• כיבוי כלי נגישות
  • הצהרת נגישות

    הצהרת נגישות

    הסדרי הנגישות ברמת הנדיב

    רמת הנדיב פועלת רבות להנגיש את שירותיה לציבור האנשים עם מוגבלות במטרה להעניק חווית ביקור העונה לצרכיו הייחודיים. במסגרת החוק, פועלת רכזת נגישות הגב' תמי ציגלר. במידה ונתקלתם בבקשות מיוחדות בנושא נגישות נשמח אם תפנו אלינו באחת מהדרכים הבאות:
    טלפון: 04-6298127  נייד 052-6901144
    פקס: 04-6399117
    בדואר אלקטרוני: tami@ramathanadiv.org.il

    חניית נכים:
    קיימות חניות נכים מסודרות בחניון הראשי ובחניון המשני.

    שירותי נכים:
    בכל המתחמים בהם קיימים שירותים לקהל הרחב קיימים גם שירותי נכים מוסדרים.

    עזרים לכבדי שמיעה:
    בחנות המידע קיים מכשיר עזר לכבדי שמיעה.

  • C C C
  • ניווט ע"י מקלדת
    ניתן לעבור בין רכיבי העמוד באמצעות כפתור ה-"TAB", הפעלה של לחצן או קישור אפשרית בלחיצה על "Enter", חזרה לרכיב הקודם תתבצע בלחיצה על צירוף המקשים "SHIFT" ו-"TAB".

השפעת הטמפרטורות על קביעת הזוויג ודפוסי פעילות שנתיים, העדפות בתי גידול וניצול שטחי המחייה.

צב שאל שיריונו מוצמד מד טמפרטורה
מאי ברנהיים
"גלגל החיים" של המין Testudo graeca בישראל: השפעת הטמפרטורות על קביעת הזוויג ודפוסי פעילות שנתיים, העדפות בתי גידול וניצול שטחי המחייה.
 
 
זוחלים הם אחת הקבוצות הרגישות ביותר לאבדן מינים כתוצאה משינויים סביבתיים מעשי ידי אדם כמו שינויי אקלים. ישנן ראיות מוצקות להשפעות ההתחממות הגלובלית על הביולוגיה של מינים מקבוצות שונות  כמו שינויים בגבולות התפוצה, מעבר לקווי רוחב גבוהים יותר, ושינויים פנולוגיים, כמו לדוגמא הקדמת זמני הנדידה של ציפורים באביב. שינויי האקלים עשויים להשפיע במיוחד על מיני זוחלים עם מנגנון הTSD  (Temperature-dependent Sex Determination) בו יחס הזוויגים מושפע בתקופת השליש השני של ההתפתחות העוברית מטמפרטורת ההדגרה של הביצים. אפיון בתי הגידול המועדפים למחייה על ידי הזוחלים, ואיך הטמפרטורה משפיעה על זוויג האבקועים תתרום רבות לניהול ממשקים של אוכלוסיות תחת תרחשי שינויים אקלימיים. צבי יבשה רגישים במיוחד לשינויים בטמפרטורת הסביבה עקב יכולות נדידה (פיזור) נמוכות, קיטוע בתי הגידול, ועקב כך שרוב המינים  נמצאים כבר תחת סכנת הכחדה. בצב היבשה המצוי , Testudo graeca, מנגנון קביעת הזוויג תלוי בטמפרטורת ההדגרה (TSD). תחום תפוצתו סובב את מדינות הים התיכון באופן לא רציף עם שלוחה בצד המזרחי עד איראן. עונת החיזורים וההזדווגויות חלה בין מרץ לאפריל, ואילו ההטלות מתרחשות מאוחר יותר בין סוף אפריל ליוני. משך ההדגרה הינו כשלושה חודשים, והאבקועים (צבים צעירים) בוקעים בין אוגוסט לספטמבר. כיום אין מידע משטחים טבעיים בישראל על אתרי ההטלה של הנקבות, ובנוסף כמעט ולא קיים מידע על דפוסי הפעילות והעדפת שטחי המחייה של המין בארץ. מטרות המחקר היו לזהות בקרב צבים בוגרים את דפוסי הפעילות השנתיים, שטחי המחייה, מיקרו בתי הגידול המועדפים למחייה ותנאים ביוטיים המשפיעים על תפוצת המין ברמת הנדיב. בנוסף, ללמוד את השפעות טמפרטורת ההדגרה על קביעת הזוויג במין T. graeca  בישראל, והשפעות מיקום הקנים ומשטר הטמפרטורות בהם על שרידות האבקועים. לבסוף, לזהות דפוסי התנהגות של זכרים ונקבות שקשורים ביכולת ההתהפכות של צבים ככלי להבחנה בין הזוויגים. המחקר התקיים בשני אתרים: במכללת אורנים בקריית טבעון, שם נערכו ניסוי הדגרת ביצים של המין T. graeca וניסויי התנהגות בקרב אבקועים, ובפארק רמת הנדיב שם סקרתי וסימנתי 181 פרטים ומשדרתי 18 צבים בוגרים. מודלי MaxEnt נערכו בכדי לחזות את תפוצת הפרטים ממין זה בשטח המחקר. התוצאות מראות שבין ינואר לאפריל 2014 שני הזוויגים נמצאים בשיא הפעילות כולל חיזורים והזדווגויות. הזכרים מקדימים את הנקבות בהורדת הפעילות החלה במאי 2014 ועד אוקטובר, ואילו הנקבות מורידות פעילות החל מיוני. מחקר זה מתאר לראשונה הפסקת פעילות ממושכת (שנעה בין שבועות לחודשים) בעונות הקיץ ותחילת והסתיו של מין זה בישראל. המודלים לחיזוי התפוצה של מין זה חשפו שהצבים מעדיפים בתי גידול הטרוגניים במבנה וצפיפות צומח (לדוגמא שטחים עם שיחים מפוזרים, בני שיח, כתמים חשופים ועצים בודדים) שמאפשרים גישה לשטחים פתוחים לצורכי פעולות שקשורות לתרמורגולוצייה ולשטחים סגורים לצורך הסתתרות ומנוחה. המין אינו מראה טריטוריאליות, שטחי המחייה של זכרים ונקבות חופפים ואין הבדל מובהק בגדלם בין הזוויגים. גודל שטח המחיה הממוצע עבור נקבות הינו10383± 1517.38  מ"ר ועבור זכרים 14897.31± 2998.05  מ"ר. הצבים מופיעים באופן לא אקראי על קרקע מסוג רנדזינה כהה, ובדרך כלל הם ימצאו בשולי שיחים לצורכי פעילות של תרמורגולצייה, שינה, מנוחה והזדווגות. מיקרו בית גידול זה כנראה מספק להם תנאי אקלים יציבים באופן יחסי לסביבה. שישים ושישה ביצים מעשרים תטולות חולקו באופן שווה להדגרה בשני אינקובטורים בעלי טמפרטורה קבועה: 29.1±0.1°C ('טמפרטורה נמוכה') ו 31.8±0.1°C ('טמפרטורה גבוהה'). הזוויג של עשרה פרטים מתוך שמונה עשרה שבקעו מהאינקובטור בטמפרטורה גבוהה ושל שישה עשר פרטים מתוך עשרים ואחת שבקעו מהאינקובטור בטמפרטורה נמוכה זוהו בהצלחה בלפרוסקופייה (הליך שאינו דורש להמית את הפרטים, בו אנדוסקופ מוחדר לחלל הבטן לצורך זיהוי הגונדות: שחלות או אשכים). נמצא שקביעת הזוויג במין T. graeca בישראל הינה במנגנון ה TSD(Ia) . טמפרטורת הדגרה מעל ל pivotal point - 30.5° (בה יחס הזוויגים 1:1) מובילה באופן מובהק להתפתחות נקבות, ומתחת לטמפרטורה זו להתפתחות זכרים באופן מובהק. בניסוי משלים שבדק את השפעת הטמפרטורות על שרידות העוברים בתנאים טבעיים הוכנסו לשטח מגודר טבעי למחצה במרץ 2014 ארבעה זכרים וחמש נקבות. הקרקע הכהה כוסתה בשכבה של חול בהיר כדי שניתן יהיה לזהות על פני הקרקע עדויות לבניית קנים (הקרקע הכהה הופיעה על פני המשטח הבהיר). הנקבות חפרו חמישה קנים מסוף אפריל ועד תחילת יוני. כל הקנים הוטלו תחת מחסה טבעי, כמו סלע, או מלאכותי (מבנה רשת מוצל). תשעה אבקועים בקעו בסה"כ מכל חמשת הקנים לאחר תקופת הדגרה שנעה בין 84- 125 ימים.  נמצא שבקנים הללו היה מנעד טמפרטורות שהאמיר באופן משמעותי מעל ל pivotal point מבלי לפגוע בשרידות העוברים. טמפרטורות קרקע גבוהות מ 50°C שנצפו בקני ביקורת סמוכים ללא ביצים, אך לא בקנים עצמם, מצביעים על כך שייתכן שהנקבות בוחרות באופן ספציפי ומדויק את מיקום הטלת הביצים בכדי להבטיח תנאי הדגרה אופטימליים. השפעת תנודתיות הטמפרטורה בקנים טבעיים על קביעת הזוויג במין זה טרם התגלתה, בעיקר בגלל חסר בשיטות אמינות ויעילות לזיהוי הזוויג בקרב אבקועים בתנאי שדה. על אף כל זאת, מחקר זה מראה את הפוטנציאל בשימוש בשיטות התנהגותיות בכדי להבחין בין הזוויגים כגון מדידת תנועות הגפיים והראש כאשר הצבים הפוכים על השריון הגבי שלהם. בקרב אבקועים נמצא שמספר תנועות הראש שונה באופן מובהק בין זכרים לנקבות. מחקר זה אומנם לא עסק באופן ישיר עם הסכנות של תהליכי התחממות גלובלית על T. graeca בישראל, אך הוא מראה את הרגישות של מנגנון קביעת הזוויג לטמפרטורות ההדגרה, ושתחת מגמת עלייה רציפה, טמפרטורות הסביבה יכולות להוות סכנה לבריאות האוכלוסיות ממין זה.
 
תיזה למוסמך בהנחיית ד"ר אורי שיינס, אוניברסיטת חיפה
 

מידע שימושי

Opening Hours

ימים א' - ה': 08:00 - 16:00
ימי ו': 08:00 - 14:00
שבתות: 08:00 - 16:00

Contact Us

רמת הנדיב
ת"ד 325 זכרון יעקב 3095202
טלפון: 04-6298111
פקס: 04-6293231
info@ramathanadiv.org.il

Directions

הכניסה לרמת הנדיב נמצאת בין זיכרון יעקב לבנימינה, על כביש 652. השילוט מפנה מערבה אל רמת הנדיב.

היו הראשונים לדעת!

דיוור רמת הנדיב נשלח אחת לחודש, ומעדכן על הנעשה במקום, על האירועים, הכנסים ועוד.
היו הראשונים לדעת!
הרשמו עכשיו לניוזלטר של רמת הנדיב ותוכלו להתעדכן על הנעשה במקום
ביטול