יתוש – כולכית הבית

כולכית הבית היא מה שהציבור מכיר בשם יתוש הבית. האם יש מי שאינו מכיר את היתוש באופן אישי וקרוב ביותר? – כמעט כל אחד נעקץ מדי פעם…

אמנם היתושים הבוגרים הם בעלי-חיים יבשתיים, אך השלבים הראשונים של חייהם מתקיימים בתוך מים מתוקים.

לזכרים גפי פה היוצרים מבנה של חדק מציצה, והם ניזונים מצוף ומנוזלים של צמחים.

לנקבות גפי פה מוצצות-עוקצות. גם הן ניזונות מנוזלים צמחיים, אך גם מדם של אדם ושל בעלי-חיים אחרים. הדם שהן מוצצות חיוני להשלמת ההתפתחות של הביצים בגופן.

איך הנקבות מוצאות את מי לעקוץ? – הן נמשכות אל ריח הגוף, אל החום ואל הפחמן הדו-חמצני הנפלט מהגוף.

כל נקבה מטילה ביצים 4-3 פעמים במשך חייה, ובכל הטלה עד 300 ביצים! לקראת ההטלה הנקבה מחפשת מקווה מים, שלולית וכדומה, ומטילה קבוצת ביצים צפופה אשר צפה על-פני המים כרפסודה.

הזחלים שבקעו מן הביצים צפים קרוב לפני-המים, תלויים על “קרום המים”, כשראשם כלפי מטה. צינור נשימה קצר (‘שנורקל’) מתרומם קרוב לקצה בטנם, נפתח אל האוויר החופשי ומאפשר להם לנשום דרכו.

הזחלים טורפים יצורים זעירים ששוחים במים. את טרפם הם לוכדים בעזרת “מברשות” הקבועות בצדי הפה שלהם.

הזחלים מתגלמים בתוך המים, וגם הם צפים על פני המים. לגלמים יכולת תנועה מעטה, וגם הם נושמים אוויר חופשי באמצעות צינורות נשימה – שני צינורות לכל גולם, יוצאים מאזור החזה שלו ונאחזים ב”קרום המים”.

הבוגרים בוקעים מן הגלמים דרך פתח שנבקע בחלקו העליון של מעטפת הגולם. לאחר שהם יוצאים אל האוויר החופשי, היתושים מתעופפים לחפש בני-זוג ומזון.

אולי יעניין אותך גם...

קיימות

אדם. קהילה. סביבה.

פעילות ענפה מתקיימת ברמת הנדיב סביב האדם וחיבורו לטבע ולסביבה.
הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בגינון הטיפולי, בחינוך לקיימות של הדור הצעירו אירועים המתחשבים בסביבה ותורמים לרווחה ובריאות הקהל.

למידע נוסף >>

לגלות את המקום

מערת הקבר

שעריה של רמת הנדיב נפתחו לראשונה באביב 1954, ביום בו הובאו הברון אדמונד דה רוטשילד ורעייתו אדלאייד למנוחת עולמים במערת הקבר אשר בלב הגנים.

למידע נוסף >>

איפה אוכלים

לאכול כאן

להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.

למידע נוסף >>