• כיבוי כלי נגישות
  • הצהרת נגישות

    הצהרת נגישות

    הסדרי הנגישות ברמת הנדיב

    רמת הנדיב פועלת רבות להנגיש את שירותיה לציבור האנשים עם מוגבלות במטרה להעניק חווית ביקור העונה לצרכיו הייחודיים. במסגרת החוק, פועלת רכזת נגישות הגב' תמי ציגלר. במידה ונתקלתם בבקשות מיוחדות בנושא נגישות נשמח אם תפנו אלינו באחת מהדרכים הבאות:
    טלפון: 04-6298127  נייד 052-6901144
    פקס: 04-6399117
    בדואר אלקטרוני: tami@ramathanadiv.org.il

    חניית נכים:
    קיימות חניות נכים מסודרות בחניון הראשי ובחניון המשני.

    שירותי נכים:
    בכל המתחמים בהם קיימים שירותים לקהל הרחב קיימים גם שירותי נכים מוסדרים.

    עזרים לכבדי שמיעה:
    בחנות המידע קיים מכשיר עזר לכבדי שמיעה.

  • C C C
  • ניווט ע"י מקלדת
    ניתן לעבור בין רכיבי העמוד באמצעות כפתור ה-"TAB", הפעלה של לחצן או קישור אפשרית בלחיצה על "Enter", חזרה לרכיב הקודם תתבצע בלחיצה על צירוף המקשים "SHIFT" ו-"TAB".

עדר העזים ברמת הנדיב

עז

ברמת הנדיב שטח של כ-4700 דונם של חורש טבעי בדרגות התפתחות שונות, כמו גם מספר חורשות נטועות.  במהלך ההיסטוריה, גידול הצאן באזורנו היווה מרכיב חשוב בכלכלת האדם ובהזנתו (בשר, חלב, עור, וצמר) ואזורי החורש שימשו כשטחי מרעה לעזים, כפי הנראה בגלל ערכם השולי לענפי החקלאות האחרים ויכולתם לספק מקור מרעה ירוק במשך כל השנה.  אין ספק שאזור אגן הים-התיכון מתאים מאוד לגידול עזים כשם שהוא מתאים לגידול חיטה, שעורה, גפן ותאנה. ראיה לכך טמונה בעובדה שגידולים אלו הנם בני-קיימא באזורינו מזה אלפי שנים על אף ההתפתחויות החקלאיות-טכנולוגיות הרבות.
מבין חיות המקנה באזורינו (פרות, כבשים, עזים) מנצלות העזים את השיחים המעוצים בצורה הטובה ביותר . העזים מנצלות בעיקר צמחיה מעוצה תוך ליחוך העלים וקצות הענפים (browsing) לעומת פרות וכבשים הרועות בעיקר על צומח עשבוני
(grazing). כמו כן יכולות העזים לשרוד ולייצר בתנאים קשים יותר מאשר הבקר והכבשים.
ממשק אקסטנסיבי, בו ההסתמכות על מרעה כמזון בלעדי או עיקרי לבע"ח יצרני, עלול לגרום לניצול עודף של כר המרעה ולרעיית יתר שעלולה להוביל לפגיעה נופית וביולוגית לצומח. מסיבות אלו ואחרות הואשמו העזים כגורמות נזק קיצוני לשיחי החורש. בשנת 1950 אף חוקק בארץ "חוק הגנת הצומח-נזקי עזים" האוסר על רעיית עזים בשטח שאינו בחזקת בעליהן, ומגביל את מספרן גם בשטח שבבעלות בעל העזים. אך, יש החולקים על העובדה שבכוחה של רעייה בשטחי החורש לחסל את הצומח באופן קיצוני כל כך. אחד ההסברים לכך הוא העובדה ששיחי החורש עברו אלפי שנות רעייה והפרעות מסוגים שונים שגרמו להתפתחות צומח בעל מנגנוני התאמה למצבים אלו. במצב בו העדר מנוהל בצורה לא נכונה קימת אפשרות לפגיעה קשה בצומח אך אין ביכולתה של העז לבדה להרוס את הצומח הטבעי ללא עזרת האדם. חשוב לציין שרעיית יתר מהווה רק חלק ממכלול גורמים העלולים להשפיע באופן קיצוני על נוף הצומח, כמו כריתה, שריפה, ברוא שטחים לחקלאות, וכד'.
עם התפתחות החקלאות האינטנסיבית ננטשו שטחי חורש רבים לטובת שטחים נוחים יותר לעיבוד בכלים מכאניים. כך למשל, הפסקת העיבוד וירידה במספר העזים הרועות בכרמל בין שנות ה- 50 לשנות ה- 70, גרמה להתפתחות עומדים מפותחים של חורש. התפתחות צמחיה שיחית סבוכה אשר גורמת ל"סגירת" החורש ומובילה למצב בו הצומח השיחי העמיד יחסית לרעייה, התפשט בצורה בלתי מבוקרת. מצב קיצוני זה הביא לתוצאות נלוות. ביניהן, התפשטות שריפות (כתוצאה מביומסה צמחית גבוהה המצויה בשטח); חסימת השטח בפני מטיילים ונופשים; ירידה במספר מיני הצומח ומיני בעלי החיים הניזונים מצומח עשבוני וירידה במספר מיני הגאופיטים. בכדי לשמר את חברות הצומח באזורים הים-תיכונים, יש לשמור על משטר ההפרעות ועל אופיין של ההפרעות תחתן התפתחו חברות צומח אלה. ההכרה כי לרעיית עזים יש חלק חשוב בממשק של טיפול וניהול שטחי חורש, החלה רווחת בשנים האחרונות.
ממשק רעייה בשטחי חורש יכול לשרת שתי מטרות, האחת של בעל העדר אשר המרעה מספק מקור מזון לבהמותיו, והשנייה, מטרה ציבורית הנוגעת בטיפוח ושימור החורש.  בכדי לנהל ממשק בו יושגו שתי המטרות הנ"ל בצורה אופטימלית יש צורך בפיתוח כלים המאפשרים לאמוד את איכות המרעה מבחינה תזונתית וכן ללמוד על דפוסי האכילה של העזים במרעה. פיתוח כלים המאפשרים לימוד מעמיק של מרכיבים אלו יוכל לעזור בניהול ממשק אופטימאלי שישפר את כלכליותם של עדרי עזים במרעה בחורש הים-תיכוני (החלטות לגבי תוספות מזון, ניוד העדר וכו') וכן בשימור וניהול מבוקר של שטחי החורש הנפגעים עקב מחסור ברעיה (קביעת לחצי רעייה למטרות השונות).
עדר העיזים ברמת הנדיב משמש על מנת לפתח כלי מחקר-ממשק מסוג זה בגריגה של רמת הנדיב.  העדר הוקם בשנת 2002 כאשר המחקר הראשון לו שימשו העיזים עסק ביכולת ללמוד על הרגלי הרעייה של העיזים. בעבודה זו פותחה שיטה המאפשרת ללמוד מה הרכב המזון הנאסף ע"י העז בזמן השהייה שלה במרעה. השיטה מתבססת על איסוף גללי העז והקרנת אור בטווח התת-אדום הקרוב
(Near Infra-Red) על הגללים. מאחר ובטווח זה ניתן לקבל בליעת אור שונה מקשרים כימיים שונים בחומר אורגני (גללי עיזים למשל) נימצא שכאשר העז אוכלת מזון שונה מתקבל בליעת אור באורכי גל שונים.   מחקר זה פורסם בעיתונות המדעית והוצג במספר כנסים של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO).  המחקר נמשך ברמת הנדיב והוחלט להשתמש בשיטה זו על מנת להשוות את דפוסי האכילה של עיזים מגזעים שונים ובכך למצוא מי מבין הגזעים המגודלים באזורינו מתאים יותר לשמש ככלי לפתיחת החורש.  העדר גדל וניקנו עיזים משלושה גזעים. העז הדמשקאית (הנקראת גם "שאמית"), זוהי עז בעלת מבנה גוף גדול, תנובת חלב בינונית ומקורה באזור סוריה וקפריסין. עז הממבר (הנקראת גם "העז השחורה", "באלדית", "העז הבדואית") בעלת מבנה גוף קטן, תנובת חלב נמוכה, עמידה בתנאים קשים, מקורה במזרח התיכון. העז הבורית שמקורה בדרום-אפריקה ומשמשת לייצור בשר. במהלכו של מחקר זה בוצעו תצפיות ונאספו דוגמאות של גללים מעיזים מהגזעים השונים במגוון שטחי מרעה ברמת הנדיב, במספר עונות. דפוסי האכילה של העיזים תועדו והתקבלה תמונה ברורה יותר על הרגלי האכילה של כל גזע כמו גם על השינויים בצריכת המזון בעונות השונות.  הוחלט לנסות ולקבוע מי מבין הגזעים השונים מתאים יותר לשמש ככלי ממשקי בשטחי החורש.  המדד להתאמה זו היה צריכת צמחים בעייתיים המתפשטים בשטח, אינם נאכלים ע"י חיות משק אחרות ואשר עתירים בטאנינים. טאנינים הנם חומרים משניים בצמחים אשר גורמים לטעם מר, לבחילה ולפגיעה בעיכול המזון.  ברמת הנדיב נמצא צמח מאוד נפוץ בעל שלוש התכונות האלה הקרוי אלת-מסטיק (Pistacia lentiscus) והוחלט להשתמש בו כצמח מודל לעניין זה.  בצמח זה כ-22% טאנינים, לעומת צמח נפוץ אחר, בר-זית בינוני אשר לו כ-3% טאנינים בלבד. לכן הוחלט לחפש מי מבין שלושת גזעי העיזים צורך את הכמות הגבוהה ביותר של אלת-המסטיק במהלך השהייה במרעה.  נמצא שהעיזים הדמשקאיות צורכות את הכמות הגבוהה ביותר של צמח זה בעוד עיזי הממבר והעיזים הבוריות צורכות כמויות נמוכות בהרבה מאלת- המסטיק. נמצאו גם הבדלים בין צריכת אלת-המסטיק בעונות השונות כאשר הכמות המירבית נצרכה בסתיו.  כיום נמשך המחקר ברמת הנדיב אך העדר משמש גם ככלי ממשקי לטיפול בחורש. המחקר עוסק בניסיון להבין מהם הגורמים אשר יוצרים את השינוי בהעדפות המזון בין הגזעים השונים. האם ההבדלים הם גנטיים-פיסיולוגיים או שהם תוצאה של לימוד של הגדי מאימו וכך מדור לדור. מחקרים אלה מתבצעים בשיתוף עם חוקרים ממכון וולקני והאוניברסיטה העברית.  במישור הממשקי, תוכננה תכנית רעייה שנתית אשר מבוססת על מידע שנאסף במהלך שנות המחקר ומאפשרת לנייד את עדר העיזים בשטח הפארק על פי צרכים ממשקיים באזורים שונים בעונות השונות ועל פי צרכים ספציפיים לכל אזור.  חשוב לציין שלא כל אזור הפארק פתוח לרעייה ומתבצע ניטור שוטף של השפעות הרעייה על נוף הצומח באזורי הרעייה.  כמו כן משמש עדר העיזים לצורך חשיפת תלמידי בתי-הספר לתחום זה וע"י שיתוף פעולה עם מחלקת החינוך של רמת הנדיב מגיעים תלמידים מבתי ספר ברחבי הארץ ומבצעים תצפיות ומעקבים אחר הרגלי הרעייה של העיזים והשפעתן על הצומח. חלק מהתלמידים מבצעים זאת כעבודות ביוטופ, אקוטופ או עבודות גמר במסגרת מערכת החינוך הפורמאלית.  

ד"ר צח גלסר

 

מידע שימושי

Opening Hours

ימים א' - ה': 08:00 - 16:00
ימי ו': 08:00 - 14:00
שבתות: 08:00 - 16:00

Contact Us

רמת הנדיב
ת"ד 325 זכרון יעקב 3095202
טלפון: 04-6298111
פקס: 04-6293231
info@ramathanadiv.org.il

Directions

הכניסה לרמת הנדיב נמצאת בין זיכרון יעקב לבנימינה, על כביש 652. השילוט מפנה מערבה אל רמת הנדיב.

היו הראשונים לדעת!

דיוור רמת הנדיב נשלח אחת לחודש, ומעדכן על הנעשה במקום, על האירועים, הכנסים ועוד.
היו הראשונים לדעת!
הרשמו עכשיו לניוזלטר של רמת הנדיב ותוכלו להתעדכן על הנעשה במקום
ביטול