• כיבוי כלי נגישות
  • הצהרת נגישות

    הצהרת נגישות

    הסדרי הנגישות ברמת הנדיב

    רמת הנדיב פועלת רבות להנגיש את שירותיה לציבור האנשים עם מוגבלות במטרה להעניק חווית ביקור העונה לצרכיו הייחודיים. במסגרת החוק, פועלת רכזת נגישות הגב' תמי ציגלר. במידה ונתקלתם בבקשות מיוחדות בנושא נגישות נשמח אם תפנו אלינו באחת מהדרכים הבאות:
    טלפון: 04-6298127  נייד 052-6901144 פקס: 04-6399117
    בדואר אלקטרוני: tami@ramathanadiv.org.il

    חניית נכים:
    קיימות חניות נכים מסודרות בחניון הראשי ובחניון המשני.

    שירותי נכים:
    בכל המתחמים בהם קיימים שירותים לקהל הרחב קיימים גם שירותי נכים מוסדרים.

    עזרים לכבדי שמיעה:
    מכשירי עזר לכבדי שמיעה קיימים בחנות המידע, בכיתות הלימוד, באולם הקרנת הסרט, באודיטוריום ובסיורי ההדרכות. לנוחיותכם- פנו ועדכנו מראש על הגעתכם לקבלת שירות נח ומהיר.
    טלפון: 04-6298-111 שלוחה 4.

    נגישות אתר האינטרנט:
    רמת הנדיב משקיעה מאמצים ומשאבים בהנגשת אתר האינטרנט של החברה על מנת לאפשר את השימוש באתר גם עבור אנשים עם מוגבלויות.

  • C C C
  • ניווט ע"י מקלדת
    ניתן לעבור בין רכיבי העמוד באמצעות כפתור ה-"TAB", הפעלה של לחצן או קישור אפשרית בלחיצה על "Enter", חזרה לרכיב הקודם תתבצע בלחיצה על צירוף המקשים "SHIFT" ו-"TAB".
Timeline
Timeline

ראשית המחקר בעת החדשה

תולדות האדם ברמת הנדיב  
 
יותם טפר  
מוקדש לזכרו של יזהר הירשפלד ז"ל
גדול חוקרי עברה של רמת הנדיב
 
רמת הנדיב הנה רמה מתונה הנושקת ליחידות גיאוגרפיות שונות: מישור החוף ממזרח, בקעת הנדיב ממערב, רמת מנשה מצפון-מערב והכרמל מצפון. מיקומה זה מדגיש את ייחודה הגיאוגרפי והשפיע רבות על תולדות ההתיישבות והפעילות האנושית בשטחה. פעילות האדם ברמה נחקרת באינטנסיביות כבר למעלה ממאה ושלושים שנה, בסקרים חפירות ומחקרים נוספים. הצגת הממצא, לפי סדר חשיפתו בידי החוקרים השונים, משלהי המאה ה-19 ועד ימינו, מבטאת גם את תולדות המחקר הארכיאולוגי ברמת הנדיב.
 
רמת הנדיב והיישובים שבסביבתה
בקרבתה של רמת הנדיב נמצאים תלים היסטוריים גדולים, שחלקם התפתחו אף לערים מרכזיות וחשובות. תלים אלו שוכנים באדמות העמק ומישור החוף מצפון מערב הרמה ועד מדרום-מזרח לה. במעגל הרחוק, עד 8 ק"מ, ניתן לציין את תל דור ונמלה (שטרן 1992: 407-393; וקסמן ורווה 1992: 410-407) ואת קיסריה ונמלה (נגב 1992: 1377-1396; רבן 1992: 1391-1385) שהיו אתרים מרכזיים בתולדות הארץ ומרכזי מסחר בתקופות ממושכות. במעגל הקרוב, עד 4 ק"מ, ניתן לציין את תל תנינים (Tsafrir, Di Segni and Green 1994: 106), תל מבורך (שטרן 1992, א: 871-867) ותל בורגה (Kochavi, Beck and Gophna 1979: 121-165). אתרים נוספים וחשובים אף הם נמצאים במרחב הגיאוגרפי הסמוך לרמת הנדיב, חלקם אתרים של יישובי קבע וחלקם אתרי מתקנים חקלאיים, מוקדי חציבה, אתרי קבורה וכדומה (עולמי, סנדר ואורן תשס"ו; גדות וטפר בדפוס). מכאן שהפעילות האנושית ברמת הנדיב נערכה באזור מיושב, שבו פעילות אנושית ענפה לאורך תקופות ממושכות.
 
מים
חשיבותם של מים רבה היא להתיישבות ולפעילות אנושית בכלל, וכך הדבר גם כשבוחנים את ההתיישבות האנושית ברמת הנדיב, אזור בו כמות המשקעים הממוצעת אינה עולה על 563 מ"מ בשנה (ממוצע רב-שנתי, מנתוני אתר האינטרנט של רמת הנדיב, נמדד ברמת הנדיב משנת 1994: ללא שם 2008).
 
בשל תנאיה הטבעיים של רמת הנדיב כמות המשקעים בחלקה המערבי והגבוה, החשוף לרוחות מערביות בחורף, נמוך מאשר בחלקים המזרחיים. סביר שיש לכך השפעות גם על כמות המים שניתן לאגור בבורות ובמתקני מים באזורים אלו. ליכולת מוגבלת זו הייתה ככל הנראה השפעה גם על גודלם ואופיים של היישובים בחלקה המערבי והגבוה של רמת הנדיב. לעומת זאת, בחלקה המזרחי של רמת הנדיב נובע המעין היחידי - עין צור. ספיקתו 29-25 מ"ק ליום, לפי נתונים מודרניים שבידינו (להב 1992: 10). נראה שכמות המים שנבעו ממעיין זה אפשרו קיום אנושי ופעילות אדם במשך כל השנה. נקבות חצובות שנחצבו בעת העתיקה אף הגבירו את ספיקת המעיין, ואמת מים שנחצבה והותקנה מהמעיין מזרחה במדרון לעבר בקעת הנדיב מלמדת על חשיבות המעיין אף מחוץ לגבולות רמת הנדיב ועל ניצול משאב חיוני זה ככל הנראה גם לחקלאות שלחין. בהקשר זה נציין שני מפעלי מים גדולים שהוקמו והופעלו בתקופה הרומית והביזאנטית בקרבת רמת הנדיב לאספקת המים לקיסריה, היא בירת פרובינקיה יהודה. האמה העליונה של קיסריה מוצאה בנחל תנינים העליון והיא ניצלה גם את מימי עין צור לרווחת התושבים. האמה התחתונה ומפעל סכר נחל תנינים ממערב לרמת הנדיב סיפקו כוח להנעת טחנות קמח בתקופה הביזאנטית ולצרכים חשובים נוספים בעיר הנמל השכנה. 
 
דרכים ראשיות 
המעבר ממישור החוף לפנים הארץ מאפשר קשר יבשתי בין תרבויות ארצות הסהר הפורה לאלו שבמצרים. נתיבי מעבר ודרכים בין-לאומיות ופנים-ארציות בין מישור החוף לעמקים הפנימיים בארץ ישראל היטיבו לנצל מעברים גיאוגרפיים נוחים לצורכיהם. בין הרכס ההררי של הכרמל בצפון לזה של השומרון בדרום, מוכרים כמה מעברים ונתיבי מסחר היסטוריים. רמת הנדיב ממוקמת בנקודה גיאוגרפית בעלת שליטה אסטרטגית על שני מעברים חשובים: האחד מדרום לה, בנחל תנינים, הנמשך מזרחה לעמק יזרעאל; והשני ממערבה לה, לאורך מישור החוף, העוקף את רכס הכרמל מצפון (טפר 2004: 82-47). נתיבי מעבר ונתיבים שנסללו ברגלי ההולכים בהם, כמו גם דרכים סלולות שנעשו ביד אדם, תחת רשות מרכזית ומנקודת מוצא לנקודת יעד מוגדרות, אלו גם אלו נמצאים בקרבת רמת הנדיב. סביר להניח שהיה בכך יתרון נוסף לפעילות וקיום אנושי בשטחה.
 
פרנסה ומקורות מחיה
בימי קדם עיקר פרנסתם של תושבי הארץ התבססה על חקלאות, עבודת אדמה והפקת מוצרים מהחי והצומח. סביר כי גם תושבי רמת הנדיב התפרנסו בצורה דומה. סקר קרקעות ברמת הנדיב מצביע על מגוון של שמונה יחידות. מקובל כי הקרקעות עשירות הגיר, כדוגמת הטרה רוסה החומה-האדומה והרנדזינה החומה-האפורה, מתאימות לחקלאות הררית. עמקי הטוף ברמת הנדיב, שבהן קרקעות ממוצא קולבי-אלובי מהוות שטחי קרקע איכותיים לגידולים חקלאים ולגידולים עונתיים, כולל תבואות. שפע המים ומאפייני הקרקעות בקרבת עין צור מתאימות גם לחקלאות שלחין. שאר שטח הרמה, המאופיין בקרקעות דלות בעומק רדוד, מתאימות למרעה ולגידול צאן, ובחלקו אף לגידול כרמים, בעיקר גפנים וזיתים. מכאן שברחבי הרמה ניתן למצוא בסיס לקיום חקלאי, שנוצל על ידי תושבי הרמה והאזורים הסמוכים לה במשך תקופות היסטוריות ממושכות.
 
חקר השרידים הקדומים ברמת הנדיב
 אם כן, רמת הנדיב הנה שטח מוגדר ובו תנאים ייחודים לפעילות אנושית; שטחה נוח להתיישבות, הן מבחינת התנאים הגיאוגרפיים הן מבחינת מקורות מים ודרכים והיא ממוקמת בלב מרחב מיושב. לאור כל זאת נבחן את השרידים האנושיים בשטחה מאז ראשית המחקר בתחום זה בשטחי רמת הנדיב ועד ימינו.
 
נוסעים ותיירים
תיאורי נוסעים ותיירים ממאות השנים האחרונות מספקים לנו מידע יקר ערך על אתרי רמת הנדיב. למעשה, הם אלו שהצביעו על שני האתרים המרכזיים בשטח הרמה, הראשון בחורבת מנצור אל-עקב והשני בחורבת אום אל-עלק.
החוקר הראשון שסייר באזור רמת הנדיב, באפריל 1870, ועדותו נשמרה בידינו היה הצרפתי ויקטור גרן.  גרן מזכיר את שוני (היא מיומאס) ואת הכפר אום אל-עלק בקרבתה (Guérin 1875: 341). סוקרי ארץ ישראל מטעם הקרן הבריטית, PEF, קונדר וקיצנר ביקרו בחורבת מנצור אל-עקב בשנת 1873. הם מתארים אתר ובו שני מבני קמרונות, ואלמנט ייחודי של חלונותאו פתחים בקירות המחיצה של מבנה הקמרונות המזרחי. הכניסה למבנה מצפון ובמרכזו בור מים (Conder and Kitchener 1883: 31-33). גוטלב שומאכר ביקר באתר בשנת 1889 וציין ממצא של כתובת יוונית שנמצאה בשימוש משני בבית הקברות הקדום סמוך לאום אל-עלק (Schumacher 1889: 192). בתחילת המאה ה-20 ביקר בשטח הרמה הגרף פון מילנן, שציין כי חורבת מנצור אל-עקב מדגישה את יופייה של התצפית מהאתר אל עבר מישור החוף וציין שני אלמנטים - המאקם והחורבה. המאקם הנו המקום הקדוש של מנצור אל-עקב, זהו עץ חרוב שעוצב בידי רוחות הים בצורת דגל. החורבה מוקפת בחומות ובמרכזה מגדל. מילנן מזכיר גם קמרונות, בור מטויח ואבן רחיים. בתיאור אום אל-עלק ציין מילינן את הכפר שבו התגוררו בעת הביקור 45 תושבים, ואת בית החווה של חורי (Mülinen 1908: 238-240). במחצית השנייה של המאה ה-20 ביקרו במקום מעת לעת פקחי העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי, בהם גם פ' גאי ונ' מחולי. 
 
בתיקי הארכיון המנדטורי נמצא תיאור של  חורבת עקב, האתר מתואר כגל מפולות אבן, בורות חצובים, אבני בנייה רבות וקירות קדומים, כמו כן אבני פסיפס וחרסים מהתקופה הרומית והערבית. חורבת עלק מתואר כאתר קדום, מכוסה בצמחייה ובו שרידי כפר ערבי מודרני. בראש הגבעה מגדל בנוי אבנים גדולות. האתר נמשך דרומה עד מקום נביעתו של מעיין, שם נחשפה מנהרה תת-קרקעית. בשטח האתר ממצא חרסים מהתקופות הרומית, הביזאנטית והערבית. 
 
סקרים ארכיאולוגיים
בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 ערך בית ספר שדה חוף הכרמל סקר נוף ברמת הנדיב בראשותו של זכריה בן דויד, כחלק מ"פרויקט רמת הנדיב". בסקר, הראשון מסוגו שנערך ברמת הנדיב, זוהו אלמנטים קדומים. באותה שנה פורסם הסקר הפרה-היסטורי בכרמל, בראשותו של יעקב עולמי (Olami 1984). בגבולה הדרום-מערבי של רמת הנדיב, לרגלי המצוק, אותרה מערה שקרסה ובתוכה כלי צור מן התקופה הפליאוליתית התיכונה ועצמות מאובנות של בעלי חיים (Olami 1984: 171-173; Site 191).
סקר ארכיאולוגי שיטתי נערך בשלהי שנות ה-80 של המאה ה-20 בראשותו של יזהר הירשפלד. הסקר נועד לבחון ולתעד את שרידי פעילות האדם בשטחים הפתוחים, מחוץ לגבולות אתרי העתיקות המוכרים, כחלק מההכנות לחפירות ארכיאולוגיות נרחבות (הירשפלד 1989). בסקר נתגלו שלושה אתרים פרה-היסטוריים, שזוהו לפי פיזור כלי הצור בשטח. אולם הממצא הבולט של הסקר הוא שדה טומולי (רגמים), ובו עשרות מעגלי אבן, ובחלקם ארגז קבורה שנבנה מאבנים גדולות. שדה קבורה זה נמצא במדרונות מדרום ומדרום-מזרח לחורבת מנצור אל-עקב, ומעטים אותרו גם מצפונה. הקבורה בגלי האבן מתוארכת, כמקובל לשיטת קבורה זו, לתקופת הברונזה, בין האלף השלישי לאלף השני לפסה"נ. בסקר התגלה גם ממצא של עשרות מוקדי חציבה בגדלים שונים, כולם ממזרח לקורדינטת האורך 195 החוצה את שטח הרמה מצפון לדרום. ככל הנראה אלו אתרי חציבה של אבני בנייה מהתקופה הרומית והביזאנטית. סביר כי שימשו את יושבי חורבת עלק ויישובים ממזרח לרמת הנדיב. בסקר התגלו גם כמה כבשני סיד, בעיקר בשטחי המחצבות, שקשה היה לתארכן. גם את מערך השבילים המקומיים שאותרו קשה לתארך. שבילים אלה קישרו בין האתרים ברמה ושימשו כאמצעי קשר בינם לבין אתרים בסביבה הקרובה. בערוץ נחל כברה התגלה כרם זיתים ששטחו כ-200 דונם ובו טראסות בנויות. קירות גבול וטראסות נמצאו בשטחים נוספים ברמה ולא תמיד ניתן לתארכם בתנאי סקר שדה.
 
רמת הנדיב נסקרה גם כחלק מפרויקט סקר ישראל, תוצאות הסקר פורסמו במפת בנימינה בידי יעקב עולמי, שלמה סנדר ואלדד אורן (תשס"ו). הסוקרים מצביעים על אתר יישוב קדום מהתקופה הרומית בתל צור  ממזרח לחורבת עלק. כמו כן עולה מהמפות התקופתיות שבתקופה הרומית ובתקופה הביזאנטית הייתה פריחה יישובית באתרי הרמה  תופעה שהצביעו עליה גם מחקרים קודמים. 
 

מידע שימושי

Opening Hours

ימים א' - ה': 08:00 - 16:00
ימי ו': 08:00 - 14:00
שבתות: 08:00 - 16:00

Contact Us

רמת הנדיב
ת"ד 325 זכרון יעקב 3095202
טלפון: 04-6298111
פקס: 04-6293231
info@ramathanadiv.org.il

Directions

הכניסה לרמת הנדיב נמצאת בין זיכרון יעקב לבנימינה, על כביש 652. השילוט מפנה מערבה אל רמת הנדיב.

היו הראשונים לדעת!

דיוור רמת הנדיב נשלח אחת לחודש, ומעדכן על הנעשה במקום, על האירועים, הכנסים ועוד.
היו הראשונים לדעת!
הרשמו עכשיו לניוזלטר של רמת הנדיב ותוכלו להתעדכן על הנעשה במקום
ביטול