יציקת ברזל. יעקב דורצ'ין
יעקב דורצ’ין
מחסה, 2020
ברונזה
ג׳ 80 ס״מ × קוטר 4 מ׳
נדמה כי הפסל מחסה צמח בין העצים והצמחים כמתוך הקרקע עצמה. דורצ’ין יוצר צורה המזכירה שריד קדום או מבנה טבעי דוגמת גזע, סלע או קליפה שנקרעה מן האדמה, ובעצם ניתוקה מהאדמה היא יוצרת מקום, גם אם רגעי או מדומיין, של הגנה והתכנסות.
נעים להכיר: יעקב דורצ’ין הוא פסל, חתן פרס ישראל לאמנות פלסטית ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה. בשנות ה-80 ביסס דורצ’ין את מעמדו כאחד הפסלים הבולטים בישראל. עבודותיו מצויות באוספים ציבוריים ופרטיים רבים בישראל ובעולם, בין השאר באוספי מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב לאמנות. פסליו מוצבים במוסדות להשכלה גבוהה, במשכן הכנסת ובמרחב הציבורי ברחבי הארץ.
הדמייה. משה רואס
משה רואס
מרום, 2026
ברונזה
ג׳ 365 × ר׳ 160 × ע׳ 250 ס״מ
הפסל נוצר מיציקה של ענף דקל יחיד, ששוכפל והורכב מחדש למבנה אחד. חזרה, סיבוב והסטה של אותה היחידה יוצרים גוף בתנועה מתמדת, צומח, מתרומם, מתכופף ומתאזן.
נעים להכיר: משה רואס הוא פסל הפועל בתל אביב. עבודתו חוקרת מצבי שינוי והמרה דרך חומר, צורה ותהליכים של איזון וזיכרון חומרי. באמצעות פעולות של איסוף, יצירה והרכבה, הוא בוחן כיצד מגע, זמן ומקום נטמעים בתוך צורה חומרית. רואס משלב טכניקות מלאכה מסורתיות עם חומרים מצויים (found objects), ויוצר פסלים מופשטים המזכירים מבנים שלדיים, אורגניים ואדריכליים.
עבודתו נובעת מעיסוק מתמשך בחומריות ובאופן שבו חפצים נושאים עקבות של שימוש, היסטוריה וזיכרון תרבותי. רואס הוא בוגר שנקר והמדרשה לאמנות, ופיתח את עבודתו היצירתית באמצעות שהויות אמן ולימודים מתקדמים בישראל ובעולם. רואס מלמד הדפס ומנהל את סדנת ההדפס במוזיאון פתח תקווה לאמנות. בשנת 2026 זכה בפרס קשת לאמנות עכשווית. עבודותיו הוצגו במוזיאונים, גלריות ותערוכות בישראל ובעולם, והן נמצאות באוספים מוסדיים ופרטיים מרכזיים, ובהם אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות. רואס מיוצג על ידי גלריה זומר לאמנות עכשווית, תל אביב.
מאובן. עדן בָּנֶט
עדן בָּנֶט
מאובן דרך, 2026
הטבעת צמיג, חול, גבס פולימרי, סיבי פיברגלס.
פסלה של עדן בנט, “מאובן דרך”, מדמה במראהו מאובן או מאובנים. בפָּלֵאוֹנְטוֹלוֹגִיה, המדע החוקר חיים קדומים, בעיקר דרך חקר מאובנים, ישנו ענף העוסק ב”מאובני עקבות” – שרידים של מסלולי תנועה והטבעות שהותירו אחריהם יצורים חיים. בעוד שממצא נחשב למאובן רק אם גילו לפחות 10,000 שנה, הפסל “מאובן דרך” מנסה, באופן פרדוקסלי, באמצעות יציקת בטון של עקבת צמיג בחול, להפוך למאובן את הזרימה הבלתי נתפסת של “זמן אמת” רגעי.
הפסל מגלם רגע שאמור להיות חולף, אולי אפילו חסר חשיבות – תנועה מכנית מקרית מההווה. העבודה נעה בין אובייקט פיסולי לבין עקבה, ונמצאת על התווך שבין טבע לתשתית, בין כובד לקלילות, ובין פעולה יומיומית חולפת לניסיון לשמר, להנציח ולהותיר סימן.
נעים להכיר: עדן בנט משלבת פיסול, מיצב, צילום וציור, ועוסקת ביחסים שבין חומר, גוף, מרחב וזיכרון. באמצעות חקירה של תהליכי פירוק, בנייה והעתקה, היא בוחנת כיצד חומרים ודימויים נושאים עמם משמעויות אישיות ותרבותיות.
בנט היא אמנית רב–תחומית הפועלת בתל אביב–יפו. היא בוגרת המחלקה לאמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ובמסגרת לימודיה השתתפה בתוכנית חילופי סטודנטים ב־Slade School of Fine Art. היא מציגה בגלריות ובמוזיאונים בישראל ובחו”ל, וזכתה בפרסים רבים, ובהם פרס עידוד היצירה, מענק יצירה של קרן פלומס לאמנות, תוכנית שהות אמן של ארטפורט ועוד. עבודותיה נמצאות באוספים חשובים כגון אוסף שוקן, אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות, אוסף מוזיאון חיפה לאמנות ואוספים פרטיים.
ילדה ואיילה. דב פייגין
דב פייגין
ילדה ואיילה, 1944-5
ברונזה
ג׳ 150 × ר׳ 50 × א׳ 100 ס״מ
הפסל מציג דימוי של ילדה המציעה אוכל לאיילה. הילדה והאיילה מנהלות דיאלוג ללא מלים, ושפת הגוף הנינוחה של שתיהן מספרת על הקשר ביניהן. פניה של האיילה מופנים אל כף ידה המושטת של הדמות. הפסל שייך ליצירתו המוקדמת של פייגין.
נעים להכיר: דב פייגין היה פסל ישראלי יליד רוסיה. ב-1927 עלה לארץ ישראל והצטרף לקיבוץ אפיקים, משם יצא ללימודי פיסול בפריז. עם שובו לארץ הצטרף פייגין לאגודת הציירים והפסלים בישראל והציג בתערוכות רבות.
עבודתו המוקדמת של פייגין מושפעת מן האמנות הכנענית, ובמקביל מאמנות מודרנית; לימים עבר מיצירה של אמנות פיגורטיבית לאמנות מופשטת. פייגין היה מחברי קבוצת “אופקים חדשים”, קבוצת אמנים שפעלה בישראל בשנותיה הראשונות וביקשה לעודד את השפעת האמנות הבין-לאומית על האמנות החזותית בישראל.
שיש, אבן גיר. זוהר גוטסמן
זוהר גוטסמן
טיכה פורטונה של החורבות, 2025
שיש ,אבן גיר, צמחייה
ג’ 32 × ר’ 40 × ע’ 27 ס”מ
דמותה של טיכה פורטונה, אלת הגורל והמזל הטוב במיתולוגיה היוונית והרומית, יושבת על גל חורבות, הנדמות לשרידיה של עיר ותרבותה. כתרה, כדור העולם והמשוט – סמלים של שלטון, שליטה והיכולת להטות את מהלך הגורל – שמוטים לרגליה. דמותה של האלה, המזוהה עם כוחו השרירותי והבלתי צפוי של המזל, מופיעה כאן ברגע של קריסה: הסמלים המייצגים את סמכותה ואת שליטתה בעולם איבדו את מעמדם ומוטלים למרגלותיה. כך נהפך הדימוי הקלאסי של פורטונה להתבוננות אירונית על ארעיותם של כוח, שלטון ותרבות, ועל האפשרות שגם הסדרים שנדמים יציבים ומפוארים ביותר נתונים בסופו של דבר לחסדי הגורל.
השליט הקטן,. זוהר גוטסמן
השליט הקטן, 2021
ג’סמונייט, זהב, שיש, צמחייה
ג’: 52 ס”מ × ר’: 22 ס”מ × ע’: 14ס”מ
פסלו של זוהר גוטסמן מציג שליט הרוכב על סוסו, בדומה לדימוי המוכר מז׳אנר פסלי הרוכבים המונומנטליים המוצבים בכיכרות ובאתרים ציבוריים ברחבי אירופה. לאורך ההיסטוריה שימש פסל הרוכב אמצעי להאדרת כוח, סמכות, גבורה וניצחון, וליצירת דימוי אידיאלי של המנהיג במרחב הציבורי. אצל גוטסמן, לעומת זאת, המונומנט עבר הקטנה, המערערת את ההילה ואת תחושת העוצמה המזוהות עמו. קנה המידה המכווץ הופך את דימוי השליט כמעט לאובייקט זעיר ואנקדוטלי, ומייצר פער בין היומרה של הדימוי לבין ממדיו בפועל. כך נהפכת האנדרטה ממחווה של הערצה לאובייקט שיש בו מידה של הגחכה וסרקזם.
נעים להכיר: זוהר גוטסמן הוא פסל, בוגר המחלקה לאמנות בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים ובעל תואר ראשון בארכיאולוגיה ותולדות האמנות מאוניברסיטת בן גוריון. התמחה בטכניקות פיסול מסורתיות בשיש בקררה, איטליה.
עבודותיו של גוטסמן הוצגו בתערוכות רבות במוזיאונים, גלריות ובמרחב הציבורי בישראל ובעולם. הוא זכה בפרסים ומענקים שונים, בין השאר פרס אמן צעיר מטעם משרד התרבות והספורט, מלגה מטעם קרן אמריקה–ישראל, קרן אאוטסט לאמנות עכשווית (2022/2017), מענק מפעל הפיס (2022/2018/2017) וקרן ליוצרים עצמאיים. גוטסמן מרצה במחלקה לאמנות בבצלאל ובבית הספר לאמנות רב–תחומית בשנקר.
יש לך שאלה? נשמח לעזור
אולי יעניין אותך גם...
קיימות
גינון מושך פרפרים
המונח טביעת כף הרגל האקולוגית קורם עור וגידים בחלק המערבי של מרכז המבקרים. תא גינון גדול בצורה של כף רגל מונח במרכז המתחם, העקב פונה לצפון, הבוהן וארבע אצבעות, כיחידה אחת – לדרום.
נגישות בשטח
איפה אוכלים
לאכול כאן
להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.