צוצלת

הצוצלת היא אחד מסוגי התור ממשפחת היוניים. היא נפוצה מצפון אפריקה ועד לדרום אירופה. מקום מחייתה הראשוני היה בנופים של שיחים קוצניים ושל עצים דלילים, לאורך נהרות וליד מקורות מים קבועים. כיום היא שוכנת גם במקומות יישוב של האדם.
ראשה קטן, מקורה קצר, וזנבה ארוך יחסית, היא ניזונה בעיקר מזרעים, ופעילותה יומית בלבד. קל לזהות את הצוצלת לפי טפיחת כנפיה בזמן תעופה.
המיית הצוצלת היא מהקולות המוכרים בארץ. קולות המייתה נישאים בימי הקיץ מאור ראשון ונמשכים מרבית שעות היממה. אלה בעיקר קולות החיזור של הזכר לזוגתו. ואכן, הצוצלות חיות לרוב בזוגות, אך מחוץ לעונת הקינון הן עשויות להתלהק, במיוחד במקומות שופעי מזון, ואז הן לנות בעצים שופעי עלווה.
הצוצלות מקננות רוב חודשי השנה – בעצים, בשיחים ובמבנים. לקראת הקינון הזכר מרבה לעוף במעופי ראווה, המסמלים חיזור והכרזה על טריטוריה. מעוף הכלולות הזה נעשה בחתירה למעלה וגלישה למטה.
בכל הטלה יש בדרך כלל 2 ביצים. על-פי-רוב הצוצלת דוגרת בעצים ובשיחים, אולם בארץ היא דוגרת במבנים של בני-אדם. הדגירה מתחילה עם הטלת הביצה הראשונה אבל רק עם הטלת הביצה השנייה היא נעשית ברציפות.
לאחר 14 ימי דגירה הגוזלים בוקעים. הם עוזבים את הקן בגיל 16-15 יום, אם כי הם מסוגלים לעוף רק בהיותם בני 19 יום.
פרטים רבים של קרציות היונים נטפלים אל הצוצלות. אלה הם טפילים מוצצי דם וגורמים לגירוד קשה, העלולים לחדור למגוריו של האדם, לאחר שהגוזלים פורחים מקן סמוך.

אולי יעניין אותך גם...

קיימות

אדם. קהילה. סביבה.

פעילות ענפה מתקיימת ברמת הנדיב סביב האדם וחיבורו לטבע ולסביבה.
הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בגינון הטיפולי, בחינוך לקיימות של הדור הצעירו אירועים המתחשבים בסביבה ותורמים לרווחה ובריאות הקהל.

למידע נוסף >>

לגלות את המקום

מערת הקבר

שעריה של רמת הנדיב נפתחו לראשונה באביב 1954, ביום בו הובאו הברון אדמונד דה רוטשילד ורעייתו אדלאייד למנוחת עולמים במערת הקבר אשר בלב הגנים.

למידע נוסף >>

איפה אוכלים

לאכול כאן

להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.

למידע נוסף >>