בשנים האחרונות שוחררו ברמת הנדיב מספר איילי כרמל מגרעין הרבייה בחי בר כרמל,  של רשות הטבע והגנים.

איילי הכרמל הושמדו בהדרגה בכל אזור הים התיכון, שבו היו נפוצים.
ציידים מכרו את בשר האיילים ואת קרניהם, ששימשו לסירוק צמר וכקולבים דקורטיביים בבתי עשירים באותה תקופה.
אוכלוסיית איילי הכרמל האחרונה שרדה בכרמל, שהיה סבוך יחסית  - אך גם הם חוסלו בראשית המאה בצייד המוני שארגן קצב גרמני מחיפה.

אייל הכרמל האחרון נורה בשנת 1912 על ידי מוסטפה בוסתנג'י, צייד מעוספיה, לבקשתו של ישראל אהרוני "הזואולוג העברי הראשון".
בקשתו של אהרוני שיקפה   את אמונתם של זואולוגים בראשית המאה, ש"הטבע אין סופי", ולכן אין מניעה לצוד חיות לפחלוץ ושמור במוזאונים, או לצרכי מחקר.

אייל הכרמל הוא היונק הגדול האחרון שנעלם מצפון הארץ, ולפי חוקי הארגונים לשמירת טבע בעולם - מי שנעלם אחרון הוא הראשון שיש להשיבו לטבע.
אולם השבת איילים לטבע היא פרויקט מסובך במיוחד, משום שקשה מאד להחזיקם ולהביא לרבייתם בשבי. בגני חיות מתים האיילים במהלך השנה הראשונה, כנראה משום שאיננו יודעים להעניק להם את סוגי המזון והמינרלים שהם משיגים בחיי בר.

מאחר שאייל הכרמל נכחד לחלוטין מאזורנו - הובאו ל"חי בר כרמל" איילים מאירופה.
האיילים, שהובאו מהולנד, הונגריה וצרפת התקשו להסתגל לזמינות המים הנמוכה יחסית לאירופה, ולטפילים המקומיים.
בנוסף לבעיות ההסתגלות, התגלתה גם בעיה של שטחי בר מתאימים לשחרור. חמישה איילים ששוחררו לפני 3 שנים בכרמל העליון, שאין בו מקורות מים, נטרפו תוך שבוע על ידי תנים וחזירי בר שהתרבו מאד ביערות הכרמל.
בעקבות נסיון זה נבחר אזור שחרור חדש בדרום הכרמל. באזור זה יש מעין הנובע כל השנה, אוכלוסיית התנים קטנה (כי אין במקום מזבלה), והאזור מוגן יחסית מהפרעות אדם.
ביום השחרור מה"חי בר" לטבע, נלכדו האיילים ברשתות מיוחדות והוזרק להם חומר הרגעה. קולרים עם משדרי טלמטריה הורכבו על צווארם , הם הוסעו באותו יום ושוחררו מתוך ארגזי עץ אל החורש. האיילים הביטו רגע סביבם ונעלמו בקפיצות וריצה קלה בין השיחים והעצים.

ביל וודלי, מתנדב העובד בשחרור נשרים ואיילים בכרמל, (בתמיכת קרן שוסהיים התומכת בשיקום חיות הבר בכרמל) , עוקב אחרי האיילים בעזרת מקלט רדיו ובודק את הסתגלותם ואת טווח השוטטות שלהם בביתם החדש.
אבינועם לוריא , מנהל "חי בר כרמל", מקווה שכאשר האייל יתפוס את מקומו בחורש הטבעי הוא יסייע להתחדשות החורש על ידי אכילת לוטם, שיחים נוספים וצמחייה חד שנתית.

בפברואר 98 ניצודה בצייד בלתי חוקי נקבת אייל כרמל בהריון. היא זוהתה כאחת מ 6 האיילים ששוחררו בשנת 1997. הקולר עם המשדר שהיה על צווארה - נחתך והושלך לערוץ נחל.
נקווה שגורלם של יתר איילי הכרמל יהא טוב יותר, והם ישובו להתרבות בחורש, ממנו נעדרו כמעט 100 שנה.

רק נזכיר עוד כי האיילים אינם היחידים שזוכים בהזדמנות נוספת: בשמורת נחל כזיב שוחררו עד עתה עשרות יחמורים - איילים גדולים בהרבה מאיילי הכרמל, שניצודו ונעלמו מנופי הארץ כבר במאה ה- 19. נראה כי הם מסתגלים היטב למקום ומצליחים שוב להתרבות.