• כיבוי כלי נגישות
  • הצהרת נגישות

    הצהרת נגישות

    הסדרי הנגישות ברמת הנדיב

    רמת הנדיב פועלת רבות להנגיש את שירותיה לציבור האנשים עם מוגבלות במטרה להעניק חווית ביקור העונה לצרכיו הייחודיים. במסגרת החוק, פועלת רכזת נגישות הגב' תמי ציגלר. במידה ונתקלתם בבקשות מיוחדות בנושא נגישות נשמח אם תפנו אלינו באחת מהדרכים הבאות:
    טלפון: 04-6298127  נייד 052-6901144
    פקס: 04-6399117
    בדואר אלקטרוני: tami@ramathanadiv.org.il

    חניית נכים:
    קיימות חניות נכים מסודרות בחניון הראשי ובחניון המשני.

    שירותי נכים:
    בכל המתחמים בהם קיימים שירותים לקהל הרחב קיימים גם שירותי נכים מוסדרים.

    עזרים לכבדי שמיעה:
    בחנות המידע קיים מכשיר עזר לכבדי שמיעה.

  • C C C
  • ניווט ע"י מקלדת
    ניתן לעבור בין רכיבי העמוד באמצעות כפתור ה-"TAB", הפעלה של לחצן או קישור אפשרית בלחיצה על "Enter", חזרה לרכיב הקודם תתבצע בלחיצה על צירוף המקשים "SHIFT" ו-"TAB".

ביומימקרי וקיימות

הרשמה לתוכנית
התוכנית מותאמת לגילאי 
יסודי
על-יסודי

1.      אודות התכנית
תכנית זו הינה תוצר שיתוף פעולה בין ארגון הביומימקרי הישראלי לתחום החינוך ברמת הנדיב.
התכנית מיועדת לתלמידי חטיבת הביניים בדגש על תהליכי חקר מעמיקים כבסיס לחדשנות ביומימטית מקיימת. הייחוד של התכנית הוא בחשיפת התלמידים -
למחקרים המבוצעים בשטח (ברמת הנדיב), פגישה בלתי אמצעית וקשר אישי עם החוקרים, ומתן דגש על היבטי קיימות.

2.      מטרות התוכנית:
        הקניית כלים ומיומנויות נדרשות לקידום הוראת מדע וטכנולוגיה (STEM) באמצעות תהליכי חקר ביומימטיים ובהם:

  • חשיבה מערכתית
  • חשיבה פונקציונאלית
  • חשיבה אנלוגית
  • חשיבה תבניתית
  • מיומנויות חקר

     הקניית ערכים של הערכת הטבע, קיימות וסביבה.

3.      מרכיבי התכנית 

  • מערכי שיעור מפורטים ולומדה חדשנית
  • הכשרת מורים 
  • הנחייה וליווי בביה"ס מטעם מנהל התכנית
  • השתתפות בכנס אזורי – ברמת הנדיב
  • השתתפות בכנס ארצי – באוניברסיטת תל אביב
  •  תמיכה טלפונית / מייל שוטפת

4 . תוצר: מוצר / פתרון חדש ביומימטי, הנגזר מהמחקרים ברמת הנדיב, ומוצג ברמת פוסטר מדעי, אב טיפוס ומצגת.
הצגת תוצרים בכנס ארצי הכולל תהליך שיפוט והערכה מקצועי

 

ביומימיקרי - השראה לפיתוח ע"פ עקרונות הקיימות
בראש רשימת אתגרי האנושות של המאה ה-21 נמצאת הדרישה לפיתוח מקיים [1]. משאבים ואקוסיסטמות נמצאים בהתדרדרות בעוד שהדרישה לשירותיהם גדלה [2]. אנו עדיין תלויים בנפט, פולטים פחמן ומנצלים אחוז נמוך מחומרי הגלם בתהליכי היצור הראשוניים. כיום, אנו נמצאים על מסלול בלתי מקיים הנובע לא רק מצמיחת האוכלוסייה אלא גם מהעלייה המהירה בצריכה לנפש של מזון, מים, מוצרים, כלי רכב, ועוד. כל אלה מייצרים עומס יתר על המערכות הטבעיות שתומכות בקיום שלנו. דרוש שינוי מהותי באופן בו אנו חושבים, מתכננים, מייצרים, צורכים ומסיימים את חיי המוצרים שלנו. התבוננות בטבע מזמנת תשובות מהותיות לשינוי הנדרש. 
מערכות ביולוגיות פועלות תחת מגבלות החיים אך מדגימות על פי רוב פתרונות מקיימים, הנותנים מענה לצרכי המערכת מבלי לחבל בסיכויי הדורות הבאים. כמות משאבי החומר בטבע מוגבלת וסופית. תהליכי החיים תלויים במים ובאנרגיה שמקורה על פי רוב השמש.  מערכות ביולוגיות נתונות להשפעת כוחות הטבע כמו גרביטציה, חיכוך וזרימה. למרות מגבלות אלו מערכות ביולוגיות פועלות על פי רוב מבלי לייצר אשפה או נזק בלתי הפיך לאקוסיסטמה. ההיפך הן מעשירות את סביבתן תוך כדי פעילות. המבנים והצורות בטבע מספקים טווח נרחב של תכונות תוך שימוש מזערי במשאבי חומר ואנרגיה. תהליכי היצור בטבע מתקיימים בסביבת החיים ועל כן אינם מבוססים על חימום לטמפרטורות גבוהות, לחצים כבדים או שימוש בחומרים רעילים. מערכות בטבע מאופיינות על ידי זרימה יעילה של חומר ואנרגיה.
הטבע הוא מקור ידע לפתרונות תכנוניים מקיימים המעשירים תפיסות וידע קודם בקרב מהנדסים ומתכננים. במחקר [3] שהשווה בין עקרונות לפתרון אתגרים תכנוניים במערכות ביולוגיות וטכנולוגיות נמצא שיש רק 12% דמיון בין פתרונות ביולוגים וטכנולוגיים, כאשר בטכנולוגיה יש שימוש ניכר בחומר ואנרגיה ואילו בטבע שימוש ניכר במבניות ומידע לפתרון אותם אתגרים תכנוניים. למידת הפתרונות של הטבע מהווה אם כן מקור לפתרונות מקיימים ויעילים, בהנחה שהמתכנן אינו מסתפק בהעתקה מצומצמת של מבנה או מודל מהטבע אלא גם חותר לייצרו בדרך מקיימת תוך בחינת תהליכי הייצור והחומרים הנבחרים. 
החיפוש אחר פתרונות מקיימים בטבע מתבקש והתרחב בשנים האחרונות ומזוהה כחלק מתחום מדעי מתפתח הנקרא ביומימיקרי.  משמעות המילה ביומימיקרי היא "חיקוי החיים". ("bio" – חיים. ""mimicry נגזר מהמילה  "mimesis" שטבע אריסטו ומשמעותה חיקוי). ביומימיקרי הוא תחום דעת העוסק בחיקוי מודע של הפתרונות התכנוניים של הטבע על מנת לפתור אתגרים אנושיים. אתגרים רבים שמעסיקים אותנו כמין אנושי כבר נפתרו בטבע בדרך מקיימת. חקר הפתרונות המקיימים בעולם הטבעי יכול לשמש בסיס ידע משמעותי לתכנון טכנולוגי אנושי מקיים.

מקורות:
1.         http://www.millennium-project.org/millennium/challeng.html.
2.         http://www.naturalstep.org/
3.         Vincent, J.F., et al., Biomimetics: its practice and theory. J R Soc Interface, 2006. 3(9): p. 471-82.

 

מה הופך מערכות בטבע למערכות מקיימות?

מערכות בטבע מאופיינות ע"י מספר עקרונות המאפשרים את המשך קיומן ויוצרים תנאים התומכים בהמשך חיים. עקרונות אלו מכונים עקרונות החיים בטבע או עקרונות הקיימות בטבע. מספר מאמצים נעשו עד כה לזיהוי עקרונות אלו אך הליבה מרוכזת בעקרונות החיים של מכון הביומימיקרי האמריקאי, שפותחו והועמקו במהלך השנים. 
עקרונות החיים הם עקרונות קיימות (  (sustainabilityבטבע החוזרים בקרב אורגניזמים שונים ובקנה מידה שונה ומייצגים את פתרונות הטבע להישרדות והמשך קיום תחת מגבלות החיים. 
עקרונות החיים כוללים שש אסטרטגיות מרכזיות ופירוט של מספר עקרונות תכנוניים למימוש כל אסטרטגיה. כך למשל אסטרטגיה מרכזית שזוהתה היא "יעילות בשימוש במשאבים". אורגניזמים ששורדים מדגימים שימוש יעיל במשאבים, תוך ניצול הזדמנויות ויצירת פסולת מינימאלית. עקרונות תכנוניים למימוש אסטרטגיה זו הם "שימוש בתהליכים בעלי צריכת אנרגיה נמוכה", "תכנון רב תפקודי" - מבנה אחד המספק מספר פונקציות, "התאמת מבנה לתפקיד" – המבנה מספק את הפונקציה הנדרשת, מחזור חומרים– שימוש חוזר במוצרים כך שפסולת = מזון. 

להלן מספר דוגמאות לעקרונות קיימות בולטים בטבע (ברמת העיקרון התכנוני):
1.         תכנון רב תפקודי
הסבר: למבנה אחד במערכת ביולוגית יש כמה תפקידים שונים. באופן זה יש חיסכון בחומר ואנרגיה של יצירת מספר מבנים שיבצעו מספר תפקידים.
דוגמא: הניבים של אריות הים משמשים אותם להיאחזות במדפי קרח, לקרבות מול זכרים אחרים ולחפירה בקרקעית הים. (שלושה תפקידים). 
דוגמא ממאגר רמת הנדיב
עבייד
עקרב זה הוא קטן יחסית(8 ס''מ בממוצע), וחי במחילות עמוקות שעליו לחפור בקרקע. צבתותיו עבות וגדולות ומאפשרות לו לחפור(יחד עם רגליו הקדמיות) מחילות עמוקות ולסלק חול בצורה יעילה. בנוסף, הצבתות הללו הן גם כלי נשק רב עוצמה בקרבות. לרוב העבייד ישתמש בצבתותיו בקרב ולא בזנבו המכיל עוקץ וינסה להכריע את יריבו בצביטות מכאיבות.
2.         ניצול משאבי אנרגיה וחומר זמינים
הסבר: ניצול מקורות אנרגיה ומשאבי חומר הנמצאים בסביבה המקומית. 
דוגמא: טיפות המים בסביבת עלה הלוטוס משמשות להורדת לכלוך.
דוגמא ממאגר רמת הנדיב
אורן ירושלים
האצטרובלים הנקביים נישאים על עוקצים קצרים, וצורתם חרוט מאורך. 2 זרעים מתפתחים על כל קשקש של האצטרובל. לכל זרע כנף דקיקה ושקופה, והם נפוצים בעזרת הרוח. פתיחת הקשקשים או סגירתם קשורה לשינוי ברמות הלחות באוויר. בעונת האביב האצטרובלים הזכריים מתפתחים על העץ, בעיקר בחלקיו הנמוכים. הם קטנים, אורכם כ-1.5 ס"מ בלבד, ומייצרים כמויות עצומות של גרגרי אבקה. גרגרי האבקה מתפזרים ברוח במשך כחודש

3.         שימוש חוזר מקסימלי בחומרים 
הסבר: בטבע כל "פסולת" של אורגניזם אחד מנוצלת על ידי אורגניזם אחר. בניגוד לתהליכי מחזור אנושיים בהם למשל ממחזרים נייר לנייר, קרטון לקרטון או הופכים חומר למוצר נחות יותר (מחזור פלסטיק), בטבע איכות התוצר הממוחזר אינה יורדת, שכן הוא תמיד משמש למישהו במערכת באותה מידה של חשיבות כפי ששימש את קודמו בשרשרת.
דוגמא: עלים לא הופכים חזרה לעלים ישירות. הפחמן – יסוד רווח מאוד בטבע, מתגלגל הלאה, למזון לבעלי חיים בקרקע או לצמחים חדשים. יסודות יותר נדירים מאוחסנים על ידי העץ בתוך התאים לשימוש חוזר. 
דוגמה ממאגר רמת הנדיב
שלשול הגשם
שלשול הגשם הוא מעין תולעת המתחפרת במחילות במקומות לחים ורטובים. הוא ניזון מרקבובית של צמחים שהוא בולע יחד עם אדמה. בצורה זו הוא ממחזר את שאריות הצמחים המתים ומשמיש אותם מחדש כאוכל עבורו. החומרים המזינים נספגים בצינור המעי, שנמצא לאורך גופו. כל מה שאינו נספג, מופרש בצורת גליל בוץ, מפתח המעי שבקצה הגוף האחורי. החומרים שהוא יפריש יפורקו בהמשך ע''י אורגניזמים אחרים- למשל סוגי חיידקים מפרקים.