות מחמד. בין השאר מסייעת היונה בחקר כושר הניווט של עופות. תכונת הניווט של היונים נוצלה לטיפוח יוני דואר. במקומות שבהם הן מקננות בקבוצות גדולות, גורמות יונות הסלע לנזקים בשל הלשלשת החומצית שלהן. היונה מופיעה לראשונה בסיפור המבול שבו היא שבה לתיבת נוח עם עלה של זית במקורה. סיפור זה הפך אותה לסמל לשלום. בנצרות היונה היא סמל לרוח הקודש. באגדות היא נחשבת לעוף היחיד שהשטן לא יכול להתחפש אליו. באיסלאם זהו עוף קדוש, משום שהוא חביב על מוחמד. בתרבויות רבות היא מסמלת יופי, תום, אהבה, שלום ואמון.