פשוש

הפשוש זו אחת מהציפורים הזעירות בארץ. ציפור זו משתייכת למשפחת הסבכיים מסדרת ציפורי השיר, והיא הגדולה מביניהן. מבין כל הסבכיים הפשוש הוא הנפוץ ביותר. הוא נפוץ בעיקר בצפון מזרח אפריקה, מעיראק ועד תורכיה ובארץ. הוא יציב ברוב חלקי הארץ.
צבעו חום-אפור וגבו אפור מפוספס. הוא בעל מקור דק, חד ומוארך.
קולו של הפשוש נעים ולכן הוא מכונה גם “זמיר העצים”.
הוא שוכן בעצים ובסבכים ועליהם הוא בונה את הקן. הוא נפוץ במדבריות, בשדות, בגנים ובמטעי תמר.
בעזרת זנבו הארוך, המשמש כהגה הוא מתנועע בין הענפים. פעילותו יומית מובהקת.
הפשוש נפוץ בגנים, בשטחים מעובדים, בשדות מרעה, בביצות ובנופים ערבתיים. הוא ניזון מחרקים קטנים, מזרעים ומפרי.
כל ימות השנה הפשוש חי בזוגות ובטריטוריות. הזכר שומר על נחלתו ונלחם בכל פשוש זר החודר אליה.
בכל הטלה מטילה הנקבה שלוש עד חמש ביצים ורודות עם נקודות אדמדמות. הדגירה מתחילה עם הטלת הביצה שלפני האחרונה ונמשכת 12-13 ימים. הפשוש יכול לדגור כמה פעמים בשנה.
במשך היום מתחלקים ביניהם שני בני הזוג בעול הדגירה ומחליפים משמרות לעתים מזומנות. בלילה דוגרת תמיד הנקבה.
את הגוזלים מאכילים ומחממים שני בני הזוג.
הקן נבנה על צמחים חד-שנתיים, צורתו צורת אגס ופתח בצידו.
לעתים בונה הזכר מספר קנים עד שהנקבה בוחרת באחד מהם ומרפדת אותו.
ההורים אחראים גם על ניקיון הקן: הם נוטלים את ההפרשות של הגוזלים במקור וזורקים אותן אל מחוץ לקן.
כשהם בני 12-13 יום, עוזבים הגוזלים את הקן.
פשוש חי בממוצע שנה וחצי, אך יש פרטים העשויים לחיות חמש שנים.

אולי יעניין אותך גם...

קיימות

גן טביעת הרגל

המונח טביעת כף הרגל האקולוגית קורם עור וגידים בחלק המערבי של מרכז המבקרים. תא גינון גדול בצורה של כף רגל מונח במרכז המתחם, העקב פונה לצפון, הבוהן וארבע אצבעות, כיחידה אחת – לדרום.

למידע נוסף >>

נגישות בשטח

קבוצות עם צרכים מיוחדים

בליווי מדריך של רמת הנדיב, תוכלו לחוות ביקור המותאם במיוחד עבורכם הכולל סיור או סדנה בגני הזיכרון, במרכז המבקרים או במתחם הגינה המאפשרת.

למידע נוסף >>

לאכול כאן

לאכול כאן

להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.

למידע נוסף >>