דרבן Hystrix indica

נא לא להתבלבל – דרבן איננו קיפוד! אמנם לשניהם יש קוצים המשמשים להם להגנה – אך בזה הדמיון ביניהם נגמר! הקיפוד הוא קרובו של החדף, ואילו הדרבן קרוב יותר לחולדה ולסנאי.
בישראל הדרבן הוא הגדול במכרסמים: אורך גופו כ-67 ס”מ, משקלו כ-11.5 ק”ג, ואין הבדלים משמעותיים בין זכרים לנקבות.
לדרבן קוצים מסוגים שונים, וכולם גלגולים של שערות. בזנב – הקוצים קצרים וחלולים, לבנים, פתוחים בקצותיהם ומשמשים להשמעת קול: כאשר הדרבן נבהל, הוא מרטיט את זנבו במהירות, הקוצים מתחככים זה בזה ומפיקים קול מרתיע. על הגב שני סוגים של קוצים, שצבעם שחור ולבן לסירוגין: קוצים עבים, ארוכים וחדים, המשמשים להגנה, וקוצים ארוכים מהם, המשמשים לראווה, ומזדקרים כמניפה בשעת התרגשות.
ועוד תיקון של טעות נפוצה: הדרבן אינו “יורה” את קוציו! כאשר הדרבן אינו מצליח להתחמק מתוקפו בריצה, הוא עוצר בפתאומיות, זוקר את קוציו, מנתר לעבר התוקף ונועץ בו את קוציו. קוצי הדרבן עלולים לגרום לפצעים קשים ואפילו למוות. זאת, כנראה, הסיבה לכך שכאשר שני זכרים נלחמים זה בזה, הם נזהרים מלדקור זה את זה בקוציהם…
הדרבנים חיים במשפחות: הורים עם צאצאיהם. הנקבה ממליטה פעם או פעמיים בשנה, בדרך כלל: 2 גורים בהמלטה. שני ההורים משתתפים בטיפול בצאצאים.
הדרבנים ניזונים מבצלים, מפקעות ומקני שורש של צמחים גיאופיטים, שהם ומוציאים מהאדמה באמצעות חפירה. אולם הם אוהבים מאוד לאכול גם ירקות, פירות ואגוזים, ולכן הם מזיקים לחקלאות.