מרוות איג

מרוות איג היא צמח עשבוני רב-שנתי נדיר בארץ. שם המין, איג, מקורו בשמו של אחד מהראשונים שבין חוקרי הצמחים (הבוטנאים) בארץ – פרופסור אלכסנדר איג, שנפטר בשנת 1938. מרוות איג מצויה היום רק ברמת הנדיב, ובמעט מקומות נוספים בארץ!
הסוג מרווה הוא הגדול ביותר בסוגי משפחת השפתניים. בארץ גדלים בר 22 מינים מתוך כ700- מינים הגדלים ברחבי העולם. לכמה ממיני המרווה תכונות רפואיות, ויש המשמשים כצמחי תבלין ותה.
למיני המרווה השונים יש מנגנון האבקה מיוחד במינו: שני אבקנים מנוונים או חסרים. לשני האבקנים הנותרים מבנה מיוחד: לכל אחד מהם אזור עליון ובו נוצרים גרגרי אבקה, ואזור תחתון הנראה כעין דוושה רחבה. כאשר החרק מגיע אל הצמח ומחפש בו צוף, הוא לוחץ על ה”דוושה” ומפעיל מנוף הגורם לחלק העליון של האבקן לזוז ולהדביק את גרגרי האבקה אל גב החרק. העלי, ובו הביציות מבשיל מאוחר יותר וראשו מתכופף כלפי מטה. אם חרק עמוס באבקה, שביקר בפרח קודם לכן, מגיע אל פרח שהעלי בו בשל, האבקה שעל גב החרק נוגעת בצלקת העלי, והפרח מואבק.
למרוות האיג יש גבעולים רבועים, כמו לרוב בני משפחת השפתניים, ומבסיס הצמח מסעפים כמה גבעולים. הפרחים ורודים-ארגמניים, ובנויים משפה תחתונה, המהווה משטח נחיתה לחרקים, ומשפה עליונה המכסה על האבקנים.
מרוות איג היא מין שכמעט נכחד לגמרי מן הארץ. רמת הנדיב הוא אחד המקומות האחרונים בו יש צמחים מעטים שלה ולכן היא זוכה שם להגנה מיוחדת: צמחי מרוות איג מוקפים גדר מברזל, כדי למנוע מבעלי חיים לרמוס או לאכול אותה וכך לאפשר להם להתרבות באין מפריע.

אולי יעניין אותך גם...

קיימות

גינון טיפולי ברמת הנדיב

במחקרים רבים מוצג הקשר בין סביבה ירוקה, טבע או גנים פורחים ובין תחושות של רוגע ושלווה, הנאה וחיוניות. חובבי גינון מעידים על יתרונות העבודה בגינה ועל התועלת שהם מפיקים מכך...

למידע נוסף >>

לגלות את המקום

שביל ישראל

חלק מקטע מספר 15 בשביל ישראל, מהר חורשן לג’סר א-זרקא, עובר בשטח רמת הנדיב. השביל נכנס לתחומי רמת הנדיב ליד בית הספר אורט השומרון, עולה דרך בריכה, למעיין עין צור ובית מרחץ מהתקופה הרומית.

למידע נוסף >>

איפה אוכלים

לאכול כאן

להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.

למידע נוסף >>