• כיבוי כלי נגישות
  • הצהרת נגישות

    הצהרת נגישות

    הסדרי הנגישות ברמת הנדיב

    רמת הנדיב פועלת רבות להנגיש את שירותיה לציבור האנשים עם מוגבלות במטרה להעניק חווית ביקור העונה לצרכיו הייחודיים. במסגרת החוק, פועלת רכזת נגישות הגב' ד"ר רחלי שוורץ-צחור. במידה ונתקלתם בבקשות מיוחדות בנושא נגישות נשמח אם תפנו אלינו באחת מהדרכים הבאות:
    טלפון: 04-6298128  פקס: 04-6399117 ובדואר אלקטרוני

    גני הזיכרון ומרכז המבקרים נגישים למעט מערת הקבר.

    חניית נכים:
    קיימות חניות נכים מסודרות בחניון הראשי ובחניון המשני.

    שירותי נכים:
    בכל המתחמים בהם קיימים שירותים לקהל הרחב קיימים גם שירותי נכים מוסדרים.

    עזרים לנכים:

    • מכשירי עזר לכבדי שמיעה קיימים בחנות המידע, בכיתות הלימוד, באולם הקרנת הסרט, באודיטוריום ובסיורי ההדרכות. לנוחיותכם- פנו ועדכנו מראש על הגעתכם לקבלת שירות נח ומהיר. טלפון: 04-6298-111 שלוחה 4.
    •  ניתן להשאיל כיסא גלגלים בחנות המידע - לביקור באתר

    נגישות אתר האינטרנט:
    רמת הנדיב משקיעה מאמצים ומשאבים בהנגשת אתר האינטרנט של החברה על מנת לאפשר את השימוש באתר גם עבור אנשים עם מוגבלויות.

    סייגים לנגישות
    ככלל, כל עמודי האתר נבנו כעמודים נגישים לפי רמה AA.
    עם זאת, למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר, יתכן ויתגלו חלקים באתר שטרם נגישים.
    יש לציין כי מספר עמודים מכילים רכיבים חיצוניים שאינם בשליטתנו ואינם נגישים, על כן העמודים הבאים אינם עומדים בתקן הנגישות:

    https://ramat-hanadiv.gardenexplorer.org/

    http://ramathanadiv.maps.arcgis.com

     

  • C C C
  • ניווט ע"י מקלדת
    ניתן לעבור בין רכיבי העמוד באמצעות כפתור ה-"TAB", הפעלה של לחצן או קישור אפשרית בלחיצה על "Enter", חזרה לרכיב הקודם תתבצע בלחיצה על צירוף המקשים "SHIFT" ו-"TAB".

בכל-זאת כדאי להשקיע בקרן הצבי

זוג צבאים על סלע בפארק

לצבאים יש בעיה. הם נחשבים ל"מין הדגל" של רמת הנדיב אך נמצאים בפיחות מתמיד. נפגשנו עם החוקר אמיר ארנון כדי להכיר מקרוב את המגמות, את הבעיות ואת שיטות המחקר החדשניות בתחום

מין הולך ונעלם

ברמת הנדיב עוקבים אחר אוכלוסיית הצבאים בקביעות משנת 2003 להערכה שוטפת של גודל האוכלוסייה ולמעקב אחר המגמות. כיום כוללת אוכלוסיית הצבאים ברמת הנדיב 50–60 פרטים, ואילו לפני כ-20 שנה כללה כ-90 פרטים. בישראל היו לפני כ-15 שנים מעל 10,000 פרטים, ולפי ההערכות כיום יש לא יותר מ-3,000. מדובר בצבי הישראלי וכנראה לא בכדִי: ארץ ישראל היא כמעט המקום היחיד שבו שרד (מלבד אוכלוסייה קטנה בטורקיה). בעבר הרחוק יותר הסתובבו הצבאים בכל ארצות אגן הים התיכון – מטורקיה ועד צפון ערב הסעודית. המצב מדאיג מאחר שככל שאזורי המחיה שלהם מצטמצמים, כך עולה רמת הסיכון הנשקפת להם ובהתאמה גוברת אחריותנו לשמור בארץ על המין מפני הכחדה.

אמיר ארנון, זואולוג ודוקטורנט באוניברסיטת חיפה החוקר בשנים האחרונות את אוכלוסיית הצבאים ברמת הנדיב, מציג בפנינו תמונת מצב של הצבאים ברמת-הנדיב ושל המחקר על  אודותיהם.

אז מהן הסיבות להכחדתם?

התמעטות הצבאים נגרמת מקשת של סיבות, ביניהן התרבות יתר של טורפים עקב עודף מזון זמין שמקורו בפסולת ובשאריות של האדם, דריסות (בניסיון לחצות כבישים) וציד לא חוקי. אך הבעיה המרכזית המאיימת על אוכלוסיית הצבאים בארץ היא הפיתוח המאסיבי הגורם לאובדן בתי הגידול, באמצעות צמצום השטחים הפתוחים וקיטוע אוכלוסיות בשל כבישים המפרידים בין אוכלוסיות ויוצרים קבוצות קטנות. אזור רמת הנדיב הוא דוגמה מובהקת לכך, מאחר שהוא הופך למעין אי מבודָד המוקף מכל צידיו בבינוי ובכבישים. מצב זה מונע כיום מהצבאים לעבור בחופשיות בין השטחים הפתוחים, למשל בין פארק הטבע רמת הנדיב לגבעות אלונה. כך נוצר ניתוק של אוכלוסיות הצבאים ובידודן שבעטיו הן נתונות בסכנת הכחדה הן מסיבות אקראיות, כמו התפרצות מחלות, והן מהתרבות בתוך המשפחה, החושפת אותם למחלות גנטיות ולמומים בצאצאים שייוולדו.

כבישים סמוכים לפארק הטבע
הבעיה המרכזית המאיימת על אוכלוסיית הצבאים בארץ היא הפיתוח המאסיבי הגורם לאובדן בתי הגידול, באמצעות צמצום השטחים הפתוחים וקיטוע אוכלוסיות בשל כבישים המפרידים בין אוכלוסיות ויוצרים קבוצות קטנות.

כשלצבאים אחלה, לכולם אחלה

הגדרת בעל חיים כמין דגל או כמין מפתח, משמעותה שהוא משמש מרכיב חשוב במערכת האקולוגית ומהווה סמן לבריאותה ולאיכותה. יש לו תפקודים המשפיעים על אלה שמתחתיו וגם על אלו שמעליו. לפיכך, מאמצי השימור של המערכת האקולוגית כולה צריכים להיות קשורים בשימורו. בהיותם אוכלי עשב ושיחים משפיעים הצבאים על הנוף. השפעתם ניכרת גם בתהליכים שידועים לנו פחות, כמו הפצת זרעים שהם אוכלים או זרעים הנדבקים על פרוותם ומועברים ממקום למקום. נוסף על כך, הם משמשים מזון טרף לבעלי חיים וזו חוליה חשובה בשרשרת המזון.

איזה "מין דגל" זה, שלא רואים אותו?

הצבי הוא חיה חששנית, לכן בדרך כלל כשהוא שומע או מריח בני אדם הוא בורח או מתחבא. בעונות מסוימות, בעיקר בקיץ, הצבאים פעילים בערב ובלילה. כשחם הם שוכבים בצל. כמו כן, השטח הסבוך של פארק הטבע רמת הנדיב מקשה על הראייה. ואכן, בכל הידוע לנו על הצבאים, למשל כמה פרטים חיים ברמת הנדיב ובאילו אזורים, רב הנסתר על הנגלה. בידינו הערכות בלבד, המושגות בעזרת הכלים המתקדמים הקיימים היום, שבלעדיהם היה קשה מאוד להעריך את מספר הפרטים. בעבר השתמשו בתצפיות ישירות (ישבו בשטח שעות וצפו בצבאים),  אפשר ללמוד מזה המון אבל על מעט פרטים. בשיטה אחרת, בסיסית יותר, הסתמכו על צפיפות הגללים באזורים מסוימים כדי להסיק היכן הצבאים מעדיפים להיות. שיטות אלו היו פחות מדויקות והסתמכו על הנחות רבות, ואילו כלי המחקר שארנון משתמש בהם היום הם מהמתקדמים ביותר.

תחנת ריח כמרכז קהילתי

ידוע שהתקשורת בין בעלי חיים נעשית באמצעות החושים. "תחנות ריח" הן מקומות קבועים שאליהם מגיעים הצבאים לעשות את צורכיהם. תחנות הריח משמשות להתקשרות של הצבאים בינם לבין עצמם, שדרכן הם מעבירים מידע על טריטוריה, מעדכנים מי "בעל הבית", של מי השטח וכמה הוא חזק, והנקבות משדרות לזכרים בתחנות הריח על מצב הייחום שלהן. למעשה התחנות מהוות סוג של מרכז קהילתי לצבאים. חלק משמעותי במחקר של ארנון הוא הניסיון לדייק יותר את תהליך ספירת הצבאים, ולפיכך הוחלט לעקוב במצלמות שביל אחר הצבאים המגיעים לתחנות הריח (עד לפני כעשור מצלמות כאלה לא היו נפוצות כלל). במסגרת זו הציב ארנון מצלמות שביל המופעלות כשחיה עוברת לידן, ב-42 תחנות ריח ברחבי הפארק לפרק זמן של חודשיים. הבחירה בתחנות ריח נבעה מההנחה שזהו אתר מרכזי המגדיל את הסיכויים לתצפיות בצבאים. בכל הפארק יש מאות תחנות ריח, וארנון בחר בתחנות ריח גדולות הנמצאות במרחקים שווים יחסית זו מזו.

תחנת ריח של צבי בפארק
תחנות הריח משמשות להתקשורת של הצבאים בינם לבין עצמם

בתקופה הקצרה והאינטנסיבית הזו, התקבלו במצלמות כ-30,000 תמונות של צבאים מתוך כ-1,500 ביקורים. כעת עיקר העבודה היא לעבור שוב ושוב על כל תמונה ולזהות את הפרט המופיע בה. בכמות תמונות מכובדת כזו, ניתן כבר לזהות את הצבאים. זיהוי הפרטים נעשה באמצעות סממנים חיצוניים, כמו צורת הקרניים הייחודית לפרטים מסוימים. כדי להשלים את המידע שהגיע מהמצלמות, משתמש ארנון במודלים סטטיסטיים מורכבים המיועדים להעריך כמה פרטים לא צולמו.

מחקר נוסף עורך בימים אלה ברמת הנדיב עומר גולן בהנחיית ד"ר שירלי בר-דוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שבמסגרתו מתבצעות בדיקות גנטיות של הגללים כדי ללמוד גם על גודל האוכלוסייה.

ונזכור שגם הצבי צועד על קיבתו

נוסף על הערכת מספר הצבאים ואופי פיזורם בשטח, המחקר של ארנון בודק את איכות התזונה שלהם בפארק: מהם סוגי המזון המועדפים עליהם? האם תפריט התזונה שלהם טוב מספיק? האם המזון המקומי מספק להם את כמות החלבון הדרושה? באמצעות אנליזות גנטיות ואחרות של הצומח בגללים, הוא לומד על תפריטי התזונה של הצבאים. עוד בודק המחקר את ההשפעות של הימצאות הבקר בפארק על הצבאים, מבחינת הִתחרות על המזון. מצד אחד, הפרות חשובות מאוד למִזעור הסכנה של התפרצות שריפות ולפתיחת השטח השיחי הסבוך, ומצד אחר, הן אכלניות גדולות ויש לוודא שהדבר אינו יוצר מחסור במזון לצבאים.

מטבע הדברים, מחקרים מן הסוג הזה אורכים זמן רב ודורשים סבלנות רבה עד לקבלת כלל הממצאים שמהם ניתן להפיק מסקנות אופרטיביות. אנו מבטיחים שנמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות המחקריות ונעדכן. 

קרניים שונים של צבאים
זיהוי הפרטים נעשה באמצעות סממנים חיצוניים, כמו צורת הקרניים הייחודית לפרטים מסוימים​​​​​​

אהבתם? הצטרפו בחינם לרשימת התפוצה וקבלו מדי חודש כתבות ועדכונים על פעילויות לכל המשפחה - להרשמה 

 

מידע שימושי

Opening Hours

ימים א' - ה': 08:00 - 16:00
ימי ו': 08:00 - 14:00
שבתות: 08:00 - 16:00

Contact Us

רמת הנדיב
ת"ד 325 זכרון יעקב 3095202
טלפון: 04-6298111
פקס: 04-6293231
info@ramathanadiv.org.il

Directions

הכניסה לרמת הנדיב נמצאת בין זיכרון יעקב לבנימינה, על כביש 652. השילוט מפנה מערבה אל רמת הנדיב.

היו הראשונים לדעת!

דיוור רמת הנדיב נשלח אחת לחודש, ומעדכן על הנעשה במקום, על האירועים, הכנסים ועוד.
היו הראשונים לדעת!
הרשמו עכשיו לניוזלטר של רמת הנדיב ותוכלו להתעדכן על הנעשה במקום