איזה מין פולש?

“ואני ראיתי ברוש”, כתב אהוד מנור, אך ייתכן שהיה זה בכלל עץ אחר, קרוב משפחה שלו. הטֶטְרַקְליניס המַפריק הגיע אלינו מהרי האטלס, וגם הוא, כמילות השיר, “ניצב בתוך שדה אל מול השמש”, אך למעשה זהו מין פולש שהתנחל בארצנו. האקולוג חן קרוא ערך מחקר על בן הדוד הפולש של הברוש ברמת הנדיב, ואנו מביאים כאן את עיקרי הממצאים

IMG_8247 (1)

התופעה של חדירה של מינים גֵרים (Alien species) והתבססותם בבתי גידול שלא נמצאו בהם בעבר, מוּכרת לנו בשם נפוץ יותר – פלישה ביולוגית (Biological invasion). פלישות של מינים שאינם חלק מהמערכת האקולוגית המקומית מהוות איום גובר על המגוון הביולוגי, על שירותי מערכות אקולוגיות, על כלכלות מקומיות ואף על בריאות הציבור. תופעת הפלישה, אשר הולכת ומתגברת ברחבי העולם כתוצאה מהתרחבות רשתות הובלה ותחבורה, פיתוחים טכנולוגיים, שינויי האקלים ואירועים גיאופוליטיים, מהווה כיום סוגיה מרכזית שבה עוסקים אקולוגים ומנהלי שטחים פתוחים. יש מגוון דרכים להתמודדות עם פלישת מינים, אולם הבנת הביולוגיה והאקולוגיה של המין הגֵר היא ערך בסיסי הנחוץ לטיפול בהתפשטותם ולבלימתה.

אחד המינים הזרים שניטע בישראל בעשורים האחרונים ועלה החשש לגבי מידת פולשנותו בפארק הטבע רמת הנדיב, הוא טֶטרַקְליניס מפריק (Tetraclinis articulata) – עץ ממשפחת הברושיים. בעיניים בלתי מנוסות אותו מין גֵר יכול להיראות בקלות כברוש, אך טטרקליניס מפריק הוא למעשה רק קרוב משפחה של הברוש המצוי. הטטרקליניס הוא עץ מחטני, פירָמידלי (דומה בצורתו לעצי אשוח של חג המולד) המתנשא לגובה ממוצע של 10–15 מ’. יכולת ההפצה של העץ טובה, בזכות זרעיו הקטנים, המכונפים, אשר נישאים ברוח, ונוסף על כך הוא אחד ממיני

Quote

בשנים האחרונות נצפתה התנחלות מאסיבית של הטֶטְרַקְליניס בשטחי החורש הטבעיים בפארק הטבע ברמת הנדיב.

Quote
IMG_8227

המחטניים הבודדים המסוגלים להתחדש מהגזע או מהשורש (ולא דרך הזרעים) לאחר גדיעה, רעייה או שריפה. לָעץ שימושים רבים במקום מוצאו שבאזור הרי האטלס, כמו רעייה, אספקת מוצרי עץ – לטובת בעירה, תעשיית רהיטים, בנייה ואף מגוון תכשירים רפואיים ואנטי-בקטריאליים. בעקבות שריפות, רעייה אינטנסיבית ושימוש הולך וגובר בעץ לצורכי האדם, הטטרקליניס כמעט נעלם מבתי גידולו הטבעיים וכיום מתבצעות פעולות נרחבות לשיקום ושימור יערות הטטרקליניס בצפון אפריקה ובספרד. יתרה מכך, העץ אף נחשב מין בסכנת הכחדה באזורים מסוימים בעולם.

הטטרקליניס הובא לארץ במסגרת אִקלום מינים לייעור, בעיקר בזכות היותו מין מחטני עמיד מאוד ליובש. מאחר שבָּעולם הטטרקליניס אינו נחשב עד כה כמין פולש, עד לאחרונה לא נעשו בישראל מאמצים לבחון את מידת פולשנותו, אולם בשנים האחרונות נצפתה התנחלות מאסיבית של הטטרקליניס בשטחי החורש הטבעיים בפארק הטבע ברמת הנדיב. על פי הערכותינו, העץ ניטע בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 במספר מוקדים בפארק.

המחקר התבסס על עבודתו של צוות מתנדבים מסור העובד בשטח הפארק עם ד”ר רחלי שוורץ-צחור, אשר ביסודיות ובחריצות רבה זיהה ומיפה את כל המינים הפולשים הקיימים בשטחי הפארק וביניהם כ-1500 עצים מהמין הפולש טטרקלינס מפריק. במסגרת המחקר בדקנו האם הטטרקליניס אכן מין פולש ברמת הנדיב ומהם הגורמים שהשפיעו על התפרצותו בפארק. הנחת היסוד של המחקר הייתה ששילוב של התכונות הביולוגיות של העץ, עמידותו בתנאי יובש, עם גורמי הסביבה המאפיינים את רמת הנדיב ומגמות שינויי האקלים (כתוצאה מההתחממות הגלובלית), הוא שהביא להתפרצות. המחקר כלל סקירה של העצים בשטח הפארק, מיפוי של עצי טטרקליניס שהתנחלו בשטח, מדידות ביולוגיות (גובה, קוטר הגזע, ספירת אצטרובלים ועוד) ואפיון גורמי הסביבה (תצורות צומח, רעיית בקר, משקעים ועוד).

המסקנה העיקרית מניתוח נתוני המחקר היא שהטטרקליניס הוא מין פולש ברמת הנדיב. העצים הרבים הפזורים במספר מוקדים בפארק, מהווים את מקורות הזרעים להמשך התפשטותו בשטח. לטטרקליניס יכולת ייצור זרעים גבוהה מאוד, גבוהה יותר אף מזו של אורן ירושלים, אשר מתנחל זה כמה עשורים בפארק הטבע ברמת הנדיב. תהליך ההתנחלות של הטטרקליניס בפארק משקף דינמיקה טבעית של מין זר אשר

Quote

ניתן להעריך כי עד לסוף המאה הנוכחית נראה עצים אלה בכל מרחבי הפארק

Quote
20150818_141800 (1)
ד"ר רחלי שוורץ צחור והחוקר ד"ר יגיל אוסם בעת המיפוי

מתנחל בבית גידול חדש, כאשר ככל שמספר הפרטים שלו גדל כך גובר ייצור הזרעים הכללי, וכתוצאה מכך גדֵל מספר הפרטים המתנחלים בשטחי הפארק. על פי ממצאי המחקר, אנו מעריכים שהטטרקליניס בפארק הטבע הגיע לרמת התבססות אינטנסיבית. בשלב זה ההתנחלות ממוקדת באזורים מסוימים, אך לפי קצב ההתפשטות הקיים, ניתן להעריך כי עד לסוף המאה הנוכחית נראה עצים אלה בכל מרחבי הפארק.

מעבר לכך, מצאנו שבמקומות שבהם יש רעייה או חורש צפוף וגבוה, התבססות הנבטים של העץ מעטה, ובשטחים עם כיסוי צפוף של שיחים נמוכים, התבססות הנבטים מיטבית דווקא. עד כה לא מצאנו השפעה חד- משמעית של שינויי האקלים ומיעוט המשקעים, כפי שנצפו בשנים האחרונות באזור של רמת הנדיב, על התפרצות הטטרקליניס בפארק, אולם לא מן הנמנע כי השפעה זו תבוא לידי ביטוי באופן משמעותי יותר בעתיד הקרוב. חשוב לזכור כי העובדה שמין זה מוּכר כעת כמין פולש

אינה הופכת אותו מיד למין מסוכן העתיד לפגוע במערכת האקולוגית באזור, ואף אין לדעת אם בכלל ישפיע עליה. עם זאת, יש להביא בחשבון כל אפשרות ולפעול בהתאם לעֶקרון הזהירות המונעת.

כיום אנו יודעים הרבה יותר על הטטרקליניס ועל מגמות עתידיות הקשורות להתנחלותו ברמת הנדיב, אולם יש עוד מקום למחקר. בינתיים נותר “רק” להחליט האם וכיצד יש לפעול כדי לבלום את התפשטות המין מעבר למידה הרצויה.

חן קרוא, סטודנט לתואר שני בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, ערך את המחקר בהנחייתם של ד”ר יגיל אסם וד”ר אפרת שפר.