בז אדום

הבז האדום הוא עוף דורס ממשפחת הבזיים והוא הקטן בעופות הדורסים בישראל – משקלו 160 גרם בלבד. הוא מצטיין בצבעיו היפים: ראש ועורף אפורים-כחלחלים, צבע חום-ערמוני בשאר חלקי הגוף העליונים ובבסיס המקור, רגליים ועפעפיים צהובים. הבז האדום נמצא בסכנת הכחדה עולמית, לאחר שאוכלוסייתו הידלדלה בצורה מדאיגה. בישראל ירד מספרו מכ- 3000 זוגות מקננים לכ- 400 בלבד. בניגוד למרבית העופות הדורסים הנודדים, החולפים על פני ישראל או חורפים בה בדרכם מאירופה דרומה, הבז האדום בוחר לעצמו נתיב נדידה שונה. במרבית חודשי השנה הוא שוהה באפריקה ומגיע אלינו בסביבות פברואר, על-מנת לגדל כאן את גוזליו. תחילה מגיעים הזכרים המאתרים מקום קינון מתאים, ואחר כך מצטרפות הנקבות. החודשים מרץ-אפריל מוקדשים לחיזור ולהזדווגות, ובסופם מטילות הנקבות 3-5 ביצים באתר הקינון, ודוגרות עליהן נמשך 28 יום. הגוזלים בוקעים בסוף חודש מאי, שוהים בקן כחודש, עד שהם מתחזקים דיים לקראת המסע הארוך חזרה לאפריקה. ייחודו של הבז האדום בכך, שהוא נוטה לקנן במושבות באזורים הנמצאים בקירבת ובתוך מקומות יישוב. הוא מעדיף לקנן בגגות רעפים ובסדקים במבנים. בישראל, כ- 60% מהבזים האדומים מקננים בשני ריכוזים עיקריים: ביישובי מועצת אלונה (אזור רמת הנדיב) ובירושלים. הבז האדום שומר אמונים לאתרי הקינון שלו, וחוזר עליהם בכל שנה ובאותו זמן. הבז האדום ניזון מחרקים שהוא צד בשטחים פתוחים (שדות, גנים ציבוריים) ומעדיף בעיקר צרצרים, חרגולים וחיפושיות. לבז האדום עיניים חדות, מקור מחודד וציפורניים שלופות. כל אלה מאפשרים לו לאתר טרף ולצוד אותו בקלות.

אולי יעניין אותך גם...

קיימות

גינון טיפולי ברמת הנדיב

במחקרים רבים מוצג הקשר בין סביבה ירוקה, טבע או גנים פורחים ובין תחושות של רוגע ושלווה, הנאה וחיוניות. חובבי גינון מעידים על יתרונות העבודה בגינה ועל התועלת שהם מפיקים מכך: עיסוק מרגיע ומהנה, מעורר חושים, מפעיל שרירים ומאפשר ביטוי יצירתי המניב פירות, תרתי משמע.

למידע נוסף >>

נגישות בשטח

מסלולים מונגשים
למידע נוסף >>

לאכול כאן

לאכול כאן

להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.

למידע נוסף >>