מחקר אודות ההאבקה של הרקפת המצויה חושף מאביק חדש וייחודי בארץ. מדובר בעש קדום ביותר הניזון מגרגרי האבקה של הרקפת ומאביק את פרחיה. במחקר נמצאו מאביקים נוספים וכן התברר שרביית הרקפת המצויה תלויה בהאבקת חרקים.

הרקפת המצויה, Cyclamen persicum, נפוצה בחבל הים תיכוני ומוכרת היטב לחוקרים כמו גם לקהל חובבי הטבע ולמרות זאת עד עתה היו שיטת הזיווג של הרקפת, דרך האבקתה, ומיני החרקים הפוקדים אותה בגדר תעלומה.  
במחקר זה נמצא מאביק יוצא דופן הפוקד את פרחי הרקפת. מדובר בעש קדום, פעיל יום, הנקרא Micropterix berytella  אשר התגלה לראשונה בישראל ומשתייך למשפחת   Micropterigidae הידועה כמשפחה הקדומה ביותר בכל סידרת הפרפראים. ממאובני עינבר ידוע שהמינים המשתייכים למשפחה זו קיימים בעולם כמאה מיליון שנה  ומתאפיינים בכך שאין להם חדק אלא גפי פה לועסות בעזרתן ניזונים העשים מנבגים של שרכים וטחבים או מגרגרי אבקה של פרחים. העשים מהמין Micropterix berytella ניזונים מגרגרי אבקה של הרקפת המצויה ומאביקים את פרחיה. עשים אלו חוסים בתוך פרחי הרקפת בעת גשם ולילות קרים, מזדווגים על הפרחים, ועל עלי הכותרת של הפרחים נמצאו הטלות ביצים שלהם. העשים  אינם המאביקים היחידים של הרקפת המצויה, נלווים אליהם: דבורת הדבש, דבורה מהסוג אמגילה וכן מספר מועט של מיני תריפסים ומיני זבובי רחף.
במחקר נמצא שרביית הרקפת המצויה תלויה אך ורק בהצלחת ההאבקה על ידי החרקים  מהסיבות הבאות:
1. רבייה וגטטיבית לא קיימת במין כלל ומכאן שהמין תלוי ברבייה מינית.
2.  בחקר הרבייה המינית נמצא שהרקפת המצויה היא בעלת אי התאם עצמי ושיטת הזיווג מתבססת על האבקה זרה.
3. האבקה זרה באמצעות הרוח  נמצאה לא יעילה במחקר ולעומתה האבקה על ידי קבוצות החרקים השונות הביאה לחנטת פירות מוצלחת.      
המחקר נערך במקביל בשתי אוכלוסיות של רקפת מצויה ברמת הנדיב. האוכלוסייה האחת נפוצה במגוון בתי גידול ומוכרת לכל והיא פורחת בחורף מדצמבר עד אפריל. אוכלוסייה זו מוגדרת כסיננטית כלומר הופעת העלים בצמחים קודמת לפריחה. האוכלוסייה השניה נדירה, מופיעה על מצוקים תלולים הפונים לכיוון צפון-מערב ופורחת בסתיו מאוקטובר עד ינואר. אוכלוסייה זו מוגדרת כהסטרנטית כלומר תחילת הפריחה מקדימה את הופעת העלים. הפריחה של שתי האוכלוסיות מתרחשת בעונות דלות מאביקים (סתיו וחורף) אך יש פיצוי המתבטא בפריחה ארוכה של הפרח במשך כשלושה שבועות המבטיחה יותר סיכוי להאבקה. משך הפריחה הארוך מלווה ברצפטיביות ממושכת של צלקות ובחיוניות ממושכת של גרגרי אבקה בשתי האוכלוסיות. אסטרטגיה זו מכונה - Sit and wait ולפיה הפריחה הממושכת משולה ל"המתנה" של הפרח למעט המאביקים הפעילים. מאביקים מהסדרות הטקסונומיות של התריפסאים, הזבובאים והדבוראים פעילים בשתי האוכלוסיות של הרקפות (אם כי לרוב לא אותם המינים) ואילו לסדרת הפרפראיים נציג בודד העש Micropterix berytella הפעיל רק באוכלוסיית הרקפות הסיננטית.