• כיבוי כלי נגישות
  • הצהרת נגישות

    הצהרת נגישות

    הסדרי הנגישות ברמת הנדיב

    רמת הנדיב פועלת רבות להנגיש את שירותיה לציבור האנשים עם מוגבלות במטרה להעניק חווית ביקור העונה לצרכיו הייחודיים. במסגרת החוק, פועלת רכזת נגישות הגב' תמי ציגלר. במידה ונתקלתם בבקשות מיוחדות בנושא נגישות נשמח אם תפנו אלינו באחת מהדרכים הבאות:
    טלפון: 04-6298127  נייד 052-6901144 פקס: 04-6399117
    בדואר אלקטרוני: tami@ramathanadiv.org.il

    חניית נכים:
    קיימות חניות נכים מסודרות בחניון הראשי ובחניון המשני.

    שירותי נכים:
    בכל המתחמים בהם קיימים שירותים לקהל הרחב קיימים גם שירותי נכים מוסדרים.

    עזרים לכבדי שמיעה:
    מכשירי עזר לכבדי שמיעה קיימים בחנות המידע, בכיתות הלימוד, באולם הקרנת הסרט, באודיטוריום ובסיורי ההדרכות. לנוחיותכם- פנו ועדכנו מראש על הגעתכם לקבלת שירות נח ומהיר.
    טלפון: 04-6298-111 שלוחה 4.

    נגישות אתר האינטרנט:
    רמת הנדיב משקיעה מאמצים ומשאבים בהנגשת אתר האינטרנט של החברה על מנת לאפשר את השימוש באתר גם עבור אנשים עם מוגבלויות.

  • C C C
  • ניווט ע"י מקלדת
    ניתן לעבור בין רכיבי העמוד באמצעות כפתור ה-"TAB", הפעלה של לחצן או קישור אפשרית בלחיצה על "Enter", חזרה לרכיב הקודם תתבצע בלחיצה על צירוף המקשים "SHIFT" ו-"TAB".

הברון רוטשילד

הברון רוטשילד
הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד (1845–1934) היה דמות משמעותית בעיצוב גורלו של העם היהודי ובהיסטוריה של מדינת ישראל.
בנימין אדמונד היה בנם השלישי של יעקב-ג'יימס ובתיה-בטי רוטשילד, ראשי הענף הפריזאי של המשפחה. הוא קיבל הן חינוך יהודי מסורתי והן השכלה כללית, חיבב אמנות ובין היתר אצר אוסף ייחודי של ציורים ותחריטים שאותו הוריש למוזיאון הלובר. בשנת 1868 הצטרף  לעסקי המשפחה, ובגיל 32 נשא לאישה את בת דודו עדה-אדלאייד, שהייתה שותפה נאמנה לדרכו ולחזונו. כהוריו, היה פעיל בענייני הצדקה של הקהילה היהודית.
בעקבות הפרעות ביהודי רוסיה בשנים 1881–1882 פעל הברון וסייע לפליטים שהגיעו לצרפת.  הוא חבר למנהיגות שהאמינה כי מקומו של העם היהודי בארץ ישראל.
את תרומתו ליישוב העברי בארץ החל בראשית שנות השמונים של המאה ה-19, כשהמושבות הראשונות שהקימו חובבי ציון נקלעו למשבר פיננסי. נציגי המתיישבים ביקשו סיוע דחוף לחלוצים שעלו על הקרקע. הברון מימן את כל הוצאותיהן של המושבות ראשון לציון, זכרון יעקב וראש פינה, את מזכרת בתיה (עקרון) הקים מיסודה וסייע גם למושבות אחרות שלא היו תחת חסותו.
כאן החל למעשה מפעל חיים שמילא את מרבית שנותיו הבאות של הברון. מה שהרשים אותו במיוחד ושבה את קסמו היו נחישותם ואמונתם של המתיישבים החלוצים. "לא מרוב עונייכם תמכתי בכם ולקחתי אתכם תחת חסותי, כי אם מרוב תשוקתכם לחיות ולעבוד בארץ הקודש ולחיות לפי רוח תורתנו" – הכריז באוזני איכרי זכרון יעקב בעת ביקורו במושבה בשנת 1893.
במהלך השנים רכש הברון אדמות רבות בארץ ישראל. הוא פרש חסות על המושבות ושלח מומחים חקלאיים שיסייעו לחלוצים. 44 יישובים הקימו הברון וממשיכיו, ממטולה בצפון ועד מזכרת בתיה בדרום; מושבות, מושבים, קיבוצים ואף ערים. חלק מהיישובים נושאים את שמותיהם של בני משפחת רוטשילד, בהם זכרון יעקב – על שם אביו, יעקב-ג'יימס, מזכרת בתיה – על שם אמו בתיה-בטי, גבעת עדה – על שם רעייתו, עדה-אדלאייד.
נוסף על ההתיישבות החקלאית הטביע רוטשילד את חותמו על ראשית הפיתוח התעשייתי בארץ. בתמיכת הברון וממשיכיו הוקמו מפעלי התעשייה והתשתית הראשונים, בהם יקבים, מפעלי תעשייה חקלאית ואף תחנות הכוח הראשונות. שני היקבים הראשונים שהקים, בראשון לציון ובזכרון יעקב, היו באותה עת בין הגדולים בעולם. הוא השקיע רבות וגילה מעורבות אין-קץ בפיתוח התשתיות, התעשייה והיישוב בארץ מתוך שאיפה להוביל לעצמאותה של הקהילה היהודית ההולכת ונבנית.
בריאותם של החקלאים החלוצים אף היא לא נעדרה מדאגתו של הברון וממסירותו. באותם ימים, בשל ריבוי הביצות ותנאי היגיינה ירודים, השתוללה בארץ מגפת המלריה. הברון ואנשיו נאבקו במקור המחלה – הביצות, וכן בתוצאותיה הקשות. הוא הקים מרפאות לטיפול בחולים הרבים ומימן את ייבוש הביצות, מלאכה שארכה שנים רבות.
תחומים נוספים שהיו חשובים לברון ואף עליהם פרש חסות היו החינוך, הדת והשפה העברית. הוא עודד את החלוצים לשמר את הזיקה ליהדות בדרכם שלהם. "אצל היהודים הרגש הדתי עיקר", אמר. "רק הרגש הדתי יכול לאחד את כל חלקי העם [...] אתם הייתם הראשונים להראות לבאים אחריכם את הדרך לחקלאות. עליכם החובה להראות להם את הדרך אל הלב העברי".
הוא הקים בתי כנסת ובתי ספר ותמך בשימוש בשפה העברית. "שירים צרפתיים שמעתי הרבה בצרפת", אמר באחת ההזדמנויות, "פה אהיה מאושר לשמוע שירים עבריים".
בשנת 1924 הקים את פיק"א כגוף המנהל את הרכוש הקרקעי בארץ ישראל והציב את בנו ג'יימס כנשיאו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה התקרב בהדרגה לתנועה הציונית ותמך בה. כאות לפועלו מונה הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד בשנת 1929, ליושב ראש כבוד של הסוכנות היהודית. 
הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד האריך ימים ונפטר בגיל 89 בשלהי 1934. מותו השרה אבל כבד ביישוב היהודי בארץ ישראל ובעולם היהודי.
רעייתו, הברונית עדה-אדלאייד דה רוטשילד, הייתה שותפה פעילה לדרכו ולפועלו ואף התלוותה אליו לחמשת ביקוריו בארץ. היא הובילה בעצמה מיזמים פילנתרופיים שונים בארץ ואף ייסדה את "המוסד לנוער יהודי" בפריז. הברונית נפטרה בשנת 1935, חודשים אחדים לאחר מות בעלה, ונטמנה לצדו.  
כעשרים שנים אחרי מותם, ב-6 באפריל 1954, הועלו עצמותיהם של הברון והברונית דה רוטשילד ארצה בספינת חיל הים של צבא מדינת ישראל הצעירה, ונטמנו בטקס ממלכתי ברמת הנדיב, השוכנת בין שתי מושבות שנקראו על שמו ועל שם אביו – בנימינה וזכרון יעקב.
דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, כתב בהספדו לברון: "אני מסופק אם בכל תולדות העם היהודי בגולה, תקופה של אלפיים שנה, אפשר למצוא אדם שישווה לדמותו הנפלאה של בונה היישוב היהודי במולדת המתחדשת של ימינו, דמותו של הברון אדמונד דה רוטשילד".

מידע שימושי

Opening Hours

ימים א' - ה': 08:00 - 16:00
ימי ו': 08:00 - 14:00
שבתות: 08:00 - 16:00

Contact Us

רמת הנדיב
ת"ד 325 זכרון יעקב 3095202
טלפון: 04-6298111
פקס: 04-6293231
info@ramathanadiv.org.il

Directions

הכניסה לרמת הנדיב נמצאת בין זיכרון יעקב לבנימינה, על כביש 652. השילוט מפנה מערבה אל רמת הנדיב.

היו הראשונים לדעת!

דיוור רמת הנדיב נשלח אחת לחודש, ומעדכן על הנעשה במקום, על האירועים, הכנסים ועוד.
היו הראשונים לדעת!
הרשמו עכשיו לניוזלטר של רמת הנדיב ותוכלו להתעדכן על הנעשה במקום
ביטול