פרוטוקול הניטור:
א. קצב צימוח עצים ושיחים – מדידת התארכות ענפים
את קצב צימוח העצים והשיחים מעריכים ע”י מדידת התארכות ענפים במהלך השנה. עונת הצימוח של רוב מיני הצומח בארץ נמשכת מתחילת החורף עד סוף האביב. כאשר מתבוננים בענפים מקרוב, במהלך עונת הצימוח, ניתן להבחין בחלק הצעיר והחדש של הענף – יש לו גוון ירוק-אדמדם. לחלק הבוגר יותר של הענף יש גוון חום-אפור.
בוחרים חמישה עצים ו/או שיחים אופייניים לאזור הניטור. מסמנים את הצמחים שנבחרו בסרט סימון צבעוני, עליו רושמים את מספר הצמח (מ- 1 עד 5)
מאפיינים כל אחד מהצמחים ע”פ המדדים המפורטים בטופס אפיון הצומח.
בוחרים באקראי חמישה ענפים הממוקמים בגובה דומה בהיקף הצמח. מסמנים את הענפים בסרט סימון צבעוני, ורושמים עליו מספר (מ- 1 עד 5). אם מבחינים בחלק צעיר של הענף, מודדים בסרגל את אורך הקטע הצעיר מבסיס הענף עד לקצהו. ממלאים את הפרטים בטופס ניטור צימוח עצים ושיחים. אם עדיין לא מבחינים בהתארכות ענפים, מחכים ובודקים שוב במועד הניטור הבא בשטח.
ב. ייצור נשר – מדידה של כמות והרכב הנשר
את נשר הצומח אוספים באמצעות “מלכודות” נשר, המונחות על הקרקע מתחת לחופת השיחים/העצים, ואוספות את הנשר באופן רציף במהלך השנה כולה. מלכודת הנשר עשויה רשת ניילון צפופה, הנתונה במסגרת עץ (בגודל 30X30 ס”מ ובעומק 5 ס”מ) ומוחזקת מעל הקרקע בעזרת רגליים מעץ. ניתן להשתמש גם בנפה (רבועה או עגולה), אליה מחברים רגליים. בכל אזור ניטור יש להניח חמש מלכודות נשר, ממוספרות באופן ברור (בטוש לא מחיק) מ-1 עד 5. את המלכודות מניחים על הקרקע, מתחת לעצים/שיחים שנבחרו למדידת קצב הצימוח (וסומנו כבר בסרט סימון צבעוני).
בכל מועד יציאה לשדה, אוספים ממלכודות הנשר את כל תכולתן, לתוך שקיות נייר (תכולת כל מלכודת לשקית נפרדת). על כל שקית נייר יש לרשום פרטים מלאים: תאריך האיסוף, מקום האיסוף, שמות חברי הקבוצה/נציג ומספר המלכודת.
מחזירים את המלכודת הריקה בדיוק למקום שהייתה בו, עד למועד האיסוף הבא.
את שקיות הנייר מכניסים לתנור ייבוש למשך 24 שעות לפחות, בטמפרטורה של 55oC.
בכיתה/במעבדה מבצעים את הפעולות הבאות:
מרוקנים כל שקית בנפרד על מגש גדול, וממיינים את התכולה לרכיבים השונים: עלים, חלקי ענפים, זרעים, פרחים, פירות, אבנים ולכלוך, שאריות בע”ח.
שוקלים כל רכיב בנפרד, וממלאים את הפרטים בטופס הניטור אפיון נשר הצומח.
מלכודת לאיסוף נשר הצומח מדידת התארכות ענפים באלת מסטיק
ג. מדידת קצב פירוק הנשר
קצב הפירוק של נשר הצומח נמדד בשיטה עקיפה, ע”י מדידת ההפחתה במשקל נשר שהוכנס לשקיות העשויות רשת פיברגלס (רשת חלונות). גודל כל שקית – 15 X15 ס”מ. את השקיות יוצרים ע”י קיפול לחצי ותפירה בצדדים (או הידוק בשדכן סיכות) של פסי אורך של רשת, שרוחבם 15 ס”מ ואורכם 33 ס”מ (3 ס”מ משאירים לסגירת השקית, לאחר שמכניסים אליה נשר). בכל אזור ניטור יש להניח עשר שקיות רשת,
לאחר שמולאו בנשר צומח, כמתואר להלן:
יוצאים לשטח הניטור, ואוספים בשקיות נייר כמות גדולה של נשר צומח, שהצטבר מתחת לעצים ושיחים (ללא אבנים וללא אדמה). מכניסים לתנור ייבוש למשך 24 שעות לפחות, בטמפרטורה של 55oC (אם איסוף הנשר מהשטח נעשה לפני רדת הגשם הראשון, ניתן לוותר על הייבוש בתנור).
בכיתה/במעבדה מפרידים את הנשר על מגש גדול למרכיבים שונים: עלים, חלקי ענפים, פרחים, זרעים ופירות. רושמים על תגית סימון מאלומיניום/פלסטיק את הפרטים הבאים: תאריך, שם נציג הקבוצה ומספר השקית (מ-1 עד 10). ממלאים את הפרטים הנדרשים בטופס ניטור קצב פירוק הנשר. שומרים את הטופס להשלמת פרטים בהמשך, לאחר כל איסוף שקיות נשר מהשדה.
מכניסים לכל שקית רשת “מנה”/תערובת דומה של נשר במשקל כולל של 3 גרם לשקית. מכניסים גם את תגית הסימון המתאימה לשקית הרשת, מקפלים בקצה וסוגרים בעזרת שדכן סיכות.
יוצאים לשטח הניטור ובוחרים עץ או שיח סבוך, שיש מתחת להם מספיק שטח פנוי. מנקים את פני האדמה מצומח, אבנים וכד’, ומניחים את עשר שקיות הרשת, בזוגות.
את השקיות מצמידים לאדמה באמצעות מסמרים, מסמר בכל פינה של כל שקית.
השקיות יישארו בשטח במהלך תקופת הניטור. בכל אחד מחמשת מועדי הניטור
הבאים, יש לאסוף מהשטח זוג אחד של שקיות רשת. מוציאים בעדינות את המסמרים מפינות השקית, מנקים את השקית מאדמה ומכל הדברים שנצמדו לשקית מבחוץ, ומעבירים אותה לתוך שקית נייר (כדי למנוע בריחת חומר מהשקיות בזמן הטיפול בהן).
בכיתה/במעבדה פותחים בעדינות את שקיות הרשת, מרוקנים את תכולתן (כל שקית בנפרד) על מגש. מפרידים מהנשר כל מרכיב שאיננו הנשר המקורי שהוכנס לשקית. מעבירים את הנשר הנקי לשקית נייר קטנה, עליה רושמים את כל פרטי הזיהוי והמידע של שקית הרשת. את שקיות הנייר על תכולתן מכניסים לתנור ייבוש למשך 24 שעות לפחות, בטמפרטורה של 55oC.
לאחר הייבוש, מעבירים תכולת כל שקית נייר לכלי שקילה מתאים ושוקלים. מחשבים את מה ש”נעלם” – אם מפחיתים את משקל הנשר שנשאר בשקית ממשקל הנשר שהוכנס אליה בתחילת הניסוי, מתקבלת כמות הנשר החסרה, וזוהי למעשה כמות החומר שהתפרק. ממלאים את הפרטים בטופס ניטור קצב פירוק הנשר.
שקית רשת ובה נשר צומח למעקב אחר קצב פירוק הנשר בשדה
ד. הרכב אוכלוסיית האורגניזמים המפרקים
את אפיון האורגניזמים המאכלסים את שכבת הנשר מבצעים על-ידי סינון שכבת נשר צומח הנאספת מהשדה, במתקן דמוי משפך ברלזה (Berleze). המתקן עשוי מכל ומשפך בעלי קוטר דומה, ומעליהם נורה חשמלית וכן כלי מכיל אלכוהול, שנמצא בקצה פיית המשפך. חלקו העליון של המשפך מחובר למכל, שחלקו התחתון הוסר ובמקומו הוכנסה רשת בעלת מרווחים בגודל 0.5X0.5 ס”מ. בית הנורה החשמלית מחובר לחלקו הפנימי של מכסה המכל. המכל ניצב על רגליים, כדי להגביהו ולתת מקום למשפך ולכלי האלכוהול.
בכל מועד יציאה לשטח הניטור, אוספים מתחת לאחד השיחים/העצים את כל הנשר מריבוע דיגום של 25X25 ס”מ (בתוך שקית ניילון או מכל פלסטיק סגור).
חוזרים לכיתה/מעבדה ומכניסים את הנשר אל משפך הברלזה – מניחים את הנשר בעדינות על הרשת בתחתית המכל (יש להקפיד שהנשר לא יגיע קרוב מדי לנורה
החשמלית). מכינים מבחנה עם מדבקה, עליה כותבים בעפרון את הפרטים הבאים: תאריך, שם נציג הקבוצה, המקום ממנו נאסף הנשר. ממלאים את המבחנה עד מחציתה באלכוהול 70%. מצמידים את המבחנה (ללא המכסה שלה) אל פיית המשפך, סוגרים את מכסה המכל ומדליקים את הנורה. משאירים למשך 48 שעות לפחות.
היצורים המצויים בנשר שהוכנס למכל בורחים מן האור ומחום הנורה כלפי מטה, עוברים דרך הרשת ונופלים אל תוך המבחנה המכילה אלכוהול. לאחר יומיים, מכבים את הנורה, מוציאים בזהירות את מבחנת האלכוהול וסוגרים אותה במכסה המתאים. ניתן לשמור את האורגניזמים במבחנת האלכוהול ללא חשש עד למועד נוח להגדרה וספירה (יש לבדוק מדי פעם שהאלכוהול לא התנדף מהמבחנה ולהוסיף במידת הצורך).
את ההגדרה ואת הספירה של האורגניזמים שנלכדו באלכוהול מבצעים במעבדה, באמצעות בּינוֹקוּלַר ובעזרת מגדירים מתאימים. מרוקנים את תכולת המבחנה לצלחת פטרי ו”סורקים” את הצלחת תחת הבינוקולר. בכל פעם שרואים יצור, מזהים ומגדירים אותו, ורושמים בטופס ניטור נתוני הפאונה בנשר. לאחר מכן “דגים” אותו בעזרת פיפטת פסטר ומעבירים למבחנה קטנה המכילה אלכוהול, עליה מדבקה בה רשומים אותם פרטים הרשומים על המבחנה הראשונה. מכינים מראש מבחנה קטנה נוספת המכילה אלכוהול, עליה רושמים “לא מזוהים”. במבחנה זו מרכזים את כל היצורים שלא זוהו או שיש ספק לגבי הגדרתם.
לזיהוי בעלי-החיים – היעזרו במדריך לזיהוי פרוקי רגליים זעירים בנשר העלים.
טופס הניטור אפיון נשר הצומח
.טופס_ניטור_קצב_צימוח_ מעוצים
טופס הניטור קצב פירוק נשר הצומח
טופס הניטור נתוני פאונה בנשר הצומח
טופס לריכוז הממצאים שנאספו
יש לך שאלה? נשמח לעזור
אולי יעניין אותך גם...
קיימות
גינון בר קיימא ברמת הנדיב
גינון בר-קיימא מוגדר כגינון המתחשב בצורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע בצורכי הדורות הבאים. הוא כולל תכנון גן המתחשב ברכיבים הקיימים באתר
לגלות את המקום
שביל המעיין(כחול)
שביל שהוא מסע בזמן, ובמרכזו סיפורו של עין צור – מעיין שופע שהביא לכאן מתיישבים רבים בתקופות היסטוריות שונות.חורש ים־תיכוני תצפיות נוף, בית מרחץ רומי והמון פינות קסומות למנוחה.
אופי השביל: קל, מתאים לכל הגילאים
צבע סימון: כחול-לבן-כחול
אורך השביל: כשני קילומטרים וחצי.
משך הטיול: כשעה וחצי.
עונה מומלצת: כל השנה.
איפה אוכלים
לאכול כאן
להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.